דלג לתוכן

גיל הזהב: כיצד להתמודד עם תופעות של דיכאון וחרדה

לפי הערכות, קרוב לעשרים אחוז מבני גיל הזהב סובלים מדיכאון. דיכאון זה מאופיין בעצבות תמידית, חוסר יכולת לתפקד, תחושת חוסר רלבנטיות, תחושת בדידות, ולעיתים אף בתחושה שאין עוד טעם בחיים.

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 14/09/2010
2 דקות קריאה
אנשים שהגיעו לגיל הזהב מספרים לא אחת עד כמה גיל זה מביא עמו תחושת רווחה ונחמה. סוף סוף, הם לא צריכים לרדוף אחר שום דבר, לא צריכים להוכיח לאיש דבר. ניסיון החיים מאפשר לקחת כל דבר בפרופורציה, ובעיקר, יש הרבה זמן להנאות מדברים שקודם לכן הם התקשו לעסוק בהם בגלל העבודה והמשפחה. בראש בראשונה, מדובר כמובן על הנכדים.


אך לא אחת, אנשים שהגיעו לגיל הזהב התקשו ליהנות מיתרונות אלו, ונכנסו לדיכאון ולחרדה. לפי הערכות, קרוב לעשרים אחוז מבני גיל הזהב סובלים מדיכאון. דיכאון זה מאופיין בעצבות תמידית, חוסר יכולת לתפקד, תחושת חוסר רלבנטיות, תחושת בדידות, ולעיתים אף בתחושה שאין עוד טעם בחיים.


לעומת אלו שמסתגלים לשינויים שגיל הזהב כפה עליהם, הן מבחינה פיזית והן מבחינה תעסקותית, אזי שיש כאלו שמתקשים לקבל את השינויים ומתקשים להסתגל אליהם. אלו לוקים לא אחת בדיכאון. הדיכאון יכול לבוא בעקבות נסיבות תורשתיות, פיזיולוגיות (נכות, ירידה ביכולת הקוגנטיבית) או סביבתיות, דוגמאת מוות של אדם קרוב, אובדן עצמאות, בעיות כספיות, יציאה לפנסיה, מעבר לבית אבות ועוד.


את הסימפטומים לדיכאון מאבחנים בדרך כלל האנשים הקרובים. סימפטומים אלו באים לידי ביטוי בשינויים קיצונים במצב הרוח, עייפות, אפאתיות, נדודי שינה קיצוניים, אובדן תיאבון, אובדן עשתונות, בכי, זעם, חרדות. לעיתים ביטויי הדיכאון מגיעים לכדי שימוש באלכוהול ומחשבות על מחלות ומוות.


הטיפול בדיכאון מתבצע במספר דרכים. הוא יכול להתבצע באמצעות טיפול נוגדי דיכאון, באמצעות קבוצות תמיכה או באמצעות פסיכולוג. לא פעם משלבים את שלושת הגורמים יחד. כמו כן, מומלץ מאוד להתחיל בפעילות חיצונית מסוימת, כמו התנדבות, לימודים או פעילות ספורטיבית. כך חוזרת תחושת הרלבנטיות והרעננות.


תפקיד חשוב באבחון הדיכאון ובפתרונו יש לבני המשפחה הקרובה. לא רק שמדובר באנשים הקרובים ביותר אליהם, אלא שלא פעם אלו האנשים היחידים המוכרים להם שהינם בחיים ויכולים לשמור על קשר עם מי שסובל מדיכאון ולזהות אותו אצלם. לעיתים קרובות, אחת הסיבות לכניסה לדיכאון בגיל הזהב היא תחושת חוסר רלבנטיות בצד המשפחתי, מאחר והילדים גדלו והינם בעלי משפחה בעצמם, אזי שהתחושה היא שלא צריכים אותם יותר. אם בני המשפחה ישמרו איתם על קשר, ישתפו אותם בחייהם ויסתייעו בהם, אז תחושת הרלבנטיות והחשיבות העצמית תגדל ולא תדעך עם הזמן.


על מנת שבני המשפחה, החברים ובני גיל הזהב בעצמם, ידעו כיצד לאבחן דיכאון וכיצד לטפל בו, כמו כן, כיצד להתמודד עם תופעות אחרות, כגון שיעמום, בדידות או חרדות, אשר עלולות להוביל לדיכאון, הם יכולים לפנות לפסיכולוג המטפל בבני גיל הזהב, להיעזר בקבוצות תמיכה שונות, או עמותות שמטפלות בבני גיל הזהב. כמובן שתמיד אפשר להיעזר בחומרים כתובים המתפרסמים באינטרנט, מגזינים לגיל הזהב, או בספרות המקצועית, כדי לקבל את כל המידע הדרוש בנושא.

מאת: מערכת אינפומד

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
 דורית כנען
דורית כנען פסיכולוגיה קלינית
פסיכולוגית קלינית מומחית - רישיון 4377
ד"ר מיכאל בנימין
ד"ר מיכאל בנימין פסיכיאטריה
פסיכיאטר און ליין לשעת חירום
ד"ר כוכבי גלנטי
ד"ר כוכבי גלנטי פסיכולוגיה קלינית
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום פסיכיאטריה

בניהול פרופ' ערד קודש
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו