כינים

רופא עור בדרך כלל יכול לאבחן כינמת על ידי התבוננות מקרוב בשיער. לעתים הוא יבחן את הכינים תחת מיקרוסקופ, על מנת להיות בטוח שאכן מדובר בכינים.

כמו כן, הרופא יכול למצוא כיני ערווה או כיני גוף, באמצעות התבוננות מקרוב בגוף או בבגדים.

קיימים מקרים בהם ניתן לפתח תגובה אלרגית לנשיכת הכינה. מצב זה בדרך כלל מוביל לגירוד, וגירוד אינטנסיבי עלול לגרום לשריטות/פצעים. במקרים נדירים הפצעים הללו אף יכולים להוביל לזיהום בעור הקרקפת. במידה ומופיעים אדמומיות, נפיחות וכאב, יש לפנות לרופא עור לקבלת טיפול.

הטיפול המקובל ביותר הוא באמצעות משחות, קרמים, או שמפו אשר אושרו על-ידי משרד הבריאות. ניתן לרכוש אותם ללא מרשם או עם מרשם. כדי להשמיד כינים ואת הביצים שלהם, יש למרוח את התכשירים על העור, או על הראש, בהתאם להוראות. 

כמה ימים לאחר ההדברה יש לסרק את השיער במסרק מיוחד וצפוף, כדי לוודא שלא נותרו כינים חיות או ביצי כינים. במידה והכינים לא נעלמו, יש צורך בהדברה חוזרת, רצוי עם חומר אחר. במצבים ששני טיפולים או יותר אינם מועילים, הרופא עשוי לרשום גלולה בשם איברמקטין.

מאחר שכינים יכולות לחיות עד יומיים שלא על גוף האדם, מומלץ לחטא מצעים, מגבות, מברשות שיער וכל מה שבא במגע עם הכינים. 

כיני ראש יכולות להופיע אצל אנשים מכל מעמד חברתי או כלכלי. קשה מאד למנוע התפשטות של כינים בקרב ילדים, משום שלעתים קרובות הם חולקים כובעים, מסרקים וחפצים אחרים. 

בדיקת הראש של הילדים בתדירות גבוהה, עשויה לסייע בגילוי הכינים ובטיפול בהן בשלב מוקדם, לפני ששאר בני המשפחה נדבקים. הימנעות ממגע קרוב לזמן ממושך עם אדם שיש לו כינים, מורידה אף היא את הסיכון להידבקות בכינים.

כיני ערווה נפוצות בראש ובראשונה אצל אנשים שיש להם בני זוג רבים למין. הפחתת מספר בני הזוג עשויה להקטין את הסיכון להידבקות בכיני ערווה.

כיני גוף ניתן למנוע באמצעות רחצה באופן קבוע והחלפת בגדים מידי יום. כיני גוף חיות על בגדים, לא על הגוף. כביסת הבגדים במים חמים, בדרך כלל משמידה כינים בוגרות ומונעת את בקיעת הביצים. כיני גוף שנמצאות על העור, בדרך כלל נעלמות בעקבות רחצה ולבישת בגדים שאינם נגועים בכינים. ברב המקרים אין צורך בנטילת תרופות להשמדת כיני גוף.