טראומה בעיניים עקב פציעה - מתי לטפל באופן עצמאי ומתי נדרש פינוי לבית החולים

העין, האיבר שמעניק לנו את הראייה באמצעות קליטה של קרני אור והעברתם למוח לעיבוד התמונה,  רגישה ביותר לפגיעה. הטבע המתוחכם דאג לכך שלאיבר כה רגיש יהיה מבנה שיעניק לו הגנה: העיניים שקועות בארובת העין וכך עצמות הגולגולת מהוות חיץ כנגד חבלה מכאנית או חודרת, העפעפיים ורפלקס המצמוץ מגנים מפני חדירת גופים זרים שעלולים לפגוע בקרנית או בשלמות גלגל העין.

ולמרות ההגנה הטבעית על העיניים, חבלה משמעותית עלולה לפגוע בחלקים השונים של העין ולגרום לנזק בלתי הפיך ולפגיעה בראייה, לכן יש חשיבות גבוהה להגן עליהן אם באמצעות משקפי מגן למי שעיסוקו מצריך זאת ובאמצעות משקפי שמש מפני קרני השמש (גם בסקי) ומפני חדירה של עצמים זרים וחלקיקי אבק.

טראומה קשה לעיניים עלולה להסתיים בפגיעה בכושר הראייה ולעיתים אף בעיוורון.

קבוצות סיכון לפגיעה טראומטית בעיניים:
1. אנשים שעבודתם כרוכה בפיזור של חלקיקי חומר, אדי חומרים רעילים או רתכים החשופים לקרינה
    על-סגולית שעלולה לגרום לכוויה בקרנית.
2. חובבי ספורט בענפים כגון רכיבה על אופניים, משחקי כדור כגון מטקות וטניס
3. ילדים שמשחקים עם חפצים חדים.
יצוין כי עיקר הפניות לרופאי העיניים בבתי החולים שמאובחנות כטראומה לעיניים, מקורן בתאונות עבודה, פעילות ספורטיבית, משחקים ותאונות ילדים.


מהן הפגיעות השכיחות שעלולות לגרום לחבלה ישירה ולטראומה לעין?

פגיעות קלות שכיחות:

- חדירה קלה של אדים רעילים מחומר ניקוי או מכלור בבריכה שמצריכה שטיפה מיידית של העיניים
  במים זורמים. אם הצריבה לא עוברת יש לגשת מייד לרופא עיניים או לבית החולים.

- כניסה של גרגרי חול או אבק גורמת לדמעת ולאדמומיות של לחמית העין. במקרה זה יש לשטוף את 
  העיניים במים זורמים להוצאת הגרגרים, על מנת שלא תיגרם שריטה בקרנית או בלחמית העין. אם
 
 לאחר שטיפת העיניים עדיין יש תחושה של גוף זר בעיניים, זו עדיין יכולה להיות התחושה של השריטה 
 שנגרמה, למרות שהגרגר יצא. בכל זאת, יש לגשת לרופא עיניים, לוודא שאין עוד גופים זרים. כל
 מצמוץ יגרום לשריטה על הקרנית.

- כוויה בקרנית כתוצאה מקרינה במהלך ריתוך ללא משקפי מגן, עלולה לגרום לנזק חולף לתאי הציפוי
  החיצוני של הקרנית. הטיפול המקובל כולל משחה אנטיביוטית עם או ללא חבישה של העיניים, למשך
  עד 24 שעות וטיפול לשיכוך כאבים.

- אודם בעיניים וצריבה בעקבות הרכבת עדשות מגע מחייבים הסרת העדשות ולגשת מיידית לרופא 
   העיניים, על מנת לבדוק שאין, חלילה, זיהום בקרנית. העדשה מהווה חממה "נהדרת" לצמיחת 
   חיידקים: בניגוד לעין ללא עדשת מגע, אין שטיפה טובה ורציפה של הקרנית בדמעות, המצמוץ אינו 
   מסלק באופן מכאני את שרידי הריר של הדמעות ועימם את החיידקים המתהווים וכך יש לחיידקים מצע 
   של רקמה אנושית בטמפרטורה אופטימאלית של 37 מעלות, עליו הם יכולים להתרבות ללא הפרעה
   יתרה. בנוסף, עין עם עדשות מגע יבשה באופן יחסי, וכך ייוצרו פצעים מקרוסקופיים על הקרנית 
   שיאפשרו חדירת החיידקים והתרבותם בתוך רקמת הקרנית.

פגיעות קשות שעלולות לסכן את הראייה:

- כוויה כתוצאה מחשיפה לחומר כימי בכמות גדולה כגון חומר ניקוי או תעשייתי עלולה להרוס את תאי
  הציפוי החיצוני של הקרנית ולגרום בשלב מאוחר לפגיעה קשה בקרנית ולהביא לפגיעה קשה בראייה.
  הטיפול המיידי הטוב והחיוני ביותר, ללא תלות בסוג החומר שחדר לעין, הוא שטיפה יסודית עם הרבה 
  מים!. החומר יישטף וייעשה דליל יותר וכך נעצור את המשך התקדמות הנזק. בבית החולים יוערך מצב
  הנזק והטיפול ינוע מטיפות למניעת זיהום ושיפור התחושה ועד ניתוח השתלת קרנית במקרים
  הקיצוניים. ההחלמה יכולה להיות ארוכה וכואבת וייתכנו מצבים בהם לא ניתן לשקם את הראיה.

- חדירת חפץ חד או רסיס לעין, עלולה לגרום לפגיעה בקרנית העין או לקרע בגלגל העין המלווה בירידה
  בכושר הראיה ולעיתים בהפרשת זגוגית העין הנראית כחומר צמיגי שקוף. התרחיש השכיח הוא פעולה
  פשוטה ויומיומית של מכה של מתכת על מתכת (לדוגמה, פטיש על מסמר), פיצוץ לא מבוקר או חיתוך
  והשחזה של מתכת. בכל מקרה כזה, עשוי שבב קטן אך חד מאוד, להינתק מעוצמת המכה, ולעוף
  במהירות גבוהה. כאשר כל האנרגיה הזו פוגעת ברקמת העין, היא עלולה לחדור לעומקים שונים. 
  פגיעה מסוג כזה מחייבת פינוי מיידי לבית החולים בשכיבה עם מגן קשיח על העין. אין לנסות להוציא
  את הגוף הזר התקוע. הוא יוצא בחדר ניתוח בתנאים מבוקרים. הטיפול המיידי בבית החולים יכלול
  סגירת הפצע וטיפולים למניעת זיהום. במהלך השיקום (היכול להיות ממושך), יטופלו חלקי העין
  הפגועים לעיתים עם הצלחה טובה.

- חבטה או מכה ישירה בגלגל העין – עלולה לגרום לדימום במקטע הקדמי של העין או ברשתית ובזגוגית 
  הממוקמות במקטע האחורי של העין ולכאב עז. כמו כן יכול להיגרם קרע בכדור העין, כמו בחבלה
  חודרת. גם מקרים מסוג זה דורשים פינוי מיידי לבית החולים. הדימום ייספג לרוב מעצמו תוך מספר
  שבועות ויצריך ניתוח ניקוז רק במקרים מיוחדים.

- שבר בארובת העין עקב מכה חזקה או פגיעה של חפץ זר בעוצמה, כגון כדור גורם לכאב עז, נפיחות 
  ואודם סביב העפעפיים ולעיתים לראייה כפולה ומחייב פינוי מיידי לבית החולים. אם שריר או עצב
  ייכלאו בין חלקי העצם השבורים, הם יכולים לעבור נמק ולהפסיק לתפקד בעתיד. לכן חשוב לאבחן זאת
  בסמוך לזמן המכה ולנתח תוך מספר ימים.
 
אם המכה לא חזקה דיה, לעיתים נגרמת פגיעה רק ברקמת החיבור בין ארובות העיניים הגורמת לדימום
ולשטף דם ("פנס בעין"). היות שרקמה זו עשירה בכלי דם וגם במקרה זה נדרש פינוי מיידי לרופא עיניים.

- כוויה בעפעפיים ובפנים מאש גלויה מחייבת פינוי מהיר לבית החולים. ברב המקרים העפעפיים מגינות
  על העיניים והטיפול הנדרש הוא בכוויות בעור.

מבנה העיניים אמנם מגן עליהן, אולם פגיעה חזקה עלולה לגרום לפגיעה קשה בחלקים שונים של העין ועקב כך לנזק בכושר הראייה. לכן קיימת חשיבות לפינוי הדחוף לבית החולים על מנת שמומחה לרפואת עיניים יבחן את מידת הנזק שנגרם לעין ולראייה והאם קיים צורך לניתוח חרום.

מאת ד"ר נדב בלפר, מנתח בכיר במרכזים הרפואיים "עיניים", "שבע עיניים לנגב" ו"סורוקה"