כמה קרוב, ככה מציק - מדריך לשלבי ההריון האחרונים

לקראת סוף תקופת ההריון, הגוף מתחיל להתכונן ללידה, והכנה זו גוררת עימה מגוון תופעות, חלקן לא ממש נעימות. דווקא בתקופה מלחיצה ומרגשת זו, חשוב לשמור על קור רוח ורוגע על מנת לקבל את ההחלטות הנכונות ולהגיע מוכנים ללידה.

הגוף עובר שינויים רבים בתקופת ההריון. השלבים הראשונים להריון מאופיינים אצל נשים רבות בבחילות והקאות, אך בהמשך ההריון, הגוף מתרגל לעובר הגדל בתוכו והתחושות המטרידות נעלמות.

עם התקדמות ההריון מופיעה תחושת כבדות עת העובר, השליה ומי השפיר צוברים משקל. עליית המשקל הממוצעת לבעלות משקל תקין נעה בטווח של 11-16 ק"ג בהריון (אל דאגה, כבר בלידה יורדים 5-6 ק"ג) כך שמדובר בהחלט בתוספת משקל שעלולה להכביד על כל אחת.

שלבי ההריון האחרונים מחייבים התייחסות מיוחדת לתופעות שונות ושגרת חיים מותאמת למצב על מנת להגיע רגועים ובמוכנות מלאה ללידה ולהימנע מתקלות של הרגע האחרון.

הכנה ללידה ולבוא התינוק

מומלץ להירשם לקורס הכנה ללידה במהלך הטרימסטר השלישי להריון. הלידה עלולה להיות מלחיצה מאוד עבור האישה ההרה ובן/בת הזוג, הטכניקות השונות והמידע הניתן לבני הזוג במהלך הקורס מורידים את מפלס הלחץ ומביאים למוכנות גבוהה יותר ללידה. קורסים אלה כוללים לימוד של מנגנון הלידה, שלבי הלידה השונים, טכניקות נשימה, תמיכה נכונה של בן/בת הזוג וכן הלאה.

בשלבים הסופיים של ההריון, אין לדעת מתי זה יקרה ונצטרך להגיע במהירות לביה"ח. לכן מומלץ להכין מבעוד מועד תיק לידה הכולל קלסר מסודר עם כל מסמכי מעקב ההריון וכרטיס טיפת חלב, תחתונים להחלפה, כלי רחצה, כפכפים למקלחת, פדים (השימוש בטמפונים אסור), חזיית הנקה, משקפיים במידת הצורך, טרנינג, ספר או מגזין, מצלמה+סוללות וכו'. מעבר לכך חשוב לזכור כי נדרש להכין מראש כיסא תינוק לרכב ובגד עימו יצא התינוק מבית החולים.

ישנם כאלה אשר מעדיפים לדחות את הכנת החדר ורכישת הציוד הדרוש לתינוק רק לאחר הלידה מחשש לעין הרע. יחד עם זאת, חשוב להגיע לחנויות מבעוד מועד ולקבוע מה בדיוק רוצים לרכוש על מנת להקל על הליך הרכישה עם היוולדו של התינוק. לעומת זאת, ישנן נשים שתחווינה את תופעת הקינון ותשאפנה שכל הציוד יימצא והחדר יהיה מסודר ומוכן לקראת בוא התינוק לבית. יש להבין כי שני המקרים נורמליים לחלוטין וכל אחד ינהג לפי ראות עיניו.
שגרת חיים

למרות תחושת הכבדות והלידה המתקרבת, אין צורך מיוחד בשינוי משמעותי בשגרת החיים. ניתן להמשיך לעבוד, לקיים יחסי מין ולבצע פעילות גופנית בהתאם ליכולת. עם זאת, חשוב לא להגזים באף פעילות בשלב זה על מנת שלא ליצור עומס יתר ותשישות של הגוף. מעבר לכך, אם מדובר בלידה ראשונה, הרי שמומלץ לבצע עיסוי של אזור החיץ (פרינאום) על מנת להגמישו לקראת הלידה. אמנם הדבר לא הוכח מחקרית אך עיסוי זה מגמיש את איזור החיץ ועשוי למנוע קרעים בלידה, מעבר להיותו חוויה זוגית בריאה.

בשלב זה של ההריון, לתזונה מרכיב חשוב במוכנות הגוף למאמץ של הלידה. נדרש להקפיד על תזונה רוויה בברזל, שכן הלידה כרוכה באבדן דם והקפדה על צריכת ברזל תקינה ותוספת ברזל החיונית לכולן, תועיל למניעת תשישות ולמעבר מוצלח של הלידה. דבר נוסף שחשוב להקפיד עליו, במיוחד בקיץ, הוא שהייה בצל ושתייה מספקת של מים בכמות של כשלושה ליטר ביום. התייבשות עלולה להביא למיעוט מי שפיר, לעיתים לצירים ולמצב מסוכן לאם ולעובר.

כיצד מזהים התחלת לידה?

ללידה יש מספר סימנים מקדימים המצריכים בדיקה ובמידת הצורך הגעה לחדר לידה:

דימום – דימום בשלב סופי של הריון עלול לרמוז על תופעות מסוכנות כגון פתח או היפרדות שילייה, אך יחד עם זאת עשוי לרמוז גם על ירידת הפקק הרירי ותחילת הלידה. דימום רירי בכמות קטנה מאפיין את ירידת הפקק הרירי ואילו דימום כבד יותר מרמז על בעיה הדורשת טיפול. בכל אחד מן המקרים נדרש לפנות מיידית לחדר מיון לקבלת טיפול או להיכנס לחדר לידה.

רטיבות – בשלב הסופי של ההריון, הרחם לוחץ על שלפוחית השתן, דבר העלול להוביל לדליפת שתן ולרטיבות רגילה שאינה מחייבת התייחסות. עם זאת, רטיבות עלולה לנבוע גם מירידת מים או מדליפת מי שפיר, תופעות המצריכות הגעה לחדר מיון. נוזל שקוף או צהבהב ובעל ריח חזק עלול להעיד על דליפת מי שפיר. דרך מדויקת יותר לבדוק את מקור הרטיבות היא באמצעות פד דיאגנוסטי בשם 'מיטסט' הנמצא בשימוש בבתי החולים וניתן לרכישה גם לשימוש ביתי ללא מרשם רופא.

מאפיינים עיקריים של צירי לידה הם כאב המתפשט מהגב אל הבטן והתקשות של הרחם, שמורגשת בעת הנחת היד על הבטן. חשוב לא לבלבל בין תחושות אלה המחייבות הגעה לחדר לידה, לבין כאבי גב או אגן רגילים המאפיינים את התקופה הזו להריון ואינם מביאים להתקשות של הרחם. מעבר לכך, גם דלקת בדרכי השתן עלולה לגרום לכאב בטן העלול להתפרש באופן שגוי אך בניגוד לצירים הוא מלווה בצריבה במתן שתן. במקרים אלה, כמו בכל מקרה אחר – על מנת שלא לקחת סיכונים, מומלץ לפנות לבירור רפואי.

מאת: פרופ' אייל שיינר, רופא נשים, יו"ר ועדת ההתמחות ורופא בכיר בחטיבת מיילדות וגינקולוגיה בבית החולים סורוקה