מדוע כל כך קשה לפתח חיסון לאיידס?

שנים רבות שמדענים בכל רחבי העולם שוקדים על פיתוח תרכיב חיסוני יעיל כנגד נגיף ה-HIV ומחלת האיידס. חרף מיטב המוחות וסכומי העתק שהושקעו בתחום, עד כה לא הצליחה הקהילה המדעית להגיע לתוצאות יישומיות משביעות רצון.

מחקר שנערך ב"אוניברסיטת אורגון לבריאות ומדע" מצליח לראשונה להסביר מדוע חשיפה לזנים מוחלשים של נגיף ה-HIV בקופי אדם מצליחה למנוע הדבקה, בעוד שנסיונות דומים בנגיף האיידס האנושי נמצאו כלא בטוחים לשימוש, ומדוע נסיונות החוקרים לפתח חיסון באמצעות שימוש בנגיפי HIV מומתים או לא פעילים העלו חרס בידיהם. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת הרפואי Nature Medicine.

קיימות שתי גישות עיקריות המשמשות כיום את המדענים בפיתוח תרכיבי חיסון כנגד מחלות מדבקות. שתי השיטות מבוססות על המנגנון החיסוני של הגוף אשר בחשיפה לגורמים פתוגניים גורם לייצור ולאחסון נוגדנים שיחסלו את גורם המחלה.

השיטה הראשונה מבוססת על שימוש בזני פתוגניים חיים אך מוחלשים. זנים מוחלשים אלו אינם חזקים דיו בכדי לחולל את המחלה, אך בעלי יכולת לשפעל את מערכת החיסון ולגרום לה בכל פעם שגורם המחלה יחדור לגוף לזהות אותו ולהלחם בו. בגישה השניה משתמשים החוקרים בפתוגנים מומתים, שבדומה לשיטה הראשונה חושפים את מערכת החיסון לגורם המחלה אשר מצידה מייצרת נוגדנים שילחמו בפתוגן אם וכאשר יפלוש לגוף בעתיד.

בתחילת שנות ה-90 הצליחו חוקרים להראות כי חשיפת שימפנזים לנגיף ה-HIV הקופי המוחלש, המכונה SIV, הצליחה לגרור לתגובה חיסונית שהביאה לעמידות הקופים מפני הדבקה לזן פעיל של נגיף. עם זאת, הנגיף המוחלש עדיין הצליח להדביק מספר קופים ולגרום לתסמונת הכשל החיסוני. נסיונות להשתמש בזני SIV מוחלשים עוד יותר, חלקיקי נגיף או נגיפים מומתים, לא הביאו לפריצת דרך מחקרית מכיוון שהם לא יצרו בגוף הקוף תגובה חיסונית.

במשך השנים מנסים המדענים להגיע לתרכיב חיסוני מאוזן, שמצד אחד לא גורם להדבקת הפרטים במחלה, ומצד שני יהיה פעיל דיו בכדי לגרום לתגובה חיסונית יעילה. אולם, לאחר מאות נסיונות הסתבר כי נגיפים שהוחלשו בדיוק לרמה כזאת שלא תדביק את הקופים במחלה אינם גורמים לתגובה חיסונית.

במסגרת המחקר הנוכחי בחנו החוקרים את מנגנון ההדבקה היחודי של נגיף ה-HIV, וכן את התגובה החיסונית של הגוף לנגיף, זאת במטרה לפתח זני נגיפים שיוכלו לשמש לחיסון אשר יהיה גם בטוח וגם אפקטיבי. החוקרים גילו כי ההתנהגות החיסונית של הגוף כנגד נגיף ה-HIV נובעת מפעילות תאי חיסון יחודיים מסוג T האגורים במערכת הלימפה, שמגיבים אך ורק לנוכחות מתמדת של הנגיף.

לאחר שנגיפי ה-HIV המוחלשים חוסלו בתוך הגוף, תאי ה-T שאמורים היו לפעול נגדם חדלו מלייצר תגובה חיסונית ולכן הגוף לא הצליח לייצר עמידות לוירוס. צוות החוקרים גילה כי בשונה ממרבית החיסונים, חיסון יעיל ל-HIV חייב להכיל נגיפים שיוותרו חיים בתוך הגוף באופן מתמיד.

בכדי לבחון את ההשערה החדשנית, הנדסו החוקרים באופן גנטי נגיף לא מסוכן ממשפחת ה-CMV אשר נשא בקרבו גנים המקודדים ליצור חלבונים המאפיינים את נוכחות נגיפי HIV בגוף. תפקיד הנגיף המהונדס היה לשאת להחדיר באופן בטוח את הסמנים הכימיים של נגיף ה-HIV לתוך תאי הגוף.

כל עוד הוירוס המהונדס חי בתוך הגוף, הוא גורם להפרשה מתמדת של חלבוני נגיף ה-HIV, מה שגם בטוח ולא גורם למחלה, וגם נותר בגוף באופן קבוע. בניסוי שבמהלכו הדביקו החוקרים קופים בנגיף CMV מהונדס, הסתבר כי שיעור גבוה במיוחד של הקופים גילה עמידות לנגיף ה-SIV.

CMV הינו וירוס שקיים אצל רבים באופן טבעי בגוף וכמעט שאינו גורם לתסמינים. לדברי החוקרים נגיף CMV מהונדס יוכל לשמש כבסיס לחיסון בטוח ויעיל כנגד הדבקה ב-HIV.

מאת: רועי שני, מערכת אינפומד