רשלנות רפואית בהריון

הולדה בעוולה

רשלנות רפואית בהריון, נקראת בלשון החוק "הולדה בעוולה" הפיצוי שנדרש הוא בגין ילד שנולד עם פגמים קשים, שהיה ניתן לזהות את הפגמים/מומים הללו במהלך ההריון ולבצע הפסקת הריון, וכך למנוע ממנו ומהוריו חיים רצופי כאב וסבל.

דוגמא אחת למקרה, הינה תסמונת דאון/מונגולואידים- תסמונת השכיחה ביותר בקרב התסמונות שמקורן וסיבתן סטייה כרומוזומלית.תוחלת החיים של לוקיי תסמונת דאון היא כ-49 שנה בלבד. בעלי תסמונת זו נוטים למיתה מוקדמת ב45% מהמקרים, המוות מתרחש בתקופת הילדות.

ישנו סיכון גבוה נוסף והוא לחלות במחלת אלצהיימר בשנות השלושים והארבעים לחייהם. עם זאת, תוחלת החיים של חולים אלו, עלתה באופן משמעותי בעשורים האחרונים בזכות שיפור ניכר בהתמודדות הרפואה עם פגם בלב אצל פעוטות, הנולדים עם תסמונת דאון.

את התסמונת דאון ניתן לזהות בעובר כבר בזמן ההריון. דוגמא נוספת לסוג של פגם קשה הינו שיתוק מוחין , אשר נגרם במהלך ההריון ולעיתים בעת הלידה, עקב מצוקה עוברית או חוסר חמצן אצל העובר.

בדיקות גנטיות

אחד האמצעים להוכיח רשלנות רפואית בהריון, היא תיעוד הבדיקות הגנטיות השונות שנערכו בזמן ההריון. מקובל שאישה הרה אוגרת את הבדיקות השונות במהלך הריונה בתיק מיועד ,אשר עימו היא מגיעה לבית החולים לבסוף ללדת. בדיקות אלו, אם נעשו לזיהוי פגמים שהנולד סובל מהם, הם עילה לרשלנות רפואית עקב אי דיוק בבדיקות או כישלון הבדיקות.

אחת הבדיקות המוכרות הינה, דיקור מי שפיר –בדיקה זו, נותנת זיהוי ודאי או שוללת בצורה וודאית את קיום תסמונת אצל עובר. היא נעשית בשבועות ההריון הראשונים בלבד ומבוצעת לא לפני שבוע 10, לרוב בסביבות שבוע 14- עקב הסיכונים הכרוכים בבדיקה (כגון הפלה),הבדיקה מוצעת כשהסיכון לאיבוד הריון , נחשב לנמוך ויש חשש אמיתי לפגם גנטי.

בדיקות נוספות הן, בדיקות סקר גנטיות-( ייעוץ גנטי-) בדיקות גנטיות נעשות לפני הריון או במהלך שלביו הראשונים. מטרת הבדיקות הינה, לאתר נשאים של מחלות קשות, ובמיוחד לאתר זוגות בסיכון, לפני שייוולד להם צאצא החולה באחת המחלות הנבדקות.

בשנים האחרונות חלה התפתחות מהירה בהבנת הבסיס הגנטי במספר גדול של מחלות תורשתיות, שחלקן קשות וחשוכות מרפא עם תמותה ותחלואה מוקדמים. הבנה זו מספקת כלים לאבחנה של מחלות תורשתיות, ולזיהוי נשאים למחלות אלו.

פסקי דין וחובת ההוכחה

בפסקי דין נקבע, כי אישה העוברת בזמן ההריון את הבדיקות המוצעות לה בסל הבריאות, והן מתבררות כתקינות אך בפועל נולד תינוק שסובל ממום שניתן היה לאבחנו בבדיקה במסגרת פרטית, ניתן לחייב את הרופא וקופת החולים אשר במסגרתה בוצעו לאישה הבדיקות, לפצות את ההורים ואת התינוק הפגוע, וזאת כיון שהייתה מוטלת עליהם החובה להסביר לאישה כי הבדיקה אשר עברה אינה מכסה את כל המומים ושניתן לאתר חלק מן המומים רק במסגרת בדיקה פרטית מחוץ לסל הבריאות.

במקרים רבים של תביעת רשלנות רפואית בהריון, מוגשת התביעה בחלוף שנים מלידת הילד הפגוע, ובחלק מן המקרים המוסדות הרפואיים מתקשים למצוא את התיעוד של הבדיקות שנערכו בעת ההריון ואת הרישומים.

במקרה של אובדן התיק הרפואי או חסר ברישומים, הדבר פועל לטובת התובעים כיון שבית המשפט יכול להעביר את נטל ההוכחה מן התובע לנתבע שיצטרך להוכיח כי לא הייתה רשלנות רפואית בהריון.