טיפולים מתקדמים למשבר גיל המעבר

הורמונים נשיים

לאישה שלושה הורמוני מין עיקריים: אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון. הורמונים אלו נפרשים בשחלות. האסטרוגן הוא ההורמון החשוב להתפתחות המינית התקינה של האישה בגיל צעיר. הורמון זה נפרש החל מגילאי 11-12 ואחראי להתפתחות השדיים, הרחם וההתפתחות הגופנית האופיינית של האישה.
בגיל זה מופיע המחזור החודשי. בין הימים 10-28 למחזור, ההורמון מכין את רירית הרחם לקליטת הביצית המופרית, מעורר את ייצור הפרוגסטרון והקולטנים שלו, שומר על היריון במידה ומתפתח, שומר על מבנה תקין של עצמות, מעורר את התפתחות הביצית בשחלות ושומר על הביציות הנמצאת בו כדי לייצר ולהפריש פרוגסטרון. במידה והביצית אינה מופרית ולא מגיעה לרחם, השחלות מפסיקות לייצר אסטרוגן. מחזור דמי חודשי הוא ביטוי לנשירת הרירית מהרחם והכנות למחזור חדש.

הורמון הפרוגסטרון מופרש בשחלות בגופית הזהוב אחרי הביוץ, בשבועיים אחרונים של המחזור וגורם לעיבוי רירית הרחם לפני הריון, כדי שהעובר המופרה יוכל לקבל את המזון הדרוש להתפתחותו. בנוסף, הוא גורם לרוגע נפשי ומעורר את פעילות תאי העצם כדי לשמור על מבנה תקין של העצמות. במידה והעובר לא נקלט ברירית הרחם, ההפרשה של פרוגסטרון ואסטרוגן נפסקת ומופיע המחזור החודשי.

הטסטוסטרון מיוצר בכמויות קטנות בשחלות ותפקודו העיקרי הוא לגרום לדחף מיני ולאורגזמה.

שינויים הורמונליים בגיל המעבר

כעשר שנים לפני הפסקה סופית של המחזור החודשי והיכולת להרות, מתחילים להתפתח שינויים הורמונליים המאפיינים את האישה הבוגרת.
מגיל 35 עד 50 גוף האישה מתחיל להפחית חלק מהייצור העצמי של ההורמונים של בלוטת המגן, DHEA והורמוני המין.
בשנות ה- 40, האישה מתחילה להיות פחות פורייה, רמת ההורמון פרוגסטרון יורדת בכ- 75%. בשנים מאוחרות יותר, רמת הפרוגסטרון יורדת עוד יותר. רמת האסטרוגן תמיד גבוהה מהפרוגסטרון, אולם בין הגילאים 35-50, רמת הפרוגסטרון יורדת ב- 75% לעומת ירידה של 35% בלבד ברמת האסטרוגן.

מצב זה מתואר כשליטה של האסטרוגן לעומת הפרוגסטרון בשנים אלו. למצב זה השלכות רבות על גוף האישה, מכיוון שבתקופה זו קיים חוסר איזון טבעי ביניהם, הנגרם על-ידי ירידה גדולה יותר ברמת הפרוגסטרון לעומת אסטרוגן.

תופעות גיל המעבר

מצב זה, הנמשך שנים רבות, עלול לגרום להופעה של מחלות שונות בתקופה זו של החיים:
• התקפים של כאבי בטן לפני או במהלך המחזור
• דימומים וגינליים קשים ומחזור חודשי לא סדירים
• האצה של תהליך ההזדקנות
• מחלות אוטואימוניות כגון SLE, דלקת בבלוטת המגן ואחרות
• מחלות אלרגיות מסוגים שונים, כגון אסטמה, חרלת, פריחות בעור ועוד
• השמנה, בעיקר באזור הבטן וסביב הברכיים והמותניים
• אבנים בכיס המרה
• יובש בעיניים ומחלות עיניים
• ירידה בדחף המיני וחוסר פוריות
• עייפות קשה
• נשירת שיער
• בריחת סידן מהעצמות (אוסטאופניה ואוסורופורוזיס)
• חוסר שינה
• מחשבות מעורפלות והפרעות בזיכרון
• התקפים של כאבי ראש
• נטייה לקרישיות-יתר בעורקים ובוורידים
• שחלות ושדיים פוליציסטיות
• הפרעות בתפקוד בלוטת המגן
• שרירנית (מיומה) ברחם
• אגירת מים
• מחסור באבץ ועודף בנחושת
• עצבנות, רגישות יתר ושינויים במצבי רוח
• כתוצאה מההשפעה המתמשכת של האסטרוגן, קיימת אפשרות להופעה של מוטציה בגנים והתפתחות של מחלת סרטן בשד, ברחם או בשחלות

הסיבות לשליטת האסטרוגן בגיל מבוגר

שליטת האסטרוגן בתקופה זו של החיים בולטת בקרב נשים בשנות ה- 40-50 לחייהן ועלולה לגרום לתופעות שתוארו לעיל.
לרוב, מדובר על נשים שמתלוננות גם על עלייה במשקל ולא מצליחות להוריד את העודפים על ידי דיאטות שונות. הסיבות שהנשים מגיעות למצב זה רבות:
• סביבתיות: חשיפה אסטרוגנית לחומרים מחומר פלסטי, הדברת מזיקים, פסולת תעשייתית, שטיחים ורהיטים, אכילת בשר מחיות שניזונו על ידי אסטרוגן להגברת מהירות הגדילה שלהם ועוד.
• דיאטה עם פיטו-אסטרוגנים (אסטרוגנים מהצומח, כמו סויה). פיטו-אסטרוגן הוא חומר צמחי דמוי-הורמון בעל השפעה הורמונלית חלשה על הגוף (עוד בנושא, בהמשך הכתבה).
• התמכרות ואכילה מוגברת של פחמימות פשוטות המצויות במזון מהיר או במשקאות מתוקים וגורמות לאגירת שומן וייצור מוגבר של אסטרוגן על ידי האנזים Aromatase.
• מתח נפשי (סטרס) ממושך, הגורם להפרשה מוגברת של קורטיזול, השמנה וייצור נוסף של אסטרוגן.
• היעדר ביוץ - מצב הנוצר כתוצאה מכך מסטרס ממושך בגלל יחסים אישיים מתוחים, פעילות גופנית מופרזת, התמודדות עם שילוב של קריירה מקצועית תובענית וגידול משפחה, או התמודדות עם מחלה קשה.
• נטילת גלולות למניעת הריון או טיפול הורמונלי חילופי עם הורמונים סינתטיים.
• כריתת הרחם.
• הפרעות בתפקודי כבד
• מחסור של ויטמינים מסדרה B ומינרלים כגון מגנזיום ואבץ

התפתחות האסטרוגן כתרופה

ההורמון אסטרוגן התגלה ויוצר באירופה בשנות ה-30 של המאה העשרים. גילוי זה פתח את האפשרות לטיפול בנשים מבוגרות שסבלו מגלי חום, כתוצאה מגיל המעבר.
בשנת 1942 נוצרה התרופה הראשונה לטיפול בתופעות אלה, בשם Premaril. התרופה הכילה הורמון אסטרוגן סינתטי, אשר הופק משתן של סוסות בהריון. זו הייתה, למעשה, התרופה הראשונה הכוללת הורמונים סינתטיים במקום הורמונים טבעיים של בני אדם לטיפול בבעיה של גלי חום בגיל המעבר.
בתחילה, התרופה התקבלה בהתלהבות רבה ומיליוני נשים השתמשו בה. בהמשך, הופיעו תרופות נוספות ששילבו את האסטרוגן הסינתטי עם פרוגסטרון סינתטי לטיפול במחלות שונות בנשים.
כמובן שהורמונים אלו לא היו זהים להורמונים המיוצרים באופן טבעי בגוף האדם. כתוצאה מכך, בתחילת שנות ה- 50 החלו להופיע בספרות המקצועית תיאורים על תופעות לוואי שונות, כגון סרטן השד, שבץ מוחי, קרישי דם ברגליים, התקפי לב ומחלת אלצהיימר.
10 שנים לאחר מכן, תיארה ברברה סימאן בספרה המפורסם "נשים ומשבר הורמוני המין" (Women and the Crisis in Sex Hormones) תופעות לוואי רבות שנבעו משימוש בהורמונים אלו. ספרה גרם לבהלה גדולה, ובסופו של דבר ה-FDA הקים וועדה מיוחדת שתמכה בדבריה של סימאן ואסר את השימוש בתרופות אלו.
חברות התרופות חיפשו, כמובן, אחר מקור הכנסות אחר, ובהמשך הצליחו לפתח הורמונים סינתטיים אחרים בהם עושים רופאים שימוש כיום, באישור ה-FDA , לטיפול בבעיות שונות בבריאות האישה.

גישה טיפולית מתקדמת

בשנים האחרונות, מתפתח קונספט לפיו הגוף צריך לקבל חומרים ביולוגיים זהים לאלו שחסרים בו או שהפסיק לייצר בעצמו. אנו רגילים לקחת ויטמינים ומינרלים כאשר בדיקות המעבדה מראות מחסור בוויטמין 12B או מינרל מסוים, מכיוון שכדורים אלו מכילים חומרים זהים לאלו שגילו בדיקות המעבדה.
אותו קונספט קיים לגבי טיפול בהורמונים ביולוגיים, שבדיקות המעבדה מגלות לנו בקיימם בגוף ברמה נמוכה.

לנטילת הורמונים ביולוגיים יתרונות רבים:
• מבחינה מולקולרית, הם זהים ב-100% להורמונים הטבעיים של בני אדם.
• ניתן לעקוב אחר רמתם בדם על-ידי בדיקות מעבדה וכך למנוע מצב של עודף או חוסר הורמונלי.
• התאים מזהים אותם על ידי קולטנים מיוחדים ויחידים, לאחר שכל הורמון מתחבר לקולטן ייחודי.
• רק חיבור מדויק לקולטן המסוים מאפשר להורמון למלא את תפקידו הייעודי בתא.
• אין תופעות לוואי.
• הורמונים ביולוגיים מיוצרים בחברות ביוטכנולוגיות והמוצר אינו כרוך ברישום כפטנט.
• רמתם התקינה בדם משפרת את איכות החיים, מעכבת או מונעת התפתחות של מחלות הקשורות לגיל ונראה כמשפרת את תפקוד המערכת החיסונית שנמצאת לרוב במצב ירוד בתקופה זו של החיים.

לעומתם, הורמונים סינתטיים המאפיינים הבאים:
• המוצר אינו דומה מולקולרית ב-100% להורמונים של בני אדם, לא נמצא באופן טבעי בגוף ובפעולתו אינו משתמש בקולטנים הקיימים בתאים.
• עקב כך, לא ניתן לעקוב אחריו בבדיקות מעבדה ולברר את רמתו בדם.
• במעבדה משתמשים ממקורות שונים בטבע, כגון צמחים או בעלי חיים, לייצור הורמון סינתטי ולרשום עליו פטנט.
• צמחים אינם מייצרים הורמונים ביולוגיים, אבל לצמחים הנקראים פיטו-אסטרוגן השפעה הורמונלית חלשה מסוימת. הם קיימים בטבע, אך לא פועלים באופן ביולוגי.
• הגוף גם אינו מסוגל להשתמש במוצר צמחי, מכיוון שחסרים לו האנזימים המתאימים כדי להפוך אותו להורמון ביולוגי. את התמצית Diosgerin ניתן להפיק מצמח בשם Kokoro. הוא מהווה את המקור העיקרי לייצור הורמונים ביולוגיים רבים, כגון פרוגסטרון, קורטיזול ואחרים, במעבדה בלבד, אולם לא ניתן להשתמש ישירות בבני אדם, בדומה להורמונים ביולוגיים.
• הורמונים סינתטיים המיוצרים במעבדות של חברות התרופות לא יכולים להפוך להורמונים ביולוגיים בשל מחסור באנזימים מתאימים.
• כפי שתואר קודם, מצב דומה התרחש לפני שנים רבות עם תרופה בשם Premaril, כאשר שימוש בתרופה גרם לתופעות לוואי רבות כתוצאה מזיהוי של הגוף אותה כגוף זר.
• הורמון סינתטי שנכנס לגוף מנטרל את הפעולה של הורמון ביולוגי הדומה לו.
• נשים צעירות ומבוגרות רבות ממשיכות לקבל מדי חודש גלולות למניעת הריון או טיפול הורמונלי חלופי בגיל המעבר עם הורמונים סינתטיים. יש לקחת בחשבון שתרופות אלו גורמות למחסור במינרלים וויטמינים רבים, שעלולים לגרום לתלונות הקשורות למחסור בחומרים ביולוגיים אלו. כתוצאה מכך, הגוף נחלש מבחינה חיסונית ועלולים להתרחש שינויים במבנה ה-DNA הבאים לידי ביטוי בגילוי מחלת הסרטן כעבור שנים.

לסיכום

כיום, ניתן לטפל במשבר גיל המעבר אצל האישה בצורה בטוחה על ידי הורמונים ביולוגיים הזהים לאלו שהגוף רגיל לייצרם. הורמונים אלו פועלים בדיוק כפי שפועלים ההורמונים הטבעיים ובאמצעות קולטנים ייעודים להם. כך הם יכולים לפעול בצורת מיטבית, לשמור על מבנה תקין של התאים וה-DNA. בנוסף, ניתן לעקוב אחר רמתם בדם על-ידי בדיקות מעבדה, אותן ניתן לבצע בכל קופות החולים.

מאת: ד"ר אלכסנדר ארדיטי, קרדיולוג, עוסק במניעת מחלות של הגיל המבוגר