הפסיכולוגיה של תחפושות וילדים - מדריך להורה

מדוע ילדים נהנים להתחפש?

ילדים נהנים להתחפש ולהשתתף במשחקי תפקידים לא רק בפורים, אלא כל השנה. גם אם המטרה המוצהרת של ההתחפשות והמשחק הם הנאה, בו-זמנית הם ממלאים תפקידים פסיכולוגיים משמעותיים.

אחד מתפקידים אלו הוא האפשרות להתנסות ולחקור תפקידים שהילד פוגש בעולם המבוגרים, כמורה, רופא/ה או חייל. התחפושת מאפשרת לילד לעבד את תפקידיהן של דמויות אלו בחייו ולהתמודד עם רגשות המתעוררים בו לגביהן. למשל, ילד המפחד מרופא שיניים עשוי לגלם רופא רחום ועדין; ילדה החוששת לאחיה החייל יכולה להתחפש לחיילת אמיצה, חזקה ובלתי פגיעה.

לחילופין, התחפושת עשויה להציע חיבור דווקא לדמויות לא מציאותיות, המאפשרות לילד להחזיק בתכונות ויכולות אשר ביומיום . חש כי הן מחוץ לטווח יכולותיו: הילד/ה הופכים להכי חזקים, יפים, בלתי מנוצחים ואמיצים וכך יכולים להחזיק בתכונות בהן הם לעיתים מרגישים חסכים וחסרים בחיי היומיום.

תפקיד נוסף שממלאת התחפושת היא האפשרות להתחפש ולגלם תכונות שנתפסות כלא לגיטימיות בחיי היומיום. ילדים נדרשים 'להיות טובים' ו'להתנהג יפה' והתחפושת והאפשרות להתנהג בהתאם לאופייה של הדמות מייצרות עבור הילד הזדמנות לגיטימית לבטא את הדחפים והתשוקות שביטויים נחשב בדרך כלל פחות לגיטימי.

תופעת 'סרבני תחפושות'

למרות ההנאה והרווחים הפסיכולוגיים הנלווים לרוב להתחפשות בפורים, ישנם הילדים המסרבים להתחפש, נבהלים מהתחפושת, או מתחרטים ומחליטים ברגע האחרון שלא להתחפש.
מדוע זה קורה?

עד גיל שנתיים פחות או יותר, הילד אינו מבין את משמעות התחפושת, כך שסביר להניח שהתנגדות לה תנבע מחוסר נוחות פיסית שהיא גורמת.

ילדים גדולים יותר, בגילאי שנתיים עד ארבע, כבר מבינים את משמעות התחפושת ולרוב נהנים ממנה. יחד עם זאת, הם עלולים להיבהל ממנה. בגילאים אלו, הילד עדיין עסוק בגיבוש תחושת עצמיות ועל כן התחפושת עלולה לבלבל אותו ולערער את תחושת ה'זה אני', אשר עדיין מתפתחת. גם תפיסת המציאות עדיין שברירית (כפי שאנו רואים, למשל, כאשר הילד מתקשה להשתכנע ש'זה רק חלום') ולכן חלק מהילדים עלולים להתבלבל ולהיבהל מהחלפת הזהות הנלווית להתחפשות. בהתאם, בגילאים אלו מומלץ לבחור בתחפושות בהן הפנים חשופות ומקלות על הילד לזהות את עצמו ועל ילדים אחרים לזהות אותו.

בגילאי גן ומעלה, רוב הילדים מרגישים מספיק בנוח עם התחפשות, אך יכולים לסרב להתחפש כאשר הם מרגישים שמופעל עליהם לחץ סביב בחירת התחפושת.

ילדים בגילאי גן ובי"ס יסודי כבר יודעים היטב למה הם רוצים להתחפש ולמה לא ומתחילים להיות ערים למידת הפופולריות של התחפושת בה יבחרו. לכן, בגילאים אלו חשוב מאוד לתת לילד לבחור בעצמו תחפושת בה הוא ירגיש בנוח. עם זאת, חשוב לבחון האם הסירוב להתחפש נובע מגורמים חברתיים ורגשיים כביישנות מוגזמת, עצב או בידוד חברתי, הגורמים לילד להתנגד להשתתף במסיבת פורים.

גם בילדות הבוגרת יותר ובגיל ההתבגרות אנו נתקלים לא פעם בסרבני תחפושות, כאשר הסירוב עשוי לנבוע מצורך של הילד להצהיר על בגרותו ('אני כבר גדול מדי בשביל השטויות האלה') וממבוכה חברתית, הנפוצה מאוד בגילאים אלו, המתבטאת בחוסר נוחות סביב השתטות ואובדן השליטה הנלווים להתחפשות. בגילאים אלו חשוב מאוד לכבד את רצונו של הילד. במקביל, ניתן לנסות ולהציע לו אלטרנטיבות, כאביזרים משעשעים, תחפושות מתחכמות אשר אינן מצריכות התחפשות ממשית וכדומה.

מאת: מערכת אינפומד