תרופה חורגת - השימוש בקנאביס ברפואה

הוא שימש כצמח רפואי עד לפני כחצי מאה, וכיום נחשב לסם לכל דבר. ויחד עם זאת, הקנאביס עוזר ללא מעט חולים במגוון מחלות קשות להתמודד עם הטיפולים המפרכים והכואבים. אז כיצד קנאביס משרת את עולם הרפואה?

קנבינואידים הם חומרים שנגזרים מצמח הקנאביס. מבחינה הסטורית, קנבינואידים היו בשימוש כמשככי כאבים משחר הימים. בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש מוגבר בתרופות המכילות קנבינואידים לצורך טיפול בכאבים חמורים, מניעת בחילות והגברת פעילות של משככי כאבים ממשפחת האופיאטים.

עדויות מצביעות על השימוש בקנאביס לצרכי רפואה כבר לפני כ-5,000 שנים בסין ובהודו, כמזור לכאבים. גם ביוון העתיקה נעשה בשימוש בקנאביס כתרופה לדלקות, כאבי אזניים ובצקות, ובו בזמן שימש גם כחומר גלם ליצירת בדים עמידים. השימוש הנרחב בקנאביס הגיע לרפואה המערבית בתחילת המאה ה-19. תמציות קנאביס נמכרו ללא מרשם רופא בארצות הברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בד בבד עלה השימוש הבלתי רפואי במריחואנה והוטלו עליו מיסים, תדמיתו הפכה שלילית, עד שלבסוף הוחלט שהקנאביס אינו נחוץ כמרכיב בטיפולים רפואיים כלל. הקנאביס הוכרז ע"י הרשויות האמריקאיות כחומר לא חוקי, ושאר העולם קיבל את העמדה האמריקאית,כך שבשנות ה-50 למאה הקודמת הוצא הקנאביס מחוץ לחוק בכל המדינות המערביות. בשנות ה-60 של המאה הקודמת, השימוש בקנאביס למטרות בילוי והנאה הגיע לשיא, ובנוסף, העניין המדעי בו והיישום הרפואי של יתרונותיו התעוררו מחדש.

בישראל, הקנאביס רשום כיום בפקודת הסמים המסוכנים, והוא אסור בשימוש רפואי על פי החוק. המשמעות המעשית לאיסור זה היא שלרוקח או לרופא אין רשות להחזיק בקנאביס על פי דין, אלא על פי רישיון מיוחד.

השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים מותר במקרים חריגים כהקלה לסבל קשה של חולה הנובע ממחלתו, ויש צורך באישור מיוחד ממשרד הבריאות, אשר ניתן דרך הוועדה למריחואנה רפואית. בנוסף, כל חולה הזכאי למנות קנאביס בטיפולו, מתחייב להקפיד על נושא האיסור של כל סחר במריחואנה, שימוש בפומבי או במקום ציבורי והימנעות נהיגה תחת השפעה. האישור מאפשר לחולים לרכוש את עלי הקנאביס, במשקל המצוין והמפורט במרשם הרופא, מאחת העמותות הפועלות בישראל ומגדלות את הצמח באישור. ניתן לצרוך את הקנאביס בעישון
או באכילה או גם בכדורים דרך הפה.

כיצד עובד הקנאביס?

ידועים שני סוגי קולטנים לחומרים קנבינואידים, הנקראים CB1 ו- CB2. קולטנים מסוגCB1 מצויים בעיקר בתאי מערכת העצבים המרכזית, והפעלתם גורמת לאפקטים המרגיעים של הקנאביס, לעליה בתיאבון, הפסקת בחילות וכן לתופעות הפסיכיאטריות הקשורות בשימוש. קולטנים מסוג CB2 מצויים על תאים של מערכת החיסון ומערכת העצבים הפריפרית, והם המשפיעים על תגובות לדיכוי דלקת ותגובות חיסוניות. הקנבינואידים מעכבים גם את תעלת הסידן התאית שמתווכת תגובות כאב נוירופתי (הנגרם מנזק לעצבים) ובכך מקטינה את תחושת הכאב.

צמח הקנאביס מכיל למעלה מ-460 סוגים של חומרים פעילים. אחד הידועים מביניהם הם ה- THC-דלתא9 המשפיע בעיקר על ה-CB1, והשפעתו היא פסיכוגנית וכנראה גם על מרכזי תיאבון ובחילה במוח. מרכיב פעיל נוסף הוא ה-CBD שהשפעתו היא בעיקר פריפרית על ה- CB2, והשפעתו היא על כאב, תחושות פריפריות וטונוס שרירי.

השימושים הרפואיים העיקרים בקנאביס ונגזרותיו:

• צריכת קנאביס לצורך רפואי מגבירה את התיאבוןן באנשים החולים במחלת האיידס. עישון מריחואנה גורמת לעליה במשקל בקרב נשאי HIV המטופלים בתרופות אנטי-ויראליות כגון אינדינביר ונלפינאויר (ויראספט). חולי איידס שהשתתפו באחד המחקרים דיווחו שהשימוש בקנאביס סייע להם בהתמודדות עם אובדן התיאבון, כאבי השרירים, בחילות, חרדות, כאב נוירופתי ודכאון.

• ניתן לעשן קנאביס לצורך טיפול בגלאוקומה והפחתת הלחץ התוך-עיני. מאידך ייתכן והעישון מפחית את זרימת הדם לעצב האופטי. כיום אין עמדה חד משמעית האם עישון קנאביס אכן משפר את תפקוד העין.

• צריכת קנאביס מועילה לחולים בטרשת נפוצה להקלה בהתכוצויות שרירים ורעד.

• מחקרים בקנאביס הראו תועלת בשימושו כחומר נוגד בחילות ומגביר תיאבון- שני היבטים חשובים בטיפול בתרופות כימותרפיות ובהקרנות בחולי סרטן ובמחלות נוספות.

תופעות הלוואי של קנאביס:

לא כל הצורכים את הקנאביס ואת נגזרותיו, בין אם בשימוש רפואי ובין אם לשם הנאה, סובלים מתופעות הלוואי שלו, אולם חשוב לדעת מה הן ובעיקר חשוב להיערך להן ולשקול יחד עם הרופא המטפל את כדאיות הטיפול.

• תופעות לוואי כלליות של השימוש בקנאביס הן בחילות והקאות, עיניים אדומות ויבשות, כאבי ראש וסחרחורות, בעיות בתפקוד מיני, והופעת סימנים פסיכיאטרים כגון הזיות, תגובות פניקה ודיכאון.

• חשוב לזכור שצריכת הקנאביס בעישון טומנת בחובה את כל הרעות המזיקות של העישון, בין היתר חשיפה לחומרים מסרטנים, מועדות לפתח מחלת ריאות כרונית, מחלות לב ועליה בלחץ הדם.

• תופעות שדווחו בשימוש ארוך טווח בקנאביס הן ירידה ביכולת הקוגניטיבית, בעיקר בזכרון. כמו כן, מספר מחקרים קבעו שהקנאביס עלול לגרום ל"תסמונת חוסר המוטיבציה"- חוסר רצון ליזום פעילויות. הקנאביס קושר גם להופעה של מחלות פסיכיאטריות כגון סכיזופרניה ודיכאון, אולם לא ברור אם המחלות מופיעות מוקדם יותר במועדים אליהן מלכתחילה, או שאפקט זה קיים בכלל המשתמשים בקנאביס.

• החלשות של מערכת החיסון: קנבינואיים יכולים להחליש את פעילות מערכת החיסון של הגוף, וכך להחליש את העמידות בפני זיהומים.

• לקנאביס עלולות להיות השפעות רעות מבחינה פסיכיאטרית, בעיקר לאנשים המועדים לבעיות נפשיות, ובחולים במחלות נפש כגון סכיזופרניה, דכאון, והפרעה בי-פולרית.

• השימוש בקנאביס עלול לגרום לתסמונת גמילה קשה כאשר מפסיקים לצרוך אותו, בעיקר בקרב המשתמשים לטווח ארוך וגם במינונים גבוהים. הסימנים כוללים רגזנות, אי שקט, בעיות בשינה, התפרצויות זעם ורצון עז להשתמש בחומר. הסימנים מופיעים כיומיים מנטילת המנה האחרונה ויכולים להמשך מספר ימים.

מאת: מרגנית בניש, מערכת אינפומד