כריתת גרורות (Metastasectomy)

כאשר עושים בדיקת FNA לנודולות בבלוטת התריס, ב-70 אחוז מהמקרים התוצאה שפירה ורק ב-5 אחוזים מהמקרים התוצאה מצביעה על גידול ממאיר. בשאר המקרים אין תשובה חד-משמעית, ואז צריך לחזור על בדיקת ה- FNA. אני ממליץ לך להיפגש עם הרופא המטפל, לדבר איתו על ביצוע FNA חוזר, ולשקול בדיקות נוספות כגון בדיקת TSH ואולי גם סריקה רדיואקטיבית של בלוטת התריס. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

בדיקת הדופלר מטרתה למדוד את הזרימה בכלי הדם השונים, ובמקרה שלך להראות אם סביב הציסטה יש זרימה מוגברת, דבר היכול לתת כיוון לגבי הציסטה שבה מדובר. ההשערה היא כי מסות ממאירות עשירות בכלי דם חדשים, ועל כך מעידה זרימה מוגברת, לעומת זרימה פחותה במסות שפירות שאינן עשירות בכלי דם. מידע נוסף לגבי הציסטה והאבחנה המבדלת נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_071905_2.htm

לפי הנתונים בשאלתך אימך סובלת מסרטן השד ב- stage IV. שלב זה נקבע כאשר הגידול מתפשט מקומית לבלוטות לימפה ועם גרורות באיברים אחרים בגוף. החלוקה לשלבים קובעת באופן סטטיסטי את מהלך המחלה, את הטיפול, ואת התוצאות הצפויות. הטיפול המומלץ לנשים עם סרטן שד גרורתי הוא טיפול כמותרפי וטיפול ביולוגי עם אווסטין, אך חשוב לציין כי הטיפול מותאם אישית לכל חולה על סמך מצב בריאותה הכללי ונתוני המחלה, ולכן איני יכולה לדעת אם במקרה של אמך זהו הטיפול הכי מתאים. פנה לאונקולוג המטפל של אמך כדי לקבל תשובה יותר מדויקת. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

בדיקת ה- MRI נעשית במקרים כאלה כדי לבחון את הסיבות להפרעה בשליטה בסוגרים. הפרעה בשליטה בסוגרים יכולה להתבטא בבריחת שתן או צואה, או לחלופין, בחוסר יכולת להטיל שתן ובשלפוחית שתן העולה על גדותיה. הסיבות למצבים אלה מגוונות, אולם המשותף להן לרוב הוא תהליך הפוגע במערכת העצבים השולטת בסוגרים. עצבים אלה עוברים מהמוח אל האגן בחוט השדרה, ועשויים להיפגע, למשל על ידי תהליך הלוחץ עליהם בדרכם, כמו בלט דיסק, שינויים ניווניים בחוליות, חבלה משמעותית בחוט השדרה, גידולים (במקרים נדירים) וסיבות נוספות. בדיקת ה- MRI תאפשר בחינת חוט השדרה המותני והתרשמות מקיום תהליך הלוחץ על עצבים אלה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

קשרית ריאתית מתגלה לעיתים באקראי בבדיקת הדמיה. זהו תהליך בקוטר קטן מ-3 ס"מ, שעשוי להיווצר על ידי מגוון רחב של מצבים ומחלות, רובם שפירים. ממצא של קשרית ריאתית מציג שאלה מורכבת בפני המטופל והרופא: מצד אחד, ברוב המקרים זהו מצב שפיר, שאינו מחייב התערבות כלשהי. מצד שני, בחלק קטן מהמקרים מדובר בגידול, ואז ככל שמקדימים לכרות אותו, משתפרים סיכויי ההחלמה. כיוון שכך, נשקל כל מקרה לגופו, וההחלטה מתקבלת בדו-שיח בין הרופא לבין המטופל, ומתבססת על המראה הרנטגני של הממצא, על מציאתם של תסמינים, ועל ההיסטוריה של המטופל (למשל אם הוא מעשן). בלי לראות את הממצא בבדיקה, קשה לחוות דיעה, אולם מעודד שהרדיולוג המפענח לא התרשם כי מדובר בממצא ממאיר, ולכן המליץ על מעקב בלבד. לסיכום, במרבית המקרים ממצא כמו זה שהתגלה אצלך הוא שפיר, אולם ההחלטה באשר להמשך הבירור צריכה להתקבל בדיון בין המטופל ובין רופא המשפחה. אם נותרים סימני שאלה, ניתן להיוועץ גם בכירורג חזה. איחולי בריאות, ד"ר אמיר מינרבי - אינפומד