צחצוח שיניים - לא משחק ילדים: המדריך המלא לצחצוח נכון

כולנו מצחצחים שיניים, רובנו פעמיים ביום, חלקנו אפילו יותר, אך עדיין - צחצוח יעיל, שמגיע לכל האזורים בפה, הוא נדיר למדי. 

בגן מלמדים את הילדים על החשיבות של צחצוח שיניים וכן את טכניקת הצחצוח הנפוצה ביותר, הנקראת הברשה הוריזונטלית. הדגש הוא על האזורים הקדמיים ובעיקר אלו הפונים כלפי חוץ. אלו האזורים הנגישים ביותר ונראים כלפי חוץ, לכן קל במיוחד להדריך ולהדגים את טכניקת הצחצוח שלהם. 

מזניחים את השיניים שלא רואים

היות שהשיניים הקדמיות הן המרכיב מרכזי במראה החיוך שלנו, הן זוכות ל"יחס מועדף" ורוב זמן הצחצוח מושקע במשנן הקדמי. זה יוצר מצב, בו מאחורי החיוך הבוהק, שאר המשנן סובל מהזנחה ממושכת, לעתים לאורך חיים שלמים. נשמע מוזר ומדאיג? זה המצב אצל רוב האוכלוסייה וייתכן שגם אצלך. 

למה בכלל לצחצח שיניים?

לפני שאנו נכנסים לפרטים הטכניים של איך יש לצחצח שיניים, כדאי שנענה על שאלה בסיסית יותר - למה אנו מצחצחים שיניים? 

מטרת צחצוח השיניים היא הסרת רובד החיידקים המצטבר על גבי משטח השן. חלל הפה הוא אזור עמוס בחיידקים מסוגים רבים, ההערכות עומדות על מעל 1000 סוגים שונים. 

חלק מהחיידקים מסוגלים להיאחז במשטחי הריריות והשיניים. החיידקים שמתיישבים ראשונים על המשטחים משמשים גם כמתווכים לקשירת חיידקים נוספים, אשר יוצרים יחד מעין קומפלקס מורכב של חיידקים מסוגים שונים, המסודרים בשכבות, במעין מושבה מגוונת של חיידקים, הנקראת פלאק. 

בגלל תחלופה של תאי הרירית, אשר נושרים ומתחלפים בתדירות גבוהה, לא נראית הצטברות של רובד על ריריות הפה, אך על משטחי השן שלא מתחדשים, מצטבר רובד השן ומתבגר ללא הפרעה. 

החיידקים שמאכלסים את רובד השן מוגנים על-ידי מבנה הרובד מפני אנזימים, נוגדנים ותאי מערכת החיסון ואף מגלים עמידות מוגברת נגד אנטיביוטיקה. מצד שני, החיידקים ברובד מגלים תכונות אלימות יותר. 

כדי למנוע את הצטברות רובד החיידקים והשפעותיהם המזיקות של החיידקים המאכלסים אותו, כמו עששת ודלקת חניכיים, יש לצחצח שיניים ולהסיר אותו באופן ידני.

צחצוח במברשת שיניים לא עושה את העבודה

אצל רוב האוכלוסייה, צחצוח שיניים כולל שימוש במברשת שיניים בלבד, ללא אמצעי עזר נוספים. בפועל, קיים מבחר גדול של אביזרים משלימים אשר נועדו לשפר את יכולת הבקרה שלנו את הרובד. 

שימוש באביזרים כמו חוט דנטלי, קיסמים דנטליים, מברשות בין-שיניות ומברשות חד-סיביות יכול לעשות את כל ההבדל ולשפר משמעותית את רמת בקרת הרובד שלנו. אם אתם לא משתמשים באחד מאביזרים אלו, אתם לא מצחצחים שיניים בצורה מספקת. 

אם נדמה את השן לקובייה שהבסיס שלה פונה לכיוון החניכיים, מברשת השיניים מצחצחת 3 פאות בלבד של השן או הקובייה - החזית שפונה לכיוון הלחי או השפתיים, החזית שפונה כלפי הלשון ומשטח הלעיסה העליון של השן. זה משאיר לנו 2 פאות שחשופות לחלל הפה, אליהן המברשת לא יכולה להגיע. אלו המשטחים שפונים לשיניים הסמוכות. 

חוט דנטלי, קיסם דנטלי, או מברשות בין-שיניות?

כדי לנקות את המשטחים הבין-שיניים, עלינו לעשות שימוש בחוט דנטלי, קיסמים דנטליים או מברשות בין-שיניות. החוט הדנטלי הוא המוכר מכולם (ג'רי סיינפלד עשה לחוט הדנטלי פרסום לא רע בסדרת הטלוויזיה 'סיינפלד') ואכן, שימוש יעיל בחוט דנטלי יכול להביא לתוצאות טובות. הבעיה בשימוש בחוט דנטלי נעוצה בכך שהוא דורש יכולת מנואלית גבוהה והרבה תרגול כדי למקם אותו בצורה נכונה כנגד משטחי השיניים הבין-שיניים. 

הקיסם הדנטלי, לעומת זאת, הוא קל מאוד לשימוש. כל מה שיש לעשות הוא להחדיר את הקיסם, בעל הצורה המשולשת, בין שתי שיניים סמוכות, כך שיתחכך במשטחי השיניים הבין-שיניים. יש להתאים את הקיסם לעובי של המרווח בין השיניים. מומלץ להשתמש בקיסמים דנטליים עשויים עץ בלזה, שהם רכים ומתאימים את עצמם למרווח בין השיניים ולא פוצעים את רקמת החניכיים. 

מברשות בין-שיניות עובדות על עקרון דומה לזה של הקיסם הדנטלי. אפשר למצוא מברשות בין-שיניות במגוון רחב של גדלים ויש להתאים אותן לגודל המרווח בין השיניים. הבעיה היא שהמרווחים בין השיניים בפה שלנו אינם אחידים, לכן יש להשתמש במברשות במספר גדלים שונים עבור אזורים שונים בפה.

איך מנקים את כל השיניים?

הניקיון הבין-שיני הוא לא הבעיה היחידה במהלך צחצוח השיניים. כפי שהזכרנו קודם, המשנן האחורי ובמיוחד באזורים הפנימיים שפונים לכיוון הלשון והחך, סובלים מהזנחה וחוסר צחצוח אצל רובנו, בגלל מיקום שקשה לגשת אליו.

הלשון מהווה גם היא גורם מפריע שתופס מקום בחלל הפה. בגלל הצורה המתרחבת של הלשון בבסיס שלה, היא מפריעה לראות את האזורים האחוריים. בעיה נוספת שקשורה בלשון היא בעיית רפלקס הקאה. רפלקס זה, שמעורר דחף להקיא בעקבות מגע של גוף זר עם האזורים האחוריים של הלשון והחך מפותח מאוד באנשים מסוימים, עד לקושי אמיתי בצחצוח השיניים. 

מברשת חד-סיבית

כדי להתגבר על הבעייתיות של צחצוח אזורים אלה, יש להשתמש במברשת בעלת "ראש" קטן, שמאפשר גישה נוחה גם לאזורים הצפופים יותר. אביזר ייעודי, שמתאים במיוחד למשימה זו, הוא מברשת חד-סיבית. 

מברשת חד-סיבית, כשמה כן היא, כוללת רק קבוצת סיבים אחת ובעלת צורה דמוית מכחול. הודות לגודלה הקטן, היא מאפשרת להגיע בקלות ובנוחות לאותם "מחוזות נידחים" שהזכרנו קודם. 

יתרון נוסף של מברשת חד-סיבית בא לידי ביטוי במשנן צפוף ולא אחיד. על ידי "ציור" מתאר החניכיים, מנקה המברשת החד-סיבית את המקומות אליהם שמברשת רגילה לא מצליחה להגיע אליהם, בשל מיקומם. 

טיפים חשובים לצחצוח נכון

כמו שאתם רואים, פעולת צחצוח השיניים, שנתפסת בעיני הציבור כפעולה יומיומית פשוטה, מצרכיה מיומנות ודיוק, תוך שימוש באביזרים משלימים נוספים, כמו חוט דנטלי, קיסמים דנטליים, מברשות בין-שיניות ומברשות חד-סיביות. 

בקרת רובד טובה מחייבת הדרכה ותרגול של טכניקת הצחצוח והשימוש באביזרים והצלחתה תלויה ביכולת לבצע אותה בצורה מדויקת, תוך הקפדה על הפרטים הקטנים. 

כמה עצות לצחצוח נכון:

1. השתמשו במברשת שיניים בעלת "ראש" קטן, מומלץ פחות מ- 30 מ"מ.

2. הקפידו להגיע עד לחלק האחורי של השן האחרונה. לא תאמינו איזה "אוצרות" תמצאו שם.

3. הקפידו לשמור את סיבי המברשת במגע עם אזור המעבר בין החניכיים לשן, שם מצטבר רובד החיידקים.

4. אם המברשת הרגילה גורמת לגירוי הקאה במגע עם הלשון והחך, צחצחו אזורים אלו עם מברשת קטנה במיוחד, מברשת חד-סיבית.

5. הקפידו על שימוש יומיומי באביזרים לניקיון המשטחים בין השיניים, כגון חוט דנטלי, קיסמים דנטליים ומברשות בין-שיניות.

6. מומלץ להגיע עם אביזרי הצחצוח שלכם לשיננית ולבקש ממנה הדרכה לצחצוח ושימוש נכון באביזרים השונים. זהו אחד מתפקידי השיננית, אולי החשוב בהם.  

צחצוח נעים.

הכתבה בשיתוף עם ד"ר ערן גבאי, מומחה לפריודונטיה, בעל תעודת מומחה מטעם משרד הבריאות הישראלי ומטעם הפדרציה האירופאית לפריודונטיה. הכתבה נערכה על ידי מערכת אינפומד.