גיל ההתבגרות - איך עוברים אותו?

נדמה שאין תקופה בחייו של אדם אשר התעסקו בה כמו תקופת גיל ההתבגרות. מאפייני גיל ההתבגרות זכו לאינספור מחקרים ומאמרים. נכתבו עליה ספרים ונעשו עליה סרטים. לא לחינם עשו זאת, הרי תקופת גיל ההתבגרות היא התקופה המשפיעה ביותר על המתבגרים, בטרם יציאתם מבית הוריהם והפיכתם לאנשים בוגרים ועצמאים.

העובדה שגיל ההתבגרות הוא השלב בו נבנית אישיותם העצמאית של המתבגרים, הופכת תקופה זו לתקופה קשה מאוד ביחסים ביניהם לבין הוריהם. למרות שמדובר בתקופה שקשה לשני הצדדים, כאשר המתבגרים חווים תקופה בה הם חשים שהוריהם לא מבינים אותם, וההורים חשים תקופה בה המתבגרים משתחררים מהם ויוצאים לדרך חופשית, אזי שכל הורה יודע שגם גיל ההתבגרות יעבור, והיחסים בין הצדדים יחזרו להיות טובים.

מאפייני גיל ההתבגרות מבטאים את השתחררות המתבגרים מהוריהם ומהתלות שלהם בהם. אומנם מבחינה כלכלית הן עדיין לא עצמאיים, אך מבחינה אישיותית, החל מגיל 10-12 עת מתחיל גיל ההתבגרות, המתבגרים אינם חשים עוד תלויים בהוריהם. הם מפסיקים להתעניין במעשיהם, מתרחקים מהם ומתקרבים יותר לבני גילם, אינם חשים עוד שהוריהם הם בני שיח עבורם, שכן אין הם יכולים להבין את מה שעובר עליהם. המתבגרים חווים הליך הבשלה שבמהלכו הם מתחילים למרוד בסמכויות ההורים, על מנת לפתח זהות עצמאית אשר תוכיח שהיא יכולה לעמוד בזכות עצמה.

לקשיים בגיל ההתבגרות ביחסים בין ההורים לבין המתבגרים מצטרפת שורה של אירועים שחווים המתבגרים בגיל זה. שינויים במצבי רוח, התעסקות יתר במראה החיצוני שלהם (באותה עת יחלו הנערים להתעניין בפעילות ספורטיבית, ובתקופה זו נערות רבות מתחילות לפתח הפרעות אכילה שונות). תפיסת המציאות שלהם הופכת אידיאליסטית כך שכל דבר לא אמיתי יתקבל אצלם בבוז, ודברים ישנים ייראו כמיותרים. זו גם תקופה של התבגרות מינית שמלווה בשינויים פיזיולוגיים וחברתיים, ולא פעם אף עולות שאלות על זהות מינית בקרב המתבגרים.

תקופת גיל ההתבגרות היא כאמור איננה תקופה קלה להורים, ומבטאת לא מעט דילמות. מצד אחד, חשים ההורים עלבון וכעס על התנהגות ילדיהם. מצד שני, הם חוששים שמא הם מסכנים את עצמם ועושים דברים שהם עלולים להצטער עליהם בעתיד. בקרב ההורים ובקרב פסיכולוגים הדעות חלוקות בדבר התגובה של ההורים להתנהגות ילדיהם. אחד הויכוחים הוא מהי מידת החופש שיש להעניק לילדים בעת גיל ההתבגרות. מחד, הורים זוכרים שהם היו בגיל הזה, וכמה הם רצו שהוריהם יתנו להם חופש. מאידך, הם יודעים מניסיון שילדים יכולים לנצל חופש זה לרעה, לעיתים עד כדי פגיעה בעצמם ובאחרים. הורים אומנם רוצים שילדיהם יעמדו בזכות עצמם ויהיו להיות אחראים למעשיהם, אך אינם תמיד סומכים על חוש השיפוט שלהם. גם אצל המתבגרים ישנן דילמות לא פשוטות, מחד הם רוצים את החופש, חשים שהם צריכים אותו כדי לבנות את זהותם העצמאית ולעיתים הם פועלים בניגוד לדעת הוריהם והחברה כדי לקחת אותו. מאידך, הם עדיין חשים שהם זקוקים להורים שלהם, כדי להתגבר על בעיות שאין הם יכולים לפתור בעצמם. לעיתים הם לא יעזו לבקש עזרה זאת מהוריהם כדי לא להראות להם שנכשלו לבדם, ולעיתים יבקשו עזרה רק שיגיעו למצב של אין ברירה. דילמות אלו יישארו אצל ההורים ואצל המתבגרים עד סוף תקופת גיל ההתבגרות.