דיכאון בגיל המבוגר

בכתבה זו ננסה להסביר מדוע עלתה שכיחותו של דיכאון בגיל השלישי לעומת שכבות גיל צעירות יותר ונציע כיצד ניתן לזהות דיכאון מסוג זה ולטפל בו. 

דיכאון בגיל השלישי, בדומה לדיכאון בשכבות גיל אחרות, מתבטא בסימפטומים כגון מצב רוח ירוד, ירידה בעניין ובהנאה המתקבלים מפעילויות ומאנשים אהובים, שינויים בהרגלי האכילה והשינה ותחושות כלליות של חוסר ערך, אשמה ומחשבות על מוות. היבט נוסף של דיכאון בגיל השלישי הדומה לדיכאון בגילאים אחרים הוא הרקע עליו הוא פורץ אשר מורכב, בדרך כלל, משילוב של מועדות גנטית מולדת ושל גורמים פסיכו-סוציאליים כגון סגנון אישיותי, נסיבות חיים קשות ומלחיצות ומידת התמיכה הסביבתית. יחד עם זאת, דיכאון בגיל השלישי עשוי לפרוץ על רקע גורמים ייחודיים לתקופת חיים זו.

ראשית, הגיל השלישי מאופיין בדרישה להתמודדות עם שינויים: דיכאון בגיל השלישי עלול לפרוץ על רקע קושי בהתמודדות עם שינויים פיסיים, קוגניטיביים ורגשיים המתרחשים בזמן זה ועלולים לגרום למצב של משבר נפשי/ שינויים אלו עלולים למשל לעורר תחושות של השפלה, חרדות וחוסר אונים, לפגוע בערך והדימוי העצמי ולעמת עם העובדה שאיננו בני אלמוות- ולכן לעורר גם תחושות החמצה וחרטה על מה שהיה (או לא היה) לאורך החיים. כמו כן, דיכאון בגיל השלישי עלול לפרוץ על רקע התמודדות עם אובדן: באופן טבעי, תקופת הגיל השלישי הינה תקופה בה גדלים הסיכויים לאבד בני זוג, מכרים ובני משפחה, ואכן דיכאון בגיל השלישי עלול לפרוץ בעקבות אובדן שכזה. אובדן זה נלווה פעמים רבות לעזיבת ה"גוזלים" את הקן לטובת הקמת משפחות חדשות, מה שמכונה תופעת הקן הריק, כך שלא פעם נוצרת בתקופה זו תחושת בדידות והיעדר תמיכה אשר עלולה גם היא להביא לסימפטומים דיכאוניים.

אחד האתגרים המשמעותיים בהתמודדות עם דיכאון בגיל השלישי הוא הזיהוי וההבנה כי אכן מדובר במצב של דיכאון. לעיתים קשישים ובני משפחתם עלולים לבלבל בין סימפטומים דיכאוניים ובין שינויים שהינם תואמי גיל: מצב רוח ירוד וירידה בעניין ובהנאה עלולים להיתפס כירידה טבעית בפעלתנות ובאנרגיות, קשיי שינה מזוהים בטעות כשינויים תואמי גיל במחזורי השינה, בלבול וקשיי זיכרון מעוררים חשד לתחילת תהליך של אלצהיימר ולאו דווקא של דיכאון וכן הלאה. 

כיצד, אם כן, מזהים דיכאון בגיל השלישי?

- תלונות חוזרות ונשנות על כאבים ובעיות גופניות אשר לא נמצא להם בסיס רפואי או ביקורים תכופים אצל רופאים.

דיכאון בגיל השלישי- מה אפשר לעשות?

אחת הסברות המצערות ביותר היא כי דיכאון בגיל השלישי הוא כבר "מקרה אבוד"- כי "מה כבר אפשר לשנות אצל אדם בן 70?!". אולם חשוב לציין כי הנחה זו אינה מבוססת כלל: דיכאון בגיל השלישי אינו סימפטום של הזדקנות הדומה לקמטים וירידה בשמיעה, אלא מהווה ביטוי לקושי בהתמודדות עם שינויי הגיל, חשבון הנפש הנלווה להזדקנות, התמודדות עם משברים ואובדן, קשיים בין אישיים בכלל ועם הילדים הבוגרים בפרט וכן הלאה. במילים אחרות, מאחר ומדובר בתגובה רגשית, טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים המתאימים למצבי דיכאון יכולים לסייע באופן משמעותי במקרים של דיכאון בגיל השלישי. 

 

לכן, כאשר מזוהים סימפטומים העלולים להצביע על דיכאון בגיל השלישי, מומלץ לפנות להליך של אבחון פסיכולוגי אשר יוכל לסייע בהבחנה בין סימפטומים דיכאוניים לסימפטומים הנובעים משינויי גיל טבעיים או מבעיות קוגניטיביות/רפואיות. במידה ואכן יאובחן דיכאון, ניתן יהיה להציע טיפולי פסיכוגריאטריה וכן טיפולי פסיכותרפיה לגיל השלישי אשר יתמקדו בהפחתת הסימפטומים הדיכאוניים ובחיזוק תחושת המשמעות וההנאה מהחיים גם בתקופת חיים זו. טיפולים אחרים אשר עשויים להיות רלוונטיים הינם למשל ריפוי בעיסוק לגיל השלישי או טיפולים אחרים המשלבים יצירה והבעה כגון טיפול באמנויות.