בדידות בעבודה: למה אנחנו מרגישים לבד גם כשאנחנו מוקפים קולגות?

בשבועיים האחרונים של החופש הגדול, כאשר קולגות רבים יוצאים לחופשה והמשרד הופך לשקט ומרוקן מהרגיל, תחושת הבדידות עלולה לצוף ביתר שאת בשל הפער שנוצר בין רמת הקשר הרצויה לעובד לבין רמת הקשר הקיימת בפועל. אבל בדידות בעבודה היא לא רק להיות לבד, בלי קולגות מסביב. מחקרים מראים כי אחד מכל חמישה עובדים מרגיש בודד ביום עבודה טיפוסי, נתון המדגיש כי בדידות אינה בהכרח היעדר פיזי של אנשים. הבנה מעמיקה בתחום הפסיכולוגיה הארגונית מגלה כי בעוד שמקומות עבודה השתנו ואימצו מודלים גמישים המאפשרים יותר זמן עם המשפחה, הקשרים המקצועיים שלנו גם השתנו, ולעיתים קרובות אנו חשים בודדים למרות האינטראקציות הרבות[1].


צילום: depositphotos

מהי בדידות במקום העבודה?

בדידות בעבודה מוגדרת כחוסר שביעות רצון סובייקטיבי מאיכות או כמות המערכות החברתיות שלנו, והיא יכולה להתבטא כניתוק משלושה גורמים מרכזיים: העמיתים, הארגון או החברה כולה. במקרים רבים, הבדידות נובעת מכך שהעובד מרגיש שאינו יכול להביא את האישיות האותנטית שלו לידי ביטוי, מה שיוצר תחושה של עטיית מסכה ומרחק רגשי מהסביבה. התמודדות עם פער זה עשויה להצריך לעיתים טיפול רגשי כדי לעבד את תחושת הניתוק ואת הצורך העמוק בשייכות ובהערכה בתוך המסגרת המקצועית[2]

איך בדידות בעבודה משפיעה על בריאות הנפש והתפקוד?

השפעת הבדידות על בריאות הנפש היא משמעותית, כאשר כמעט רבע מהעובדים מדווחים כי חוויה זו פגעה ברווחתם האישית. מחקרים עדכניים מהשנים 2023-2025 מצביעים על כך שבדידות כרונית קשורה ישירות לעלייה בתסמיני חרדה ודיכאון, ואף עלולה להוביל לשחיקה ולפגיעה בביצועים המקצועיים. יתרה מזאת, נמצא כי בדידות במקום העבודה אינה רק בעיה רגשית חולפת, אלא גורם סיכון שנוטה להשתקע לאורך זמן אם אינו מטופל בשלבים מוקדמים[3].

עבודה מהבית: פתרון, סיכון או גם וגם?

המעבר לעבודה מהבית יצר דינמיקה מורכבת שבין אוטונומיה לבין צורך בקשר חברתי: מצד אחד, האוטונומיה שבעבודה מרחוק יכולה להחליש את ההשפעה השלילית של הבדידות על המחויבות לארגון; מצד שני, המרחק הפיזי פוגע ביכולת של עובדים להפגין עזרה הדדית, שכן קשה יותר להבחין בצרכים של עמיתים דרך מסכים. העובדה שרבים מבצעים את עבודתם מהבית מאז הקורונה אינה מגדילה בהכרח את רמות הבדידות, אך היא בהחלט משנה את איכות הקשרים ואת תפיסת התמיכה של קולגות[4].

לעצור את התפשטות התופעה

הפתרון המרכזי לבדידות בעבודה טמון בהתמקדות ההנהלה באדם, במטרה לעצור את התפשטות התופעה בארגון. מומחים בתחום בריאות הנפש והפסיכיאטריה הארגונית מדגישים כי על מנהלים לעבור משיטת ניהול ושליטה לגישה של הקשבה פעילה, פתיחות, אמפתיה ויצירת רגעים של קשר אנושי. מנהל שמשתף בקשייו שלו ומעודד סביבה בטוחה ותומכת, עוזר לבנות אמון ולכידות צוותית, מה שמוביל בסופו של דבר לעובדים בריאים ופרודוקטיביים יותר.[5]

מה אפשר לעשות? קשרים קטנים, עקביים ומשמעותיים

ארגונים יכולים להוביל שינוי משמעותי על ידי הטמעת מודעות לבדידות בתוך מדיניות הרווחה הכוללת וביסוס תרבות ארגונית ששמה דגש על שיתוף פעולה וקשרים משמעותיים. חשוב לזהות עובדים בודדים ולהפנותם לתמיכה, לצד הקצאת זמן למפגשים ולשיחות שאינן קשורות רק לעבודה. תרבות המעודדת נטוורקינג פנימי וקבוצות עניין סביב תחביבים משותפים מסייעת לשבור את חומות הניכור ולייצר רשת ביטחון חברתית במשרד[6].

פחות משימות, ויותר תחושת שייכות

כדי לנצח את מגפת הבדידות, צריך להשקיע בבניית משמעות שאינה תלויה רק במשימות העבודה, אלא בקשר האנושי שמעבר להן. השקעה באחר, בין אם באמצעות הוקרה יומיומית של קולגה ובין אם דרך התנדבות, מחזקת את תחושת הערך העצמי והשייכות החברתית שלנו. בסופו של דבר, הידיעה שאנחנו נראים ומוערכים כבני אדם, ולא רק כבעלי תפקידים, היא הכלי העוצמתי ביותר להפחתת הבדידות וליצירת סביבת עבודה בריאה ומספקת יותר[7].

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.