טיפול רגיש מגדר בגברים עם הפרעות אכילה

הפרעות אכילה בקרב גברים - מאפיינים כלליים

השכיחות של אנורקסיה בקרב גברים היא כ- 0.3% מכלל האוכלוסיה (לעומת 0.9% בקרב נשים) והשכיחות של בולימיה היא כ- 0.5% (בהשוואה ל-1.5% בקרב נשים). גברים מהווים פחות מ-1% מתוך הסובלים מאנורקסיה וכ-0.8% מתוך הסובלים מבולימיה. רוב הגברים ינסו לרדת במשקל בכדי להיראות "גבריים יותר" לעומת נשים שידגישו לרוב את הרצון שלא להיות שמנות. גברים עשויים לפנות לדיאטות ממניעים שונים, ביניהם היסטוריה של השמנת יתר, חשש מפני בעיות בריאות הנגרמות מההשמנה ומהן סבלו גם אבותיהם, שיפור הכושר הגופני, ורצון לשפר את ההופעה החיצונית עקב התנסויות בהצקות חברתיות.

מחקרים מצביעים על נקודות דמיון הקיימות בין הפרעות אכילה בקרב נשים לאלו של גברים: למשל אחוזי התחלואה הפסיכיאטרית הנלווית אצל הסובלים מהפרעות אכילה משני המינים דומה. המשמעות היא, שגברים הסובלים מהפרעות אכילה, סובלים במקרים רבים גם מדיכאון קליני, הפרעות חרדה, התמכרות לחומרים והפרעות אישיות.

השפעת המגדר על האבחנה ותוצאות הטיפול 

פעמים רבות הפרעות אכילה של גברים לא מאובחנות: התפיסה התרבותית המקובלת מביאה רופאים ומטפלים להיות ערניים פחות בנוגע להרגלי האכילה של גברים לעומת אלו של נשים, וגברים מסבירים את הדיאטה שלהם פעמים רבות בטיעונים בריאותיים ומתביישים לחשוף את קשייהם הרגשיים. בנוסף, גברים נמנעים יותר מנשים מפנייה לקבלת סיוע מקצועי באופן כללי, וגם בקרב גברים הסובלים מהפרעות אכילה. זאת עקב תפיסת הגבריות כמנוגדת לחיפוש עזרה והודאה בחולשה ובקושי: גברים תופסים יותר מנשים פנייה לייעוץ פסיכולוגי כמעידה על קיומה של בעיה רגשית קשה ועל חולשה- מצבים המתנגשים עם תפיסת הגבריות הקלאסית. יחד עם זאת, בקרב גברים הסובלים מהפרעות אכילה, אנורקטיים נוטים לפנות לעזרה יותר מאשר בולימיים.

הנחה שגויה אך מקובלת היא שגברים הסובלים מהפרעות אכילה הם במצב חמור במיוחד, ביחס לנשים, ולכן הפרוגנוזה שלהם קשה יותר. מחקרים מראים שיעילות ההתערבויות הפסיכולוגיות הנערכות בקרב נשים וגברים דומה, והפרוגנוזה פחות טובה, אצל שני המינים, בקרב מטופלים שיש להם היסטוריה של משקל נמוך, קו-מורבידיות חמורה וחסרי תמיכה משפחתית.

מומלץ למטפלים לקחת בחשבון מאפיינים מגדריים ולבצע התאמות של שיטות האבחון והטיפול באופן שיהיה רגיש-מגדר.

אחת הבעיות העיקריות היא נטייתם של גברים לא לדווח ישירות על קיומה של הפרעת האכילה. דרך התמודדות טובה עם בעיה זו היא לכלול באינטייק הראשוני שאלות לגבי הרגלי אכילה, פעילות ספורטיבית, תנודות במשקל, שביעות הרצון מההופעה החיצונית וכדומה. גם השפעה של לחץ ופרפקציוניזם יכול לעורר חשד בנוגע לקיומה של בעיית אכילה בלתי מדווחת, וכך גם, שימוש בחומרים ועישון הנמצאים במתאם גבוהה עם התקפי זלילה, ומשום כך מעוררים חשד. בגילאי ההתבגרות נמצא כי רבים מהנערים (והנערות) הסובלים מהפרעות אכילה סובלים גם מהפרעות חרדה.

בטיפול עצמו יש לשים לב לכך שהעיסוק המוגזם בהרגלי האכילה אינו זהה אצל נשים וגברים. גברים יעסקו בדרך כלל לא ברצון לרזות, אלא ברצון במראה גברי, המקושר לעיתים קרובות לכוח ולקונפליקטים בנוגע לאיזון בין תפקידים מגדריים שונים. הבדלים אלו הם בעלי השפעה משמעותית גם על הפרקטיקות האופייניות להפרעת האכילה. למשל, בעוד שרוב הנשים הסובלות מהפרעות אכילה ישאפו להוריד משקל, גברים רבים עם הפרעות אכילה יעסקו באופן אובססיבי דווקא ברצון להעלות במשקל ולהגדיל את מסת השריר שלהם.

למרות ההבדלים הללו, יעדי הטיפול בקרב גברים ונשים עם הפרעות אכילה הם זהים: שימור משקל גוף תקין, שינוי של הרגלי האכילה השליליים, טיפול בהפרעות רגשיות נלוות, איתגור של מחשבות ואמונות בנוגע למשקל ודימוי הגוף וסיוע בהסתגלות לתפקידים החברתיים והמגדריים. אי לכך, בדומה לטיפול המתבצע עם נשים, הטיפול בגברים הסובלים מהפרעות אכילה חייב להיות אינטגרטיבי, ולכלול עבודה טיפולית לצד מפגשים עם דיאטנית, וכן צירוף טיפול תרופתי אם יש צורך בכך. היצירה של ברית טיפולית עם מטופלים/ות בעלי/ות הפרעות אכילה עלולה להיות משימה מורכבת מאחר והיא מעוררת פחד עז אצל המטופל/ת מפני אובדן השליטה על הרגלי האכילה והמשקל. בקרב מטופלים גברים נלווים לקשיים הללו גם קשיים סביב ספקות וחוסר נוחות בנוגע לעצם הפנייה לטיפול. משום כך, מומלץ לעסוק בנושא בתשומת לב מיוחדת, ולאתגר הנחות שגויות בנוגע לעצם הפנייה לטיפול ואופן ההתנהלות שלו.

אתגר אחר בטיפול בגברים הסובלים מהפרעות אכילה הינו הנטייה לשימוש ברציונליזציה ואינטלקטואליזציה במקום בביטוי רגשי, הקשור במקרים רבים לתפקיד המגדרי אליו מחונכים גברים מאז ילדותם. הקושי בהבעה הרגשית גורם לעיתים קרובות לשימוש בסימפטומים של הפרעת האכילה כחלופה להבעה הרגשית, מה שמקשה על יצירת קשרים בין אישיים בכלל, ויצירת קשר עם המטפל בפרט.

נתונים אמפיריים לגבי שיטות הטיפול היעילות

מרבית המחקרים התמקדו בטיפול בהפרעות אכילה בקרב נשים, כאשר הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נמצא כיעיל ביותר בטיפול בבולימיה, ואילו הטיפול בין אישי נמצא עדיף על פני שיטות פסיכולוגיות אחרות בטיפול בבולימיה. טרם פורסמו מחקרים העוסקים ביעילות של שיטות אלו בקרב גברים הסובלים מהפרעות אכילה, אך ניתן להניח כי אלמנטים המבוססים על השיטות הללו יהיו יעילים.