- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ בריאות הנפש במבוגרים
- המלחמה שבפנים: כך הגוף מגיב לסטרס בלי שנרגיש
המלחמה שבפנים: כך הגוף מגיב לסטרס בלי שנרגיש
מחקרים מראים שרמות הסטרס בעולם נמצאות במגמת עלייה. מעבר לכך שלסטרס יש השלכות נפשיות, הוא גם עלול לגרום לבעיות בריאותיות. הכירו את ההורמון השקט שמפעיל שרשרת של תסמינים פיזיים ונפשיים
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, פסיכותרפיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה, פסיכותרפיה:
ד"ר פבלו אריאל רויטמן
פסיכיאטר מבוגרים, אוטיזם במבוגרים - אבחון וטיפול, מגבלה שכלית ובעיות פסיכיאטריות, תורים פיזיים ובזום
הקול בגוף
מטפלת רגשית בחרדות, ריפוי הכאב הפיזי דרך השורש הרגשי, פרחי באך, טיפול אנרגטי (תדרים)
לידר ניסימיאן – עובדת סוציאלית קלינית פסיכותרפיסטית | טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי
עו"ס קלינית Msw פסיכותרפיסטית - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, מנחת קבוצות ומרצה בתחומי הנפש
ד"ר מיכאל קון ברטשניידר
פסיכיאטר מומחה מטפל בקליניקה, בית המטופל, טיפול ומעקב מקוונים. בהפרעות מצב רוח, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות פסיכוטיות אקוטיות וכרוניות, הפרעות אישי...
ד"ר אינה מרנזון
פסיכיאטרית מומחית שעובדת בשיטה אינטגרטיבית, מנהלת מרפאה פרטית לטיפול הוליסטי לגוף ונפש
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר מומחה, משמש כמנהל הרפואי של MindMe, המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם
ד"ר מרינה ארביטמן
מנהלת ארצית של מחלקת אשפוז בית פסיכיאטרי בצבר רפואה
ד"ר איגור ארונוב
פסיכיאטר מבוגרים שמטפל מגיל 18 ומעלה
ד"ר ילנה ויטנברג
ד"ר ילנה ויטנברג היא מומחית בפסיכיאטריה ורופאה פסיכיאטרית בכירה, בעלת ניסיון קליני וניהולי של למעלה משני עשורים בתחום בריאות הנפש.
ד"ר מרים ברן
רופאה בכירה פסיכיאטרית מבוגרים
פרופ' לאון גרינהאוס
פסיכיאטר מומחה באבחון וטיפול דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה ומצבים פסיכיאטרים מורכבים-פרופסור אמריטוב האוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל בית חולים
ד"ר יוליה וקאלו
פסיכיאטרית מומחית למבוגרים, עוסקת טיפול ומעקב במגוון רחב של מצבים והפרעות פסיכיאטריות, בעלת ניסיון רב בתחום הפרעות תקשורת במבוגרים כולל אבחון
פרופ' אברהם ויצמן
פסיכיאטר ילדים ונוער, מנהל יח' המחקר במרכז גהה
ד"ר עמיקם טל
פסיכיאטר מומחה בעל ניסיון מקצועי רב. מייעץ ומטפל במגוון הפרעות נפשיות.
ד"ר רוני שילה
מומחה עולמי בהתאמת טיפול תרופתי למאפייניו הספציפים של המטופל. קשוב, רגיש, סבלני ואמפתי!
עו"ס קליני (MSW) קרן איתן
ד"ר טל שחר-מלאך
רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכוגריאטריה
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, פסיכותרפיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
ממצאים מסקר של WIN לשנת 2024 שכלל למעלה מ-33,000 משתתפים מ-39 מדינות, מעלים כמה עובדות מטרידות[2]:
- 79% מהנשאלים בעולם מדווחים על סטרס ברמות שונות.
- 82% מהעובדים במשרה מלאה ו-83% מהסטודנטים מדווחים על סטרס על בסיס יומי.
- רמות הסטרס עולות בהתאם לעלייה באתגרים נפשיים.
- לאחר מגפת הקורונה נרשמה עלייה משמעותית ברמות הסטרס.

צילום: depositphotos
סטרס הוא גורם מרכזי המשפיע על איכות החיים ויש לו השלכות משמעותיות על הבריאות שלנו. האשם המרכזי בכך הוא הורמון הקורטיזול. מה תפקידו של הקורטיזול ואיך ניתן לשלוט בו?
ההורמון השקט שמרים ראש בזמן סטרס
קורטיזול הוא הורמון סטרואידי שמיוצר בבלוטות יותרת הכליה (האדרנל). הוא מוכר בעיקר כ"הורמון הסטרס" כי הוא מופרש במצבי לחץ כחלק מתגובת "הילחם או ברח" (fight or flight) כאשר קיים איום פיזי או רגשי. למעשה הקורטיזול מפעיל מנגנונים שונים בגוף כגון הגברת הערנות והריכוז, סיפוק אנרגיה מידית, מדכא זמנית מערכות מסוימות, וכך הוא אפשר למערכת השרירים, הלב והמוח לעבוד ביתר שאת ולשפר את סיכויי ההישרדות. אלא שבפועל, מדובר בהורמון שממלא עוד מגוון תפקידים חיוניים בגוף שאינם קשורים לסטרס. הנה כמה מהם[3]:- חילוף חומרים (מטבוליזם) - עוזר לגוף להשתמש בפחמימות, שומנים וחלבונים בצורה יעילה לצורכי אנרגיה.
- לחץ דם - מסייע בשמירה על לחץ דם תקין.
- סוכר בדם - שומר על רמות גלוקוז יציבות בדם, בעיקר בצום או בסטרס.
- דלקת - פועל כחומר אנטי דלקתי טבעי, תכונה שמנוצלת לטיפולים תרופתיים מבוססי סטרואידים.
- מערכת החיסון - משפיע על פעילות מערכת החיסון במטרה לאזן את התגובה הדלקתית ולמנוע תגובת יתר.
חיוני חיוני, עד שהוא מזיק
למרות תפקידיו הרבים והחשובים, לרבות תפקידו המשמעותי בזמן סטרס, כאשר הגוף שומר על רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן, התגובה הטבעית וההגנתית של הגוף מפסיקה להיות יעילה, והקורטיזול מתחיל לגרום לנזק. הנה כמה מהתסמינים וההשלכות של קורטיזול כרוני גבוה:[4]- השמנה - בעיקר באזור הפנים, הבטן והחזה, לעיתים לצד רזון בגפיים.
- פנים עגולות ונפוחות – מצב המכונה Moon Face.
- עור דק ורגיש - חבורות וסימני מתיחה בצבע סגול או ורוד המופיעים בקלות.
- חולשת שרירים - בעיקר בגפיים.
- עייפות - תחושת תשישות ממושכת גם לאחר מנוחה.
- שינוי במצב הרוח – יכול להתבטא בחרדה, עצבנות או דיכאון.
- לחץ דם גבוה – מה שמגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
- עלייה ברמות הסוכר בדם – מה שיכול להוביל לסוכרת סוג 2.
- פגיעה במערכת החיסון – החלשת הגוף בהתמודדות עם זיהומים ומחלות.
- הפרעות שינה – קשיי הירדמות, שינה לא עמוקה ולא רציפה.
- אוסטאופורוזיס - קורטיזול גבוה פוגע בצפיפות העצם לאורך זמן.
- אי פריון - ירידה בתפקוד המיני, מחזור לא סדיר, ירידה בפוריות אצל גברים.
חשוב לציין שרמות קורטיזול גבוהות יכולות להיגרם גם ממחלות כגון תסמונת קושינג, או משימוש ממושך בתרופות סטרואידיות. לכן, אם מופיעים תסמינים, חשוב לפנות לרופא/ה.
איך לשמור על רמות קורטיזול מאוזנות? להפחית סטרס
קיימות מספר דרכים יעילות להפחתת סטרס, מה שתורם לייצור מאוזן של קורטיזול[5]:- פעילות גופנית סדירה - פעילות כמו הליכה, יוגה או שחייה, תורמת להפחתת סטרס ולוויסות רמות הקורטיזול. חשוב להימנע מפעילות אינטנסיבית מדי, כדי לא להעלות את רמות הקורטיזול בטווח הקצר.
- שינה איכותית - שינה מספרת ועמוקה מספקת חיונית ושמירה על מחזור תקין של קורטיזול במהלך היממה. מחסור בשינה לאורך זמן קשור לעלייה כרונית של ההורמון.
- תזונה מאוזנת - תזונה מגוונת הכוללת ויטמינים, מינרלים, חלבונים איכותיים ופחות סוכרים פשוטים, עוזרת לאיזון הורמונלי. מומלץ להפחית צריכת קפאין ואלכוהול.
- הרפיה - מיינדפולנס, תרגילי נשימה ודמיון מודרך הם רק חלק מהטכניקות שמסייעות להורדת רמות הסטרס ולוויסות הורמוני לחץ. גם פעילויות מרגיעות כמו הקשבה למוזיקה, קריאה או בילוי זמן בטבע תורמות לכך.
- סביבה חברתית תומכת - קשרים חברתיים טובים מסייעים בהתמודדות עם סטרס ומגבירים את תחושת התמיכה והביטחון הרגשי.
- פנייה לייעוץ מקצועי - אם מופיעים תסמינים גופניים או נפשיים, חשוב לפנות לרופא/ה משפחה, לפסיכיאטר/ית או לפסיכולוגית, לצורך בדיקה והערכה מקצועית.
לסיכום, לקורטיזול יש תפקידים חיוניים בגוף, אך רמות גבוהות שלו לאורך זמן עלולות להוביל לנזקים רבים. הדרך היעילה ביותר לאיזון הקורטיזול היא שליטה על רמות הסטרס, ולכן במקום להתמקד רק בהפחתת ההורמון עצמו, מומלץ לטפל בגורמים שמובילים לסטרס.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
האם המאמר עניין אותך?