שחפת - מגפה היסטורית או מאיימת להתפרץ?

בשנת 2012 חלו בשחפת 8.6 מיליון איש, בעיקר בדרום מזרח אסיה, באפריקה הדרומית לסהרה ובאזור המערבי של האוקיינוס השקט, לפי הערכות של ארגון הבריאות העולמי. אז למה אנחנו מתייחסים לשפעת כמגיפה שעברה מן העולם? מה באמת המצב כיום בישראל, ובאילו צעדים נוקטים כדי להשאיר אותה 'על אש קטנה'?

מה מצב השחפת בארץ?

בישראל, דווח במהלך שנת 2012 למחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות על 508 חולי שחפת חדשים במדינת ישראל. מרבים החולים החדשים (כ90%) נולדו מחוץ לישראל. מכלל החולים המדווחים, 58% התגלו בקרב אנשים שאינם אזרחי ישראל. שיעור המקרים בכלל האוכלוסייה עמד בשנת 2012 על 6.4 ל-100 אלף איש, שהוא שיעור מהנמוכים בעולם המערבי. 

איך מונעים התפרצות של שחפת בארץ?

משנת 1997 פועלת בישראל התכנית הלאומית למיגור שחפת על ידי משרד הבריאות, בשיתוף ארבע קופות החולים. התכנית מנוהלת על ידי המחלקה לשחפת ואיידס בשירותי בריאות הציבור, בשיתוף מספר גורמים מטפלים: תשעה מרכזים ייחודיים לאבחון וטיפול בשחפת (מלש"חים), שתי מעבדות שירות ייחודיות, מחלקת שחפת בבית חולים שמואל הרופא ופיקוח בכל לשכות הבריאות. התכנית כוללת בעיקרה מתן טיפול תרופתי אנטי-שחפתי בהשגחה ישירה.

לשכות הבריאות ברחבי הארץ פועלות בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים במשרד הבריאות ומחוצה לו לאיתור מקרים של שחפת הן באזרחים ישראלים והן בתושבים אשר אינם אזרחי ישראל אך שוהים בארץ. הלשכות נותנות מענה למיגור השחפת בבתי החולים ובאוכלוסיות בסיכון גבוה, בין היתר על ידי פיתוח נהלים עדכניים ודרכי התמודדות עם תחלואת המחלה באזורים הרלוונטיים.

בשנים האחרונות פותחו כמה דרכי פעולה להתמודדות עם תחלואה של שחפת ואיידס בקרב אנשים ללא ביטוח רפואי, כגון מהגרים ומבקשי מקלט שאינם אזרחי ישראל. האבחון והטיפול בשחפת בקרב חסרי ביטוח ממומן על ידי משרד הבריאות באמצעות התכנית הלאומית למיגור השחפת, הפועלת משנת 1997. לאחרונה החל מיזם נוסף, הכולל טיפול מניעתי באמצעות שיתוף פעולה בין גופים שונים, ביניהם משרד הבריאות, מרפאות איידס, ארגונים לא ממשלתיים (NGO), חברות התרופות וחברות מסחריות אחרות. 

שחפת - מגפה של פעם או של היום?

ב- 24 במרץ 1882 הודיע ד"ר רוברט קוך (Dr. R. Koch) על גילוי החיידק הגורם למחלת השחפת (Mycobacterium Tuberculosis). המחלה גרמה אז למוות של 1 מכל 7 אנשים באירופה ובאמריקה. למרות התקוות הגדולות שליוו את גילוי החיידק, מתו משחפת מאז ועד יום לפחות 200 מיליון בני אדם נוספים בעולם.

משנות ה- 80 ישנה עלייה בתחלואה בשחפת במדינות מפותחות ובשאר העולם. בשנת 1993 הכריז ארגון הבריאות העולמי בפעם היחידה בתולדותיו על מחלת השחפת כעל מצב חירום עולמי (Global Emergency). בארץ, כמו בעולם, מתייחסים בכובד ראש למגמות אלה. עקב העלייה בשיעור השחפת בארץ, בשנת 1996 הגדיר שר הבריאות את השחפת לפי לשון החוק "כמחלה מדבקת מסוכנת" ומשנת 1997 פועלת בישראל התכנית הלאומית למיגור השחפת.

איך מטפלים בשחפת?

לריפוי מלא, יש צורך ליטול באופן סדיר ומלא מספר תרופות אנטיביוטיות לתקופה של 6 חודשים לפחות. טיפול כזה יביא לריפוי מלא של מעל 90% מהחולים.

לפני עידן הטיפול האנטיביוטיקה, כמחצית החולים בשחפת מתו מהמחלה. כל הפסקה או אי-השלמת הטיפול המלא עלולים לגרום לחידוש המחלה ולהמשך הפצת חיידקי השחפת. טיפול לא סדיר עלול לגרום להתפתחות של זנים עמידים לתרופות ולסיכון של הפצתם.

כדי להבטיח את השלמת הטיפול אצל החולה והיענות טובה, השיטה המועדפת והמומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי והמאומצת על ידי משרד הבריאות היא שיטת טיפול בהשגחה ישירה DOTS (Directly Observed Treatment Short-course). בשנת 2007 ובשנת 2013 צוינה התכנית הישראלית על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"סיפור הצלחה".

שחפת עמידה לטיפול תרופתי

נטילת טיפול תרופתי לא סדיר בשחפת עלולה לגרום להופעת זנים של חיידק שאינם מגיבים (עמידים) לשתי תרופות עיקריות (MDR-TB – Multi drug resistant) או ליותר. בשנים האחרונות הופיעו ברחבי העולם דיווחים על בידוד זן חיידק שחפת עמיד לרוב התרופות הקיימות כיום, ועל כן האפשרויות הטיפוליות בחולים המודבקים בחיידק זה מוגבלות. תופעה זאת קיימת כמעט בכל המדינות בעולם. גם בישראל אותרו מספר חולים בודדים עם זני שחפת העונים על הגדרה של עמידות קיצונית לתרופות (XDR-TB – Extremely drug resistant).

המחלקה לשחפת ואיידס בשיתוף המעבדות הארציות לשחפת והמרכזים לאבחון וטיפול בשחפת ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא בעולם ובישראל, כדי להמשיך לתת את המענה בסטנדרטים הגבוהים ביותר.

פעילות משרד הבריאות לציון יום השחפת העולמי 2014

השנה החליטה המחלקה לשחפת ואיידס לערוך מפגש חשיבה לאנשי מקצוע בתחום שחפת, המשלב הרצאות, קטעי מדיה ודיון בקבוצות עבודה בדגש על ההיבטים היישומיים של הנהלים האחרונים ואתגרים עתידיים. המפגש נערך ב- 26.3.14 בנושא "טיפול בשחפת ובאיידס בקרב מהגרים בישראל - התמודדות מערכתית עם מציאות משתנה".