דלקת כפורת הלב

דלקת כפורת הלב (פריקרדיטיס, Pericarditis) היא מחלה שפוגעת במעטפת הלב.
מעטפת הלב מורכבת משתי שכבות צמודות וביניהן מצויה כמות קטנה של נוזל. לכפורת הלב תפקידים רבים, והעיקריים שבהם כוללים: קיבוע של הלב וכלי הדם הראשיים בתוך בית החזה, מניעת התפשטות מחלות זיהומיות וגידולים, הגנה על הלב מפני חיכוך קשה על ידי האיברים שמסביב, ועוד. למרות שלכפורת הלב תפקידים מרובים, ניתן לחיות גם ללא מעטפת זו, ויש מקרים של מומי לב מלידה, כלומר, תינוקות נולדים ללא הכפורת ומסוגלים לנהל אורח חיים רגיל.
גורמים: מספר גורמים עלולים לפגוע בכפורת הלב ולגרום למחלה, ביניהם: זיהומים (בעיקר מנגיפים), שחפת, מחלות מטבוליות, אוטם בשריר הלב, מצב שלאחר ניתוח לב פתוח, אי-ספיקה בכליות, גידולים שונים (בעיקר גרורות) ומחלות אוטואימוניות. כמו כן מוכרת הצורה האידיופתית שסיבתה איננה ידועה.
סימנים ותסמינים: התלונה השכיחה ביותר היא כאב בבית החזה. הכאב הוא חד, נוקב ומופיע באמצע בית החזה או בצידו השמאלי. הכאב גובר בנשימה עמוקה עקב תנועה של הלב בתוך הכפורת הדלקתית. הכאב גם גובר בזמן האכילה ובמעבר מישיבה לשכיבה.
בבדיקה גופנית ניתן לשמוע רעש של "שפשוף פריקרדי" שהוא אופייני מאוד לדלקת כפורת הלב. עלול להופיע חום, ובבדיקות מעבדה עלולה להשתקף עלייה של שקיעת דם ובמספר הליקוציטים.
בדלקת מנגיפים מדווח החולה על מחלת דמוית שפעת כ-10-7 ימים לפני הופעת סימניה של דלקת הכפורת.
בדיקות: צילום בית החזה: המחלה תודגם בצילום בית חזה רק כאשר יש הצטברות של כמות גדולה של נוזל (מעל 250 סמ"ק נוזל); תרשים אק"ג, משקף צורה אופיינית של דלקת כפורת הלב שמצריכה אבחנה מבדלת עם אוטם בשריר הלב; אקוקרדיוגרפיה (Ultrasound), על-שמע הוא אמצעי האבחון הרגיש והמדויק ביותר. ניתן להדגים כמות מזערית של נוזל ולחזור על הבדיקה בהתאם לצורך. מעקב אחר כמות הנוזל בחלל הכפורת חשוב מאוד על מנת להבטיח גילוי מוקדם של כמות גדולה של נוזל שעלול לסכן את החולה.
סיבוכים:
- טמפונדה (Cardiac tamponade): לעיתים, גדלה כמות הנוזל בכפורת בצורה משמעותית ובקצב מהיר, ועוטפת את כל חללי הלב, פרוזדורים וחדרים. התרחשות זו מקשה על מילוי הלב ובהמשך על תפקודו, ועלול להתפתח מצב חירום המכונה טמפונדה. לחץ-הדם יורד באורח ניכר, החולה נקלע למצוקה נשימתית ומזיע. מצב החירום מצריך טיפול מהיר ושאיבת הנוזל באמצעות מחט שמחדירים בגבול התחתון של עצם בית החזה. ההחדרה מונחית על ידי מכשיר אקו.
- דלקת כרונית של כפורת הלב (Chronic Pericarditis): סיבוך נדיר, אופייני בעיקר בשחפת, בגידולים או במצב של אי-ספיקה בכליות, ברוב המקרים ללא כאבים בבית החזה. בדרך כלל מודגמת התעבות של כפורת הלב כולל הסתיידות (ב-50% מהמקרים). בשלבים מתקדמים מתפתחים אצל החולים סימנים של אי-ספיקת לב ימנית, מיימת, כבד מוגדל ובצקות ברגליים.
- דלקת מיצרה של כפורת הלב (Constrictive pericarditis): סיבוך של דלקת כרונית של כפורת הלב שמופיע לעיתים בצורה אידיופתית. בסיבוך זה נוצרת רקמה צלקתית בכפורת הלב, המקשה על התרחבות הלב בזמן המילוי. במקרים קשים, יש צורך בניתוח שבו מקלפים את כפורת הלב.
טיפול בדלקת כפורת הלב: הטיפול תלוי בסיבות הדלקת, ונקבע על פי גורם המחלה. לדוגמה, אם מופיע גידול בכפורת הלב, יש לאתר את מקורו הראשוני; או אם הגורם הוא מחלת השחפת יינתן טיפול נוגד שחפת.
- תרופות נוגדות דלקת: רוב החולים, בעיקר אם לוקים בדלקת מנגיפים או אידיופתית, מגיבים היטב לתרופות נוגדות דלקת כמו אספירין או אחרות (שאינן סטרואידיות, Non-steroidal anti-inflammatory agents).
- סטרואידים: רק לעיתים רחוקות מומלץ לטפל בסטרואידים, ורק בחולים שאינם מגיבים לטיפול בתרופות נוגדות דלקת או בחולים הלוקים במחלות אוטואימוניות (כמו זאבת, Lupus).
- שאיבת נוזל כפרות הלב: אם מתגלה בבדיקת אקו של הלב כמות בינונית או גדולה של נוזל, מומלץ לשאוב נוזל הן לשם אבחון והן לשם טיפול. את הנוזל שולחים למעבדה לקביעת נוסחת תאי דם, ריכוז חלבונים, שחפת, ובדיקה מיקרוסקופית. אם הנוזל מצטבר מחדש מספר פעמים, בעיקר בגידולים, ניתן להזריק לחלל כפורת הלב תרופות שגורמות להצטלקות חלקית של כפורת הלב ומונעות הצטברות נישנית של הנוזל.
ד"ר דוד רוזנמן