הילד בן השנתיים שהתחיל את מגפת האבולה

לפי חשדות החוקרים, החולה הראשון באבולה שהוביל לתחילת המגיפה הוא ילד בן שנתיים המתגורר בכפר Gueckeodu בדרום מזרח גינאה. הילד, שנפטר ב-6 בדצמבר, התגורר בעיירה במשולש הגבולות עם סיירה לאון וליבריה, מיקום גאוגרפי ייחודי שלפי ההשערות, שיחק תפקיד משמעותי בהעברת הנגיף בין המדינות ותרם להתפתחות המגיפה

מילד קטן אחד, לאלפי חולים

שבוע לאחר מותו של הילד, נפטרו גם אימו, אחותו בת ה-3 וסבתו. למרות שכולם סבלו מחום, הקאות ושלשולים, הרופאים לא חשדו שמדובר באבולה, ועל כן לא נקטו בצעדים המתאימים (כמו בידוד), ולמעשה תרמו רבות להתפשטות המחלה. כבר בהלווית הסבתא נדבקו 2 אנשים נוספים, שהדביקו בהמשך קרובים נוספים, וכך, במהלך חודש מרץ זוהה שמדובר באבולה, לאחר שעשרות חולים גינאים נפטרו.

בגלל המיקום הגאוגרפי בו החלה המגיפה, הופיעו מקרים של אבולה גם בליבריה וסיארה ליאון, ומכאן התפשטות הנגיף לחלקים נוספים ביבשת אפריקה היתה בלתי נמנעת. כיום, לאחר זיהוי 1,779 מקרים ומוות של 961 חולים, השליטה במגיפה כמעט ובלתי אפשרית, ומוקדים שלה כבר הופיעו גם במדינות מפותחות יותר כמו ניגריה. 

לא ברור: איך החולה הראשון הוא ילד בין שנתיים?

נגיף האבולה מועבר לבני אדם לרוב לאחר מגע עם בשר נגוע שאינו מבושל. לכן לא ברור כיצד החולה הראשון הוא ילד בן שנתיים. קיימות מספר השערות, ביניהן מעבר הנגיף דרך פירות נגועים, הדבקה לאחר שימוש במחט נגועה, או מעבר של הנגיף על ידי עטלפים, אך הדרך בה נדבק נותרת לא ברורה ובגדר השערה בלבד. על כל מקרה, מדובר בהתפרצות ייחודית של מגיפת האבולה, החל מצורת ההדבקה הראשונית ועד להיקף המגיפה החריג, ובימים אלו נעשים מאמצים נרחבים למנוע את התפשטות המחלה ולגרום לבלימת המגיפה.

במה שונה מגיפה זו מקודמותיה?

לא מדובר בפעם הראשונה בה מתפרצת מגיפת האבולה, אך ללא ספק מדובר באחת הפעמים היחידות בה המגיפה היתה משמעותית ונרחבת כל כך. בעבר, רוב התפרצויות האבולה הסתיימו תוך מספר חודשים, אך ההתפרצות הנוכחית משמעותית יותר, ונראה שאינה עומדת בפני סיום.

הסיבה העיקרית לכך היא המיקום הגאוגרפי בו החלה המגיפה. אם בעבר מגיפת האבולה התפרצה בכפרים נידחים ומנותקים, המגיפה הנוכחית פרצה באזור מרכזי ומפותח יותר - אזור משולש הגבולות, בו עוברים כל יום אנשים רבים בין מדינות אפריקה, וכמוהם גם הנגיף. כמו כן, מדובר באזור באפריקה אשר לא סבל מאבולה בעבר, ועל כן הצוותים הרפואיים אינם מיומנים בטיפול במחלה, ובמרכזים הרפואיים אין ציוד המתאים לבידוד החולים ומיגון המטפלים, כך שהטיפול הראשוני שקיבלו החולים לא היה מספק. 

השתלטות על הנגיף: אתגר ברמה לאומית

מגיפת האבולה העמידה את ממשלת גינאה בפני אתגר לא פשוט, אשר פנתה לסיוע של "רופאים ללא גבולות" וארגון הבריאות העולמי. לאחר שאבחנו כי אכן מדובר באבולה, החלו במהלך של בידוד כל החולים וקרוביהם. מדובר במשימה מורכבת, הכוללת זיהוי מוקדם של החולים ואיתור כל האנשים שהיו קרובים אליהם והיו יכולים להידבק. רק כך ניתן יהיה למנוע את התפשטות המגיפה, ויש להמשיך בתכנית הבידוד עד שהמגיפה תחלוף. 

במקרים רבים, נאלצו הצוותים הרפואיים להתמודד עם קשיים רבים, כמו קושי באיתור הקרובים אשר ייתכן ונדבקו בהיעדר טלפון נייד או קליטה סלולרית. בנוסף, הצוותים התלוננו על חוסר שיתוף פעולה עם הרופאים וסירוב לבדיקת חום ולביצוע בדיקות נוספות. גם מחסור בציוד רפואי בסיסי כמו כפפות הפריע מאוד לפעילות הרפואית השוטפת.