חום

חום הגוף עולה כאשר אזור במוח שנקרא ההיפותלמוס משנה את נקודת הבסיס של חום הגוף התקין כלפי מעלה. טמפ' תקינה של הגוף משתנה במהלך היום, כאשר בבוקר היא נמוכה יותר בהשוואה לערב. הטווח התקין של טמפ' הגוף נע בין 36.1 ל-37.2. 

חום הגוף עלול לעלות כתוצאה מהגורמים הבאים:

• זיהומים ויראליים או חיידקיים כמו דלקת גרון, שפעת, דלקת אוזניים, דלקת ריאות ועוד.

• מכת חום.

•מצבים דלקתיים כמו דלקת מפרקים שגרונית – דלקת של מעטפת המפרקים.

• גידול ממאיר.

• תרופות מסוימות, למשל סוגים של אנטיביוטיקה או תרופות לטיפול ביתר לחץ דם או פרכוסים.

• חיסונים מסוימים כמו החיסון המשולש דיפתריה, טטנוס ושעלת או חיסון לדלקת ריאות.

במקרים מסוימים לא מצליחים לזהות את הגורם לחום. במידה והחום נמשך מעל לשלושה שבועות והרופא לא הצליח לאבחן את הסיבה לחום, המצב נקרא 'חום ממקור לא ידוע'. 

יש מספר שיטות לבדיקת חום אצל מבוגרים וילדים. כיום ישנם מדי חום שמודדים חום דרך הפה, האוזן, פי הטבעת או המצח. כאשר מודדים חום אצל תינוקות מומלץ להשתמש במדחום לפי הטבעת באופן הבא: השכיבו את התינוק על הבטן, מרחו וזלין על המדחום והכניסו אותו אל הפי הטבעת של התינוק בעומק של 1.5-2.5 ס"מ, המשיכו להחזיק את המדחום עד שמצפצף או עד שחולפות 3 דקות. 

לאחר פניה לרופא הוא יבדוק את הגורמים האפשריים להופעת החום ע"י שאילת שאלות בנוגע לסימפטומים ולהיסטוריה הרפואית שלכם או של ילדכם, ביצוע בדיקה גופנית מקיפה ושימוש בבדיקות עזר כמו בדיקות דם, צילום חזה ובדיקות נוספות לפי הצורך. 

תינוקות מתחת לגיל חודש חייבים להגיע לבית חולים לצורך הערכה מקיפה של הגורם לחום. 

הופעת חום לא תמיד מצריכה פניה לרופא, אך בנסיבות מסוימות חשוב מאוד לפנות לקבלת טיפול רפואי. הסיכונים והסיבוכים מושפעים מאוד מהגיל של המטופל.

תינוקות מתחת לגיל 3 חודשים: יש לפנות לרופא בכל מקרה של חום (במדידה רקטלית) מעל 38 מעלות צלזיוס.

תינוקות בגילאי 3-6 חודשים: יש לפנות לרופא בכל מקרה של חום (במדידה רקטלית) מעל 38.9 מעלות צלזיוס ובמקרים בהם הילד נמצא באי שקט חריג, אפתי או בחוסר נוחות.

תינוקות בגילאי 6-24 חודשים: יש לפנות לרופא במקרה של חום (במדידה רקטלית) מעל 38.9 מעלות צלזיוס שנמשך יותר מיממה אחת ולא מלווה בסימפטומים נוספים. במידה ויש סימפטומים נוספים כמו הצטננות, שיעול או שלשולים, כדאי לפנות לרופא קודם לכן כתלות בחומרת הסימפטומים.

ילדים מעל גיל שנתיים: יש לפנות לרופא במצבים בהם החום מלווה באי שקט, הקאות חוזרות, כאבי ראש או בטן חמורים וכל סימפטום משמעותי אחר. בנוסף, יש לפנות לרופא במקרים בהם החום הופיע לאחר שהייה ממושכת ברכב ביום חם, החום נמשך מעל שלושה ימים או שהילד לא יוצר קשר עין.

מבוגרים: יש לפנות לרופא במידה והחום מעל 39.4 מעלות צלזיוס. בנוסף, יש לפנות באופן מיידי לקבלת טיפול רפואי במקרים הבאים: כאבי ראש קשים, פריחה לא טיפוסית שמחמירה במהירות, רגישות לאור, צוואר נוקשה וכאבים בכיפוף הצוואר, בלבול, הקאות שלא חולפות, קשיי נשימה או כאבים בחזה, כאבי בטן או כאבים במתן שתן והופעת פרכוסים.

סיבוכים

פרכוסי חום – פרכוסים במהלך הופעת חום יכולים להתרחש אצל ילדים בגילאי 6 חודשים עד חמש שנים והם יכולים להוביל לאובדן הכרה של הילד. למרות שהפרכוס נראה מפחיד עבור ההורים, לרוב מדובר במצב שחולף לבד ואין לו השלכות לטווח הרחוק.

במידה והילד מפרכס יש לבצע את הפעולות הבאות: 

- השכיבו את הילד על הרצפה כשהוא שוכב על הצד או הבטן.

- הרחיקו חפצים חדים מקרבת הילד.

- הפשיטו את הילד מבגדים צמודים.

- החזיקו את הילד על מנת למנוע פציעה שלו.

- אל תניחו שום דבר בתוך הפה של הילד ואל תנסו לעצור את הפרכוס בכוח.

מרבית הפרכוסים חולפים לבד, אך יש לקחת את הילד להיבדק אצל הרופא לאחר מכן. במידה והפרכוס נמשך מעל 5 דקות יש להזמין אמבולנס. 

במצבים בהם החום לא מאוד גבוה, ייתכן כי הרופא ימליץ לא לקחת שום טיפול מכיוון שהחום יכול לעזור למערכת החיסון להילחם בגורם לזיהום.

במצבים בהם החום גבוה, או שיש חום לא גבוה שגורם לאי נוחות משמעותית, הרופא ימליץ לכם לקחת תרופות להורדת חום שניתן לרכוש ללא מרשם כמו אקמול או אדוויל, או תרופות מרשם כגון רוקסט או רוקסט פלוס. חשוב להקפיד להשתמש בתרופות האלה לפי ההוראות כדי להימנע ממינון יתר. אם תרופות אלו לא מורידות את החום אצל ילדכם, יש לפנות לרופא שוב.

במידה והחום שלכם נגרם בגלל זיהום חיידקי, הרופא ייתן לכם מרשם לאנטיביוטיקה. במידה והחום נגרם בגלל זיהום וויראלי, אנטיביוטיקה לא תעזור והטיפול הטוב ביותר כולל מנוחה ושתיית נוזלים מרובה.

תינוקות מתחת לגיל חודש לרוב יאושפזו בבית החולים ויקבלו טיפול אנטיביוטי דרך הווריד. 

ניתן למנוע חלק ממקרי החום ע"י הפחתת החשיפה לזיהומים. מספר טיפים שיכולים לעזור לכם:

• הקפידו לשטוף ידיים היטב, בייחוד לפני האוכל, לאחר שימוש בשירותים, לאחר שהות במקומות הומי אדם, לאחר מגע עם אנשים חולים ולאחר מגע עם בעלי חיים.

• הראו לילדכם איך לשטוף ידיים בצורה יסודית.

• החזיקו בתיק בקבוק עם נוזל חיטוי למקרים בהם אין באפשרותכם לשטוף ידיים.

• נסו להימנע ממגע מיותר באף, בפה ובעיניים שלכם, מכיוון שאלה האזורים הנפוצים לחדירת מזהמים.

• כסו את הפה בזמן שיעול ואת האף כאשר את מתעטשים. 

• הקפידו לא לחלוק כוסות ובקבוקי שתיה.