פייסבוק: 75% חושפים מידע מביך על ילדיהם

הורים רבים עושים שימוש בפייסבוק כדי לשאול שאלות רפואיות או חינוכיות הקשורות לגידול הילדים. מחקר מצא: 75% גורמים למבוכה לילדים - ולנזק

לפעמים אני חושבת איך הסתדרנו לפני הפייסבוק. הנוחות שבנגישות למידע אישי, חברתי, קהילתי וגלובלי, התחושה של להיות חלק גם כשאתה לבד, האינטראקטיביות הזו שאתה יכול בכל שעה לכתוב משהו, להעלות תמונה או לשאול שאלה ובתוך רגעים ספורים לקבל תגובות. להתעדכן ולעדכן בכל זמן ומכל מקום. אנשים שאתה פוגש אחרי נתק של שנים יודעים עליך פרטים אישיים ואתה עליהם, כאילו שלא היה נתק ודיברתם והתעדכנתם באופן שוטף. 

קראו עוד: יותר מדי מחמאות הופכות ילדים לנרקסיסטים

זה מרתק ומרגש וממכר, וכאנשים בוגרים אנחנו בוחרים את המינון הנכון לכל אחד מאתנו ברמת השיתוף והמעורבות. אך האם אותן אמות מידה ומוסר תקפות גם כשאנו הופכים הורים? אין ספק שכשהורה משתף צריכים להיכנס שיקולים נוספים, כשאחד החשובים שבהם צריך להיות עד כמה הפרסום ישפיע על ילדיהם בהווה ובעתיד. 

70% מההורים לפעוטות מתייעצים בפייסבוק

לאחרונה פורסם מחקר שנעשה על ידי שרה ג'יי קלארק מאוניברסיטת מישיגן שבארצות הברית, ובו היא בחנה מקרוב את נושא שיתופי הורים במדיות החברתיות. המחקר מגלה כי כ-70% מההורים לילדים בגילאי ארבע ומטה משתמשים במדיות החברתיות כדי להתייעץ עם הורים אחרים. 62% מהמשתתפים במחקר אמרו שהשיתופים עוזרים להם בהתמודדויות עם מספר דאגות. אם כך, האפשרות לשתף ולהתייעץ תורמת למרבית ההורים המשתמשים במדיות השונות לתועלתם ובעקיפין גם לתועלתם של ילדיהם.

במחקר נבחנה גם סוגיית החשיפה ואכן כ-75% אחוז מהמשתתפים ציינו כי הורים אחרים משתפים יותר מדי בחושפם פרטים אישיים ולעתים מביכים על הילדים, מעלים תמונות בעייתיות וחושפים את מיקומם. למרבה האירוניה אותם אנשים יצאו מתוך הנחה שהם עצמם לא עושים זאת.

מצד שני, עדיין נשאלת השאלה מה הם משתפים. יתכן שיקבלו מענה מיידי, אך במחיר חשיפה שעלולה להיות מביכה עבור הילד בהווה או בעתיד. אין ספק כי יש פה מילכוד. מצד אחד קבלת תשובות ותמיכה, שלעיתים היא כה הכרחית לשפיות והרגעה, ומצד שני, חשיפה שעשויה להיות לה השפעה פוגענית, גם אם המטרה והכוונה היו טובות. 

כך, למשל, הורה המתייעץ לגבי בנו האלים - והנה כבר תוייג הילד מבלי משים. או התייעצות הורה לגבי גמילת לילה לילד בן שש, שעלולה להוביל לכך שהורה לילד אחר מהכיתה או הגן ייחשף לפוסט ברשת ולהעביר את המידע לבנו - מה שיוביל לכך שהשמועה תתפשט בין הילדים כאש בשדה קוצים, וכך מן הסתם יגרם יותר נזק מתועלת. 

ומה לגבי תמונות? גם כאן כדאי להיות רגישים לילדים. ראשית תמונות עירום, גם אם הן תמונות מקסימות של פעוט בבריכה או על חוף הים, אין לפרסם במדיה חברתית. יתכן שהפייסבוק שלכם חסום לחברים בלבד, אך זה עדיין לא אומר שהתמונה לא עשויה להתגלגל הלאה. לכן, היו אחראים ושמרו על פרטיותם של ילדיכם.

קראו עוד: רוצים ילד חכם ועשיר? הניקו לזמן ארוך

בנוסף, כדאי לחשוב גם על העתיד. אמנם לפעוטות אין בעיה עם עירום, אך בשנים שאחר כך, כשהם גדלים ונמצאים, למשל, בגיל ההתבגרות, אלו תמונות שמביכות אותם מאוד כשהן באלבום המשפחתי. תארו לכם איך ירגישו אם יגלו שהן הופצו לקהל רחב.

אך לא רק כשמדובר בעירום צריך להיות רגישים אלא בכלל, גם בתמונות שנראות לכם מצחיקות או מתוקות להפליא. נסו לחשוב בעיני הילד - אם הוא מספיק גדול ומכיר את המדיה בקשו את אישורו ואם לא, הפעילו שיקול דעת - האם היה רוצה שתפרסמו זאת?

אז איך תדעו מה אפשר לשתף ומה לא? הנה כמה דרכים שיעזרו לכם:

1. מה ששנוא עליך אל תעשה לילדך 

שאלו את עצמכם איך הייתם מרגישים אתם אם פוסט דומה היה מתפרסם עליכם. אם התשובה כרוכה ברגש לא נעים כלשהו - הימנעו מלפרסם או מצאו דרך חלופית להגיע למידע הדרוש לכם.

2. פרסמו שאלה היפותטית 

כזו שאינה קושרת את המידע ישירות עם ילדיכם. "במקרה שמעתי… מה עושים במקרה כזה?" או "חברה סיפרה לי היום… וביקשה שאשאל". 

3. שאלו בצורה אנונימית

פעמים רבות ניתן לפנות בפרטיות לראש קבוצה אליה אתם משוייכים ולבקש שיפרסמו עבורכם את השאלה אנונימית. כך תוכלו לעקוב אחר התשובות מבלי להיחשף בעצמכם או לחשוף את ילדיכם.

4. תמונות 

לדעתי הקו המנחה צריך להיות "אם יש ספק אז אין ספק". זכרו שברגע שתמונה מועלית אין לכם באמת שליטה לידי מי תגיע ואיזה שימוש יעשה בה.

לסיכום, יש משהו קוסם בנגישות של הפייסבוק (ומדיות חברתיות נוספות) לאנשים כמאגרי מידע ואשליה של ריחוק שלא יפגע בנו כשאנו בנוחות של הבית, אך לא תמיד כך הדבר. כהורים אנו צריכים להיות רגישים לכך שבעתיים, שכן יש לנו אחריות לא רק על עצמנו אלא גם על ילדינו וההשפעות הפוטנציאליות של מעשינו עליהם בהווה ובעתיד. החוכמה היא כמובן למצוא את האיזון הנכון ואת הדרך לקבל מידע מתוך מודעות לאופן הפרסום כך שיכבד גם את ילדיכם.

הכותבת היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער ומטפלת משפחתית מוסמכת. לאתר של ליאת