דלג לתוכן

טיפול רגשי לילדים (Child Therapy)

Child Therapy

מתאים לטיפול ב:

  • הפרעות אכילה בגיל הרך
  • הפרעת דיכאון בינקות ובילדות המוקדמת
  • ליקויי קריאה
  • הפרעות בוויסות החושי
  • הפרעות אכילה אצל ילדים
  • הפרעת התנהגות
  • הרטבת לילה בילדים
  • בריחת צואה
  • ליקויי כתיבה
  • חרדת פרידה
  • אילמות סלקטיבית
  • הפרעת התנגדות
  • הפרעות תקשורת
  • הפרעות התנהגות
  • מחלות חסר סביבתיות
  • ליקויים בהבנת חשבון
  • הפרעת סירוב לאכול
  • הפרעות פסיכוסומטיות בילדים
  • הפרעת אבל בגיל הרך
המומחים של Infomed מסבירים:
טיפול רגשי לילדים הוא טיפול המותאם במיוחד לילדים. לאורך השנים הלכה התבססה ההבנה שילדים חושבים, מרגישים ופועלים בשונה מאדם מבוגר. מסקנות אלו עודדו אנשי ונשות מקצוע ליצור טיפול המותאם לילדים, כך שאופן יצירת הקשר והתהליך הטיפולי יהיו בעזרת שפה וכלים מתאימים בהם ילדים יכולים להיעזר.

ילדות והתבגרות הם שלבים קריטיים בחיים המשפיעים על בריאות הנפש. זוהי תקופה שבה מתרחשות צמיחה והתפתחות מהירות במוח. ילדים ובני נוער רוכשים מיומנויות קוגניטיביות וחברתיות-רגשיות המעצבות את בריאותם הנפשית העתידית. איכות הסביבה בה הם גדלים מעצבת את רווחתם והתפתחותם. חוויות שליליות מוקדמות בבתים, בבתי ספר או במרחבים דיגיטליים, כגון חשיפה לאלימות, מחלה של הורה, בריונות ועוני, מעלות את הסיכון לבעיות נפשיות[1].

כ-10% מהילדים והמתבגרים בעולם חווים הפרעה נפשית כלשהי, אך רובם אינם פונים לעזרה או מקבלים טיפולים רגשיים לילדים. התאבדות היא גורם המוות הרביעי בשכיחותו בקרב בני 15-19. ההשלכות של אי התייחסות לבריאות הנפש ולהתפתחות פסיכו-סוציאלית של ילדים ומתבגרים מתרחבות עד לבגרות ומגבילות הזדמנויות לנהל חיי רווחה[1].

בגילאים קטנים, טיפול רגשי לילדים בדרך כלל כרוך בנוכחות ההורה/ים. לפעמים מטפלת מטפל רגשי לילדים יעבוד לבד עם ההורה/ים. ילדים גדולים יותר יכולים להיפגש עם מטפל לבד. כך או כך, סוגי טיפול רגשי לילדים לרוב כוללים עבודה עם כל המשפחה או עם מבוגרים חשובים אחרים הנוכחים בחייו של הילד/ה (כגון מורה). לעיתים, ייתכן שילוב של כמה טיפולים כדי להגיע לתוצאה היעילה ביותר[2].

מתבגרת ואביה יושבים מול פסיכולוג במסגרת טיפול רגשי לילדים
צילום: shutterstock |  Volodymyr TVERDOKHLIB

מטרת הטיפול 

קיים מגוון של טיפולים רגשיים לילדים, אך מטרתם של כולם היא לקדם את הבריאות הנפשית של הילד/ה, שכן טיפול רגשי לילדים הוא מרכיב מרכזי שיכול להוביל לשיפור הבריאות הנפשית[3].

הפרעות נפשיות, רגשיות והתנהגותיות בתקופת הילדות עלולות לגרום לבעיות ארוכות טווח ולהשפיע על בריאותם ורווחתם של ילדים ,משפחות והחברה הסובבת אותם. טיפול בבעיות אלו בהקדם האפשרי בעזרת מטפלת או מטפל רגשי לילדים, עשוי להקל על הילד/ה, להפחית בעיות בבית, בבית הספר וביצירת חברויות. זה גם יכול לתרום להתפתחות תקינה בבגרות3.

מתי מתבצע

בדומה למבוגרים, ילדים עלולים להזדקק לעזרה מקצועית כאשר הם סובלים ממצוקה רגשית ו/או כאשר תפקודם נמוך מהמצופה בהתאם גילם. עם זאת, בניגוד למבוגרים, ילדים מתקשים פעמים רבות לזהות ולבטא את מצוקתם באופן מילולי, ובמקרים אלו יופיעו הקשיים בדרכים חלופיות. מספר קריטריונים עשויים להצביע על הצורך בייעוץ מקצועי:
 
  • עיכוב התפתחותי: תפקודו של הילד נמוך מהמצופה לגילו, והוא מתקשה לרכוש מיומנויות בסיסיות כאכילה עצמאית, הליכה, דיבור, יצירת קשר עם בני המשפחה, משחק עם בני גילו וכן הלאה.
  • רגרסיה התנהגותית: הילד מאבד יכולות אותן רכש בעבר ומפגין חזרה לדפוסי התנהגות ילדותיים כהרטבה, מציצת אצבע וכד'. רגרסיה בתגובה לשינויים מהותיים בחיי הילד (אח חדש, מעבר דירה) היא נורמטיבית אך במקרים כאלה החזרה לתפקוד תקין אמורה להתרחש תוך זמן קצר.
  • קשיי השתלבות והסתגלות: הילד מתקשה להשתלב במערכת החינוכית מבחינה חברתית ו/או לימודית.
  •  ביטויי מצוקה: הילד נראה עצוב, בוכה, מסתגר, מתקשה להיפרד מהוריו, מפגין שינויים בדפוסי האכילה והשינה, מדווח על פחדים וחלומות רעים או אומר ישירות כי הוא עצוב.
    התנהגות מינית לא מותאמת: הילד מתעסק במין באופן שאינו תואם את גילו: מטריד ילדים אחרים, מפגין עיסוק מוגבר באיברי מין במהלך משחק או ציור או מאונן בתדירות מוגזמת הבאה על חשבון פעילותו השוטפת.
  •  בעיות התנהגות: הילד מפגין התנהגות אלימה כלפי אנשים או בע"ח, אינו מציית לסמכות או עוסק בהתנהגות עבריינית (גניבה, הצתת אש).
הכנות לטיפול 
בניגוד לאדם מבוגר הפונה לפסיכותרפיה מיוזמתו, ילדים לרוב מופנים לטיפול על ידי ההורים שמבחינים בסימני מצוקה של הילד, במישור הרגשי או התפקודי. דוגמאות לסימנים אלו הן קשיים במסגרת הלימודית, עיכוב בהתפתחות, עניין מוגבר במיניות, מצוקה רגשית ועוד. לרוב הילד מופנה תחילה לאבחון. ישנם מגוון סוגים של אבחונים לילדים, חלקם מתמקדים בתהליכים קוגניטיביים ולחלקם מוקד רגשי. בסוף האבחון מנוסחות מסקנות, בעזרתן מתאימים את סוג הטיפול למצבו של הילד.

כדי להכין את הילד/ה לטיפול רגשי לילדים, על ההורה או המטפל/ת לנסות להסביר לילד בצורה המתאימה לגילו את מה שעתיד לקרות. כך למשל, במקרים של ילדים קטנים אפשר לתאר מטפלת או מטפל רגשי לילדים כרופא/ה של רגשות; אם ההורה/ים מתכוון להיות חלק מהתהליך, אפשר לשתף בכך שטיפול יכול לעזור להם להבין טוב יותר זה את זה. במקרה של ילדים גדולים יותר ובני נוער, ההורה/ים יכול לערב אותם בתהליך קבלת ההחלטות, כגון בחירת הקליניקה, המטפל/ת ולוח הזמנים[4].

תהליך הטיפול

קיימים מספר סוגי טיפול רגשי לילדים, להלן כמה מהם:
 
  • טיפול דינמי - טיפול בילדים המתבסס על טיפול דינמי מנסה להגיע לעולמו הפנימי של הילד ולנושאים המטרידים אותו באמצעות טיפול במשחק. הטיפול יכול לכלול משחקי קופסא, משחקי תפקידים, משחק בארגז חול, חומרי יצירה ועוד. הילד בוחר את המשחקים, כאשר האופן בו הוא מתבטא במסגרתם מאפשר למטפל להכיר אותו לעומק. למשל, האופן בו הוא מפעיל את הדמיון, קשוב לחוקים, נוקשה או גמיש ועוד. בפסיכותרפיה לילדים בגישה דינמית, המטפל מגיב הן תוך השתתפותו במשחק והן באמצעות דיבור, ועוזר לילד לעבד נושאים בהם חש מצוקה ולעבור שינוי.
  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי - טיפול בילדים המתבסס על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מטפל לרוב במקרים עם בעיה ממוקדת, כמו חרדת בחינות, ביישנות קיצונית או דיכאון. פסיכותרפיה לילדים בגישה מניחה כי מצוקת הילד נובעת מדפוסי חשיבה מעוותים ומהתנהגויות לא אדפטיביות. הטיפול מתרכז בניסוח דפוסי החשיבה המעוותים ואת הגורם, כמו למשל שינוין של הכללות כגון "אף אחד לא אוהב אותי". כמו כן מקבל הילד משימות במישור ההתנהגותי, הכוללות התנסות גם מחוץ לחדר הטיפולים, על מנת לסייע לו להתחבר לחוויות ולדרכי התנהגות חדשות, שישנו את דרך ההסתכלות שלו. במובנים רבים הטיפול דומה לפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית במבוגרים.
  • טיפול קבוצתי - טיפול בילדים במסגרת של טיפול קבוצתי מסייעת לילדים להתמודד עם קשיים ומצוקות במרחב החברתי. הקבוצה משמשת סביבה לתרגול מיומנויות חברתיות, בעזרת המנחה ובעזרת למידה של הילדים זה מזה. פסיכותרפיה קבוצתית בילדים יעילה במיוחד במקרים של חרדה חברתית ובמקרים של הפרעות תקשורת, אספרגר ו-PDD.
  • הדרכת הורים - הדרכת הורים מיועדת להורים עצמם, ומכוונת לסייע לילד באמצעות שינויים שהוריו עוברים באופן בו הם מבינים אותו ומתקשרים עמו. במסגרת ההדרכה ההורים מקבלים מגוון כלים להבנת עולמו הפנימי של הילד, ולהתמודדות עם מצבים מורכבים ביחסים, כגון הצבת גבולות, ניסוח מסרים, שיפור התקשורת והתיאום בין ההורים ועוד. הדרכת הורים יעילה בעיקר במקרים בהם הילד מסרב להשתתף בפסיכותרפיה, או כאשר ההורים מאוד מושפעים מהמצוקה של הילד.

אחרי הטיפול

לאחר שמצאתם מטפלת או מטפל רגשי לילדים והתחלתם טיפול, חשוב לדון בהתקדמות הטיפול לעתים קרובות עם המטפל/ת. לדוגמה, בשלב מוקדם של הטיפול חשוב להגדיר ביחד עם המטפל/ת יעדים לטיפול ודרכים למדידת ההתקדמות לעבר יעדים אלו. כדאי גם לשאול את המטפל/ת כמה זמן צפוי לקחת עד הגעה ליעדים. רוב הטיפולים המקובלים כיום מוגבלים לפרק זמן מסוים ואינם נמשכים ללא הגבלת זמן[5].

תוצאות הטיפול

יתכן שיהיו לכם שאלות לגבי האם הטיפול עובד. טיפול עובד טוב יותר אם המטפל/ת מעדכן את ההורה/ים באופן קבוע לגבי התקדמות. במידה ולא מתקבל משוב מצד המטפל/ת , חשוב לבקש זאת ממנו/ממנה. כאשר מצב הילד/ה משתפר מבחינה רגשית או התנהגותית, לרוב ניתן יהיה לראות גם שינויים באספקטים שונים כגון יכולת להתמודד היטב עם משימות חשובות כמו עבודה לבית הספר וחברותיות עם ילדים בגילם ובני משפחה. גם ההורה/ים עצמם צפויים להרגיש שהם מסוגלים להתמודד עם קשיים מסוימים. בשלב זה גם כדאי לשוחח עם המטפל/ת האם הטיפול צריך להסתיים. אם המטפל/ת ממליץ/ה להמשיך בטיפול, מומלץ לשאול מהן הסיבות להמשך הטיפול - מה רוצים להשיג וכיצד ניתן יהיה לדעת שהמטרות הללו הושגו[5].

    רופאים בתחום

    פסיכיאטריה
    ד"ר מיכאל ינקו
    4.9
    ( 59 חוות דעת )
    "ד"ר ינקו רופא מצויין נותן הרגשה נוחה ונעימה כך שהילדה שיתפה פעולה והתקדמה מאוד"
    קראו עליי עוד
    פסיכיאטריה
    פרופ' אברהם ויצמן פסיכיאטר ילדים ונוער, מנהל יח' המחקר במרכז גהה
    קראו עליי עוד

    מאמרים בנושא טיפול רגשי לילדים

    אחת ולתמיד: באיזו דרך הכי טוב למדוד חום בילדים?
    אחת ולתמיד: באיזו דרך הכי טוב למדוד חום בילדים?
    לירון מרקוביץ, מערכת אינפומד מאת: לירון מרקוביץ, מערכת אינפומד 12/01/2016

    האם מדידת חום דרך פי הטבעת באמת מדוייקת יותר ממדידה דרך הפה? למה מדידה באמצעות מדחום למצח או לאוזן לא מומלצת? ומתי ... לכתבה המלאה

    האם לשלוח ילד חולה לגן או לא?
    האם לשלוח ילד חולה לגן או לא?
    אמילי האודי, פורטל אינפומד מאת: אמילי האודי, פורטל אינפומד 23/11/2014

    את התרחיש הבא אין הורה שלא מכיר: החורף מגיע והילד מתעורר בבוקר עם חום, שיעול או כאבי אוזניים ואתם פשוט לא יודעים א... לכתבה המלאה

    באנר הצטרפות

    רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

    שווה לך להצטרף!
    youtube ערוץ הוידאו של
    Infomed
    הפייסבוק
    שלנו
    instagram האינסטגרם
    שלנו