טיפול רגשי לילדים הוא טיפול המותאם במיוחד לילדים. לאורך השנים הלכה התבססה ההבנה שילדים חושבים, מרגישים ופועלים בשונה מאדם מבוגר. מסקנות אלו עודדו אנשי ונשות מקצוע ליצור טיפול המותאם לילדים, כך שאופן יצירת הקשר והתהליך הטיפולי יהיו בעזרת שפה וכלים מתאימים בהם ילדים יכולים להיעזר.
ילדות והתבגרות הם שלבים קריטיים בחיים המשפיעים על בריאות הנפש. זוהי תקופה שבה מתרחשות צמיחה והתפתחות מהירות במוח. ילדים ובני נוער רוכשים מיומנויות קוגניטיביות וחברתיות-רגשיות המעצבות את בריאותם הנפשית העתידית. איכות הסביבה בה הם גדלים מעצבת את רווחתם והתפתחותם. חוויות שליליות מוקדמות בבתים, בבתי ספר או במרחבים דיגיטליים, כגון חשיפה לאלימות, מחלה של הורה, בריונות ועוני, מעלות את הסיכון לבעיות נפשיות[1].
כ-10% מהילדים והמתבגרים בעולם חווים הפרעה נפשית כלשהי, אך רובם אינם פונים לעזרה או מקבלים טיפולים רגשיים לילדים.
התאבדות היא גורם המוות הרביעי בשכיחותו בקרב בני 15-19.
ההשלכות של אי התייחסות לבריאות הנפש ולהתפתחות פסיכו-סוציאלית של ילדים ומתבגרים מתרחבות עד לבגרות ומגבילות הזדמנויות לנהל חיי רווחה[1].
בגילים קטנים, טיפול רגשי לילדים בדרך כלל כרוך בנוכחות ההורה/ים. לפעמים מטפלת מטפל רגשי לילדים יעבוד לבד עם ההורה/ים. ילדים גדולים יותר יכולים להיפגש עם מטפל לבד. כך או כך, סוגי טיפול רגשי לילדים לרוב כוללים עבודה עם כל המשפחה או עם מבוגרים חשובים אחרים הנוכחים בחייו של הילד/ה (כגון מורה).לעיתים, ייתכן שילוב של כמה טיפולים כדי להגיע לתוצאה היעילה ביותר[2].
צילום: shutterstock | Volodymyr TVERDOKHLIB
מטרת הטיפול
קיים מגוון של טיפולים רגשיים לילדים, אך מטרתם של כולם היא לקדם את הבריאות הנפשית של הילד/ה, שכן טיפול רגשי לילדים הוא מרכיב מרכזי שיכול להוביל לשיפור הבריאות הנפשית[3].
הפרעות נפשיות, רגשיות והתנהגותיות בתקופת הילדות עלולות לגרום לבעיות ארוכות טווח ולהשפיע על בריאותם ורווחתם של ילדים ,משפחות והחברה הסובבת אותם. טיפול בבעיות אלו בהקדם האפשרי בעזרת מטפלת או מטפל רגשי לילדים, עשוי להקל על הילד/ה, להפחית בעיות בבית, בבית הספר וביצירת חברויות. זה גם יכול לתרום להתפתחות תקינה בבגרות[3].
מתי מתבצע
בדומה למבוגרים, ילדים עלולים להזדקק לעזרה מקצועית כאשר הם סובלים ממצוקה רגשית ו/או כאשר תפקודם נמוך מהמצופה בהתאם גילם. עם זאת, בניגוד למבוגרים, ילדים מתקשים פעמים רבות לזהות ולבטא את מצוקתם באופן מילולי, ובמקרים אלו יופיעו הקשיים בדרכים חלופיות. מספר קריטריונים עשויים להצביע על הצורך בייעוץ מקצועי:
עיכוב התפתחותי: תפקודו של הילד נמוך מהמצופה לגילו, והוא מתקשה לרכוש מיומנויות בסיסיות כאכילה עצמאית, הליכה, דיבור, יצירת קשר עם בני המשפחה, משחק עם בני גילו וכן הלאה.
רגרסיה התנהגותית: הילד מאבד יכולות אותן רכש בעבר ומפגין חזרה לדפוסי התנהגות ילדותיים כהרטבה, מציצת אצבע וכד'. רגרסיה בתגובה לשינויים מהותיים בחיי הילד (אח חדש, מעבר דירה) היא נורמטיבית אך במקרים כאלה החזרה לתפקוד תקין אמורה להתרחש תוך זמן קצר.
קשיי השתלבות והסתגלות: הילד מתקשה להשתלב במערכת החינוכית מבחינה חברתית ו/או לימודית.
ביטויי מצוקה: הילד נראה עצוב, בוכה, מסתגר, מתקשה להיפרד מהוריו, מפגין שינויים בדפוסי האכילה והשינה, מדווח על פחדים וחלומות רעים או אומר ישירות כי הוא עצוב.
התנהגות מינית לא מותאמת: הילד מתעסק במין באופן שאינו תואם את גילו: מטריד ילדים אחרים, מפגין עיסוק מוגבר באיברי מין במהלך משחק או ציור או מאונן בתדירות מוגזמת הבאה על חשבון פעילותו השוטפת.
בעיות התנהגות: הילד מפגין התנהגות אלימה כלפי אנשים או בע"ח, אינו מציית לסמכות או עוסק בהתנהגות עבריינית (גניבה, הצתת אש).
התנהגות מינית לא מותאמת: התנהגות מינית שאינה מותאמת מבחינת שלב התפתחות של הילד/ה, או שהיא בעלת פוטנציאל להזיק לילדים אחרים או לעצמם.
טראומה: טראומה אירוע הנחווה אצל הילד/ה כקשה מאוד. זה יכול להיות אירוע שמוגדר מבחינה תרבותית כטראומה כגון פיגוע, תקיפה מינית, תאונת דרכים, אובדן, גירושין וכו', אך טראומה יכולה להיות גם אירוע שאותו הילד חווה כמורכב וקשה כגון חרם כיתתי.
טיפול רגשי לנוער
גיל ההתבגרות הוא תקופה חשובה בהתפתחות, ובעיות רגשיות ונפשיות בשנים אלו נפוצות למדיי ותלמידי תיכון רבים עלולים לסבול מתסמינים של דיכאון, כמו עצב וייאוש. טיפול רגשי עשוי להיות כלי חיוני ויעיל להתמודדות עם חלק מבעיות אלו, כמו גם לתפקוד טוב יותר בתחומים שונים בחיים[4].
לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO) עולים הממצאים הבאים[5]:
1 מכל 7 בני 10-19 חווה הפרעה נפשית כלשהי בעולם.
דיכאון, חרדה והפרעות התנהגות הן בין הגורמים המובילים למחלות ולמוגבלות במתבגרים.
גורם המוות ה-4 בשכיחותו בקרב בני 15-29 הוא התאבדות.
אי טיפול בבריאות הנפש של מתבגרים נגררת לבגרות ועלולה להחמיר את מצבם הנפשי, לפגוע בבריאות הפיזית ולהגביל את אפשרותם לנהל אורח חיים תקין כמבוגרים.
תפקיד ההורים בטיפול רגשי לילדים
תפקידם של ההורים בטיפול רגשי לילדים הוא משמעותי ויכול לעזור לילד/ה להפיק את המרב מהטיפול. הנה כמה דברים שהורים יכולים לעשות[6]:
למצוא מטפל/ת שגם ההורים וגם הילד/ה מרגישים איתו בנוח.
לדאוג להיפגש במהלך תקופת הטיפול עם המטפל/ת של הילד/ה. חשוב לשאול מה לעשות ואיך להתנהג עם הילד/ה בבית במצבים שונים.
להקפיד לקחת את הילד/ה לכל הפגישות ולא לוותר.
לגלות סבלנות, השינוי אינו פתאומי. נדרשים ביקורים רבים עד שילד/ה לומד מיומנויות חדשות.
לבלות זמן איכות עם הילד/ה: לשחק, לבשל, לקרוא או לטייל ביחד. חשוב לעשות זאת על בסיס יומי, גם אם רק לכמה דקות.
לתת פידבק חיובי בעזרת מילים טובות, להראות אהבה, לשבח את הילד/ה כשהוא מראה מאמץ ונכונות לשנות.
ממחקר שנעשה בארה"ב, עולות כמה עובדות על בעיות רגשיות וטיפולים רגשיים לילדים[7]:
הפרעות קשב וריכוז, חרדה, בעיות התנהגות ודיכאון הן ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בקרב ילדים. חלק מהבעיות הנפשיות הללו מופיעות ביחד.
כמעט 8 מתוך 10 ילדים הסובלים מדיכאון זכו לקבל טיפול.
6 מתוך 10 ילדים הסובלים מחרדה זכו לקבל טיפול.
מעל מחצית מהילדים עם הפרעת התנהגות זכו לקבל טיפול.
שכיחותו של אבחון רגשי לילדים משתנה עם הגיל: ADHD, חרדה ודיכאון נפוצות יותר בגילים מאוחרים; הפרעות התנהגות נפוצות בגילים 6-11 מאשר בגיל צעיר או מבוגר יותר.
בין השנים 2010-2017 חלה עלייה של כ-90% בשיעור הילדים שביקרו במחלקות פסיכיאטריות לרפואה דחופה.
בשנת 2021 חלה עלייה של כ-39% בגילים 17-20 שאובחנו עם דיכאון.
בשנת 2021 חלה עלייה של כ-33% בגילים 17-20 שאובחנו עם חרדה.
בשנת 2021 חלה עלייה של כ-20% בגילים 17-20 שאובחנו עם לחץ והפרעות רגשיות.
בשנת 2021 חלה עלייה של כ-56% בגילים 17-20 שאובחנו עם הפרעות אכילה.
בשנים 2019-2021 חלה עלייה של כ-30% בניסיונות ההתאבדות של ילדים ובני נוער.
נכון לשנת 2021, ככל שגיל הילד/ה גדל, כך גדל מספר ניסיונות ההתאבדות: החל מ-19 ילדים עד גיל 9 וכלה ב-629 בגילים 15-17.
אבחון טיפול רגשי
עוד לפני הטיפול הרגשי, מגיע שלב האבחון. הורים שהחליטו לפנות עם הילד/ה לטיפול יכולים להגיע לאחד ממרכזי התפתחות הילד בקופות החולים או לקליניקה פרטית לטיפול רגשי לילדים.
בשלב ראשון נעשית הערכה באמצעות מפגש של מטפל/ת רגשי עם ההורים, ולאחר מכן נעשית הערכה של הילד/ה. ההערכה נעשית על ידי שיחה ואבחונים בצורת שאלונים, שמטרתם לבדוק את היכולות הקוגניטיביות, הרגשיות, החברתיות וההתנהגותיות של הילד/ה. בתום ההערכה, יינתן אבחון של איש/אשת מקצוע יחד עם המלצה לטיפול.
בניגוד לאדם מבוגר הפונה לפסיכותרפיה מיוזמתו, ילדים לרוב מופנים לטיפול על ידי ההורים שמבחינים בסימני מצוקה של הילד, במישור הרגשי או התפקודי. דוגמאות לסימנים אלו הן קשיים במסגרת הלימודית, עיכוב בהתפתחות, עניין מוגבר במיניות, מצוקה רגשית ועוד. לרוב הילד מופנה תחילה לאבחון. ישנם מגוון סוגים של אבחונים לילדים, חלקם מתמקדים בתהליכים קוגניטיביים ולחלקם מוקד רגשי. בסוף האבחון מנוסחות מסקנות, בעזרתן מתאימים את סוג הטיפול למצבו של הילד.
כדי להכין את הילד/ה לטיפול רגשי לילדים, על ההורה או המטפל/ת לנסות להסביר לילד בצורה המתאימה לגילו את מה שעתיד לקרות. כך למשל, במקרים של ילדים קטנים אפשר לתאר מטפלת או מטפל רגשי לילדים כרופא/ה של רגשות; אם ההורה/ים מתכוון להיות חלק מהתהליך, אפשר לשתף בכך שטיפול יכול לעזור להם להבין טוב יותר זה את זה. במקרה של ילדים גדולים יותר ובני נוער, ההורה/ים יכול לערב אותם בתהליך קבלת ההחלטות, כגון בחירת הקליניקה, המטפל/ת ולוח הזמנים[9].
תהליך הטיפול
קיימים מספר סוגי טיפול רגשי לילדים, להלן כמה מהם:
טיפול דינמי - טיפול בילדים המתבסס על טיפול דינמימנסה להגיע לעולמו הפנימי של הילד ולנושאים המטרידים אותו באמצעות טיפול במשחק. הטיפול יכול לכלול משחקי קופסא, משחקי תפקידים, משחק בארגז חול, חומרי יצירה ועוד. הילד בוחר את המשחקים, כאשר האופן בו הוא מתבטא במסגרתם מאפשר למטפל להכיר אותו לעומק. למשל, האופן בו הוא מפעיל את הדמיון, קשוב לחוקים, נוקשה או גמיש ועוד. בפסיכותרפיה לילדים בגישה דינמית, המטפל מגיב הן תוך השתתפותו במשחק והן באמצעות דיבור, ועוזר לילד לעבד נושאים בהם חש מצוקה ולעבור שינוי.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT - טיפול בילדים המתבסס על טיפול קוגניטיבי התנהגותי(CBT) מטפל לרוב במקרים עם בעיה ממוקדת, כמו חרדת בחינות, ביישנות קיצונית או דיכאון. פסיכותרפיה לילדים בגישה מניחה כי מצוקת הילד נובעת מדפוסי חשיבה מעוותים ומהתנהגויות לא אדפטיביות. הטיפול מתרכז בניסוח דפוסי החשיבה המעוותים ואת הגורם, כמו למשל שינוין של הכללות כגון "אף אחד לא אוהב אותי". כמו כן מקבל הילד משימות במישור ההתנהגותי, הכוללות התנסות גם מחוץ לחדר הטיפולים, על מנת לסייע לו להתחבר לחוויות ולדרכי התנהגות חדשות, שישנו את דרך ההסתכלות שלו. במובנים רבים הטיפול דומה לפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית במבוגרים.
טיפול קבוצתי - טיפול בילדים במסגרת של טיפול קבוצתימסייעת לילדים להתמודד עם קשיים ומצוקות במרחב החברתי. הקבוצה משמשת סביבה לתרגול מיומנויות חברתיות,בעזרת המנחה ובעזרת למידה של הילדים זה מזה. פסיכותרפיה קבוצתית בילדים יעילה במיוחד במקרים של חרדה חברתית ובמקרים של הפרעות תקשורת, אספרגר ו-PDD.
הדרכת הורים - הדרכת הוריםמיועדת להורים עצמם, ומכוונת לסייע לילד באמצעות שינויים שהוריו עוברים באופן בו הם מבינים אותו ומתקשרים עמו. במסגרת ההדרכה ההורים מקבלים מגוון כלים להבנת עולמו הפנימי של הילד, ולהתמודדות עם מצבים מורכבים ביחסים, כגון הצבת גבולות, ניסוח מסרים, שיפור התקשורת והתיאום בין ההורים ועוד. הדרכת הורים יעילה בעיקר במקרים בהם הילד מסרב להשתתף בפסיכותרפיה, או כאשר ההורים מאוד מושפעים מהמצוקה של הילד.
טיפול עם בעלי חיים - עשוי לעזור לילדים עם בעיות כמו אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז ADHD, לקויות למידה, חרדה ועוד. החיבור עם בעל חיים עוזר להרגיש מקורקעים וממתן מתח במצבים קשים[10].
טיפול דיאדי - טיפול שיכול ליצור ולתקן קשר בין ילד/ה והורה. הטיפול מתאים לילדים שמתקשים להרגיש בטוחים עם ההורים בשל חוויה קשה או טראומה. טיפול דיאדי כרוך בעבודה צמודה עם ההורים[11].
טיפול תרופתי – במקרים מסוימים יומלץ על טיפול תרופתי בנוסף לטיפול רגשי. תרופות עשויות לעזור לילדים להתמודד עם מצבים כגון ADHD, דיכאון, חרדה, OCD ועוד. במידה וקיים חשד לבריאות הנפש של הילד/ה, יש לפנות לפסיכיאטר/ית ילדים לצורך הערכה. מציאת התרופה והמינון הנכונים יכולים לקחת מעט זמן, אך עשויים לשפר משמעותית את מצב הילד/ה[12].
אחרי הטיפול
לאחר שמצאתם מטפלת או מטפל רגשי לילדים והתחלתם טיפול, חשוב לדון בהתקדמות הטיפול לעתים קרובות עם המטפל/ת. לדוגמה, בשלב מוקדם של הטיפול חשוב להגדיר ביחד עם המטפל/ת יעדים לטיפול ודרכים למדידת ההתקדמות לעבר יעדים אלו. כדאי גם לשאול את המטפל/ת כמה זמן צפוי לקחת עד הגעה ליעדים. רוב הטיפולים המקובלים כיום מוגבלים לפרק זמן מסוים ואינם נמשכים ללא הגבלת זמן[13].
תוצאות הטיפול
יתכן שיהיו לכם שאלות לגבי האם הטיפול עובד. טיפול עובד טוב יותר אם המטפל/ת מעדכן את ההורה/ים באופן קבוע לגבי התקדמות. במידה ולא מתקבל משוב מצד המטפל/ת , חשוב לבקש זאת ממנו/ממנה. כאשר מצב הילד/ה משתפר מבחינה רגשית או התנהגותית, לרוב ניתן יהיה לראות גם שינויים באספקטים שונים כגון יכולת להתמודד היטב עם משימות חשובות כמו עבודה לבית הספר וחברותיות עם ילדים בגילם ובני משפחה. גם ההורה/ים עצמם צפויים להרגיש שהם מסוגלים להתמודד עם קשיים מסוימים. בשלב זה גם כדאי לשוחח עם המטפל/ת האם הטיפול צריך להסתיים. אם המטפל/ת ממליץ/ה להמשיך בטיפול, מומלץ לשאול מהן הסיבות להמשך הטיפול - מה רוצים להשיג וכיצד ניתן יהיה לדעת שהמטרות הללו הושגו[5].
שאלות ותשובות
- מה ההבדל בין פסיכולוג/ית קליני/ית למטפל/ת רגשית? פסיכולוג קליני הוא מי שלמד לימודי פסיכולוגיה ועבר התמחות באבחון וטיפול הפרעות רגשיות ונפשיות. מטפל רגשי הוא מונח כללי לאנשי מקצוע שעוסקים בבעיות נפשיות או רגשיות. מטפל רגשי יכול להיות פסיכולוג קליני, מטפל/ת באמנות, מטפל/ת בתנועה ועוד[14].
- מתי טיפול רגשי מתחיל לעזור לילד/ה? טיפול רגשי לילדים אינו פתרון קסם שמביא לשינוי מידי, והוא תלוי במצב הילד/ה וההורים ובשיתוף הפעולה של כולם. זהו תהליך מורכב שעם הזמן מפחית את התסמינים, מספק תובנות ומשפר את תפקוד הילד/ה ואת איכות חייו[15].
- איזה טיפול רגשי לילדים נחשב ליעיל ביותר? אין תשובה חד משמעית, והדבר תלוי במצב הילד/ה ובהורים. במקרים מסוימים שילוב של כמה טיפולים שונים עשוי להועיל, במקרים אחרים שילוב של טיפול תרופתי וטיפול רגשי לילדים יכול להיות היעיל ביותר.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
הפרעות אכילה בגיל הרך 
אבחון פסיכולוגי - סוגים 
טיפול בחרדה בילדים 
מאת: לירון מרקוביץ, מערכת אינפומד 12/01/2016
