לא רק טחורים: כל הסיבות לכאבים בפי הטבעת

רבים סובלים מכאבים ודימומים באזור פי הטבעת, ומדובר באחת התופעות המלחיצות ביותר. לפעמים עולה החשד שמדובר בסרטן, פנייה למומחים לא תמיד מעלה פתרון וישנם אף מצבים בהם רופאים פוטרים את הפונים אליהם בתואנה שמדובר בטחורים, ומפנים לטיפול במשחות או דיאטות שמסייעות לעיכול. 

קראו עוד: 11 דברים שאתם חייבים לזרוק כדי שלמור על בריאותכם

אין ספק כי מדובר באזור רגיש בגוף, ולכן אל לנו להשלים עם טיפולים שאינם פותרים את הבעיה בטווח הארוך. אבחון נכון של הבעיה על ידי רופא מומחה מתחומי הפרוקטולוגיה והקולורקטלי יוביל למציאת הפתרון האופטימלי ביותר - ולקבלת טיפול מתאים.

מהן הבעיות השונות שעלולות להופיע, ואיזה טיפול מתאים לכל אחת?

1. טחורים

טחורים מהווים חלק טבעי באנטומיה של כל אדם. מדובר בגושי כלי דם מוגדלים, ברקמה רירית נפוחה באזור החלחולת ופי הטבעת, המלווים לעתים בדימומים, בדלקת ובכאבים בזמן עשיית הצרכים. הם נגרמים בשל עצירות כרונית, עודף משקל, הריון ועוד.

כאשר טיפול פשוט כמו משחות או דיאטות אינו מסייע לפתרון הבעיה, לעתים נדרש ניתוח, שרק מומחה בפרוקטולוגיה, אשר כיום מכונה כירורג קולורקטלי, שעוסק בבעיות במעי ובפי הטבעת, יכול לבצע.

הטיפול בטחורים: הטחורים מחולקים לשניים, פנימיים וחיצוניים. הטיפול בפנימיים נעשה בדרך כלל באופן פשוט במרפאה, בדרך של קשירה. שמים גומי על הפצע ואחרי שבוע, לאחר שהוא גורם לנמק בטחור, הוא נופל. לשיטה זו הצלחה של כ-80% בטיפולים.

אם דרך זו אינה צולחת, או במקרה של טחור חיצוני, ניתן לפנות לניתוח כריתת טחורים בהרדמה כללית. בהליך זה נעזרים במכשיר Ligasure, שחותך וסוגר את כלי הדם באותו רגע, כך שאין צורך בתפרים שגורמים לכאבים קשים. מדובר בניתוח קצר ויעיל שאורך כרבע שעה בלבד. יתרון מהותי נוסף של הליך זה הוא שהטחורים אינם שבים עוד. החיסרון נעוץ במשך ההחלמה - המטופל סובל מכאבים במשך שלושה שבועות לערך.  

להבדיל מכריתה, קשירת כלי הדם אחרי ניתוח במכשיר דופלר היא אופציה נוספת שנעזרים בה. במהלכה מחדירים מכשיר דופלר לפי הטבעת, ובדרך זו שומעים את כלי הדם מתוך המקום וסוגרים אותם. בהליך זה לא נדרש חיתוך וכתוצאה מכך יש פחות כאבים. הליך זה מצליח ב-80% מהטיפולים, ויש סיכון קטן שהטחורים יחזרו להופיע. עם זאת, הכאבים שהוא גורר אורכים כשבוע בלבד. רבים מתעניינים בטיפולי לייזר, אך אלו אינם מומלצים.

2. פיסורה אנאלית

מחלת הפיסורה האנאלית, שמלווה בכאבי תופת הנדמים לחיתוך בשברי זכוכית, אינה מוכרת בקרב רבים מהרופאים, ולכן הם מתקשים לאבחן אותה. פיסורה אנאלית היא סדק או קרע ברירית המצפה את התעלה האנאלית. כשליש מהקשישים הסובלים מעצירות סובלים למעשה מתסמונת חסימת הצאייה. 

קראו עוד: 10 מזונות שאתם חייבים להתרחק מהם

הסיבה השכיחה ביותר לפיסורה אנאלית היא עצירות: אנשים שבתזונתם אין סיבים סובלים מצואה קשה היוצרת את הקרע בפי הטבעת. פיסורה מתרחשת גם אצל חולים שעברו ניתוחים בפי הטבעת, חולי קרוהן, איידס וגם בעקבות מחלות זיהומיות שונות.

הטיפול בפיסורה אנאלית: בטיפול בפיסורה אנאלית משתדלים מאוד להימנע מניתוח ומייעצים ראשית שינוי בתזונה וטיפול במשחות, אך רק למחצית מהמקרים טיפול זה מסייע. ניתוח שיפתור את הבעיה חייב להיעשות בידי מומחה, כיוון שהסיכון הכרוך בו הוא אי שליטה בסוגרים. בניתוח חותכים חלק מהשריר הפנימי ואם חותכים יותר מדי ממנו - התוצאה הרסנית. 

3. פילונידל סינוס

תופעה נוספת שגורמת סבל רב ללוקים בה היא פילונידל סינוס. מדובר במורסה שנגרמת בין השאר עקב שערה הפוכה בתוך העור, בחלק הקרוב לפי הטבעת ובגב התחתון. זהו מקור לזיהומים ועלול אף להסתיים בכניסת מוגלה לדם. 

הטיפול בפילונידל סינוס: לרוב הרופאים ממליצים על טיפול אנטיביוטי, אך זהו לא הפתרון. מוגלה מחייבת ניקוז במקום הנכון ולעתים ניתוח קטן בשלב המוקדם יכול לסייע בכך. 

אם מתעכבים באבחנה, נאלצים לנקוט כריתת פילונידל סינוס. במצב זה חותכים את כל האזור, והדבר מותיר פצע גדול שמחלים בתוך מספר חודשים. ישנה גם אופציה כירורגית חדשה של ניתוח, עם סיכויי ריפוי מהירים יותר, והוא עדיף במקרים רבות, אך רק רופאים מעטים בארץ מתמחים בו. מדובר בסוג של ניתוח המשלב אמצעים פלסטיים המסייעים בסגירת הפצע במהירות.

4. פיסטולה ומחלות חיידקיות 

פיסטולה היא כינוי לכמה מחלות באזור פי הטבעת, שעיקרן חיידקים שנכנסים לאזור העור ויוצרים אפסס, מוגלה וחיידקים. רבים מהחולים פונים למיון, שם מבצעים ניקוז של הזיהום. יש לקחת בחשבון כי במחצית מהמקרים הבעיה שבה וחוזרת, זאת כיוון ומדובר במעין "מנהרה" שהחיידקים ממשיכים להיכנס דרכה לפי הטבעת - ואם לא מטפלים בה היא תחזור על עצמה. 

הטיפול בפיסטולה ומחלות חיידקיות: מספר ניתוחים, ישנים וחדשים, יכולים לסייע בפתרון. הראשון הוא חיתוך השריר, אך כאמור מתחייב ניסיון בהליך כדי למנוע חיתוך יתר שיביא לאי שליטה בסוגרים. השני הוא החדרת סוג של גומי לאותה "מנהרה", שנשאר שם כמה חודשים. הכירורג מושך אותו כל כמה שבועות וכך למעשה חותך את ה"מנהרה" לאט, ומקטין את הסיכון לאי שליטה. החיסרון בכך הוא שמדובר בהליך ממושך.

אופציה חדשנית יותר קרויה "ליפט", והיא אינה מתאימה לכל החולים. מדובר בניתוח בשריר שחותך חלק מ"המנהרה", אך מותיר את השריר שלם. ההצלחה של הליך זה עומדת אף היא על 80%.

נסכם ונאמר כי כאשר מתעוררת בעיה של דימומים וכאבים באזור פי הטבעת שלב האבחון הוא קריטי על מנת להתאים את הפתרון לבעיה. לאחר מכן יש למצוא את המומחה הטוב ביותר על מנת לספק את הטיפול המקצועי והמנוסה ביותר שיקצר את זמן ההחלמה, עם מינימום נזקים ומקסימום הצלחה.