האם הליכה עדיפה על ניתוח באנשים הסובלים מהפרעה בכלי הדם ברגליים ?

חולים הלוקים בצליעה לסירוגין מתחילים ללכת ואולם לאחר כמה עשרות מטרים הם חייבים לנוח בגלל כאבים ברגליים. מדובר בהפרעה בעורקים המספקים דם לרגליים, משהו מעין תעוקה או אנגינה של הרגליים. הפתרון לבעיה זו הוא בדרך כלל ניתוח בו עוקפים את העורקים הצרים. בניתוחים אלו, שמן הסתם נעשים בחולים מבוגרים וקשישים יש סיבוכים רבים.

במחקר זה השוו החוקרים בין הניתוח המקובל ובין הליכה של 30 דקות פעמיים בשבוע בקרב 151 חולים. מיד לאחר הניתוח חשו החולים המנותחים הקלה רבה יותר בהשוואה לחולים שטופלו בהליכה בלבד, אבל, 6 ו- 12 חדשים לאחר הניתוח לא היה כל הבדל בין החולים שנותחו והחולים שהלכו. שבוע לאחר הניתוח הרגישו הקלה 88% מהחולים שנותחו ו- 16% בלבד מהחולים שהלכו. אבל חצי שנה לאחר הניתוח חשו הקלה 75% מהמנותחים ו- 77% מההולכים.

ממחקר זה אנו למדים, אם כך, שני דברים: האחד - שניתוח והליכה מספקים את אותה רמת הקלה בחולים הלוקים בצליעה לסירוגין רק שהליכה פחות מסוכנת, ושני - שאין ללמוד על יעילותו של טיפול רפואי הניתן למחלה כרונית בטווח הקצר אלא יש להמתין בסבלנות לתוצאות ארוכות הטווח.
כמובן שאם יש חסימה חדה של כלי דם גדול והרגל נמצאת בסכנה יש לבצע ניתוח דחוף.

Radiology 2009;250:586-595.
https://radiology.rsnajnls.org/cgi/content/abstract/250/2/586

[03/02/2009]