מחלת כלי דם היקפיים
PVD | Peripheral Vascular Disease
כשזה מגיע למחלת כלי דם היקפיים לא חושבים פעמיים. זמנו תור עכשיו למומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים למחלת כלי דם היקפיים:

פרופ' שמחה מיזל
קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

פרופ' אבישג לייש פרקש
מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

ד"ר יונתן קוגן
מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב

ד"ר אמנון איתן
מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

ד"ר גבריאל גרינברג
מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

פרופ' ערן לשם
מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

ד"ר אוריאל כ"ץ
מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

ד"ר אריה לורין שוורץ
רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

ד"ר ניק טאודורוביץ
רופא בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקיצוב בבית חולים קפלן

ד"ר אהרון מדינה
מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הלב המשולב - המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא.

פרופ' יורם אגמון
מנהל לשעבר של היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה למחלות מסתמי הלב במרכז הרפואי רמב"ם, חיפה.

פרופ' טוביה בן גל
מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין

ד"ר ארנון קורן
בעבר סגן מנהל המחלקה לכירורגית כלי דם במרכז הרפואי רבין, קמפוס בלינסון

פרופ' מיכאל אלדר
מומחה לקרדיולוגיה, הפרעות קצב וקוצבים | מנהל (בדימוס) של מרכז הלב שיבא תל השומר

ד"ר אודי חורין
מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב
כשזה מגיע למחלת כלי דם היקפיים לא חושבים פעמיים. זמנו תור עכשיו למומחים שלנו:
דרגות החומרה:
1. היצרות בעורקים, ללא סימנים או תסמינים;
2. צליעה לסירוגין (Intermittent, claudication - IC), מתבטאת בכאבים בשרירי השוקיים בהליכה במישור החולפים במנוחה. מציינים את מיקום הכאבים, מרחק ההליכה עד להופעתם, זמן היעלמותם אחר הפסקת ההליכה והחמרתם עם התקדמות ה-PVD. חסימות בעורקי המפשעה ובאב העורקים מתבטאות בכאבים בעכוז ובאין-אונות (אימפוטנציה).
3. כאבים עזים בכפות הרגליים (Rest pains) ולעיתים גם קור במנוחה ובשכיבה (בעיקר בלילה). הכאבים מתמתנים בישיבה.
4. פרט ל-Rest pains יש נמק ו/או כיב. חולי סוכרת, עקב פגיעה עצבית תחושתית, אינם חשים כאבים.
דרגות חומרה 3 ו-4 מתבטאות באיסכמיה ניכרת של הגף.
באבחנה מבדלת של צליעה לסירוגין, יש לציין:
1. צליעה לסירוגין בהליכה (כאבים במפשעה או בירך), עקב חסימת ורידים במפשעה או בירך על ידי קרישי דם. אלו חולפים בהדרגה בגמר ההליכה או בשכיבה עם הרמת הרגל;
2. לחץ על שורשי העצבים במותניים עקב פריצת דיסק או בלט דיסק קשה. הכאבים מופיעים במנוחה או בתחילת המאמץ ומקרינים לצד החיצוני של הרגליים;
3. היצרות תעלת חוט השדרה עקב שינויים ניווניים קשים בחוליות המותניים. יש כאבים ונימול בירכיים ובעכוז בעמידה. הנימול חולף לאחר כיפוף הגב קדימה או בישיבה;
4. עוויתות ליליות בשרירי השוקיים כסיבוך שלאחר חסימות ורידיות בוורידי הירך או הברך, המופיעות במנוחה כביטוי להצטברות דם בוורידי השוק;
5. ציסטות בברכיים (שקיות מלאות נוזלים או דם).
שכיחות PVD ללא תסמינים מעל גיל 55 היא כ-10% בגברים וכ-5% בנשים. היארעות צליעה לסירוגין, מעל גיל 60 כ-5% בגברים ו-2.5% בנשים, והיארעות איסכמיה קריטית של הגף היא כ-1% בגברים ופחות בנשים. ההיארעות, השכיחות וחומרת המחלה גבוהות ומואצות בחולים עם סיבוכי טרשת העורקים, בעיקר בקרב מעשנים ובחולי סוכרת, ופחות באלו עם יתר-לחץ-דם, עם שומנים גבוהים בדם ובגיל מעל 70.
מתוך 100 גברים הלוקים בצליעה לסירוגין, 20 ילקו בסיבוכי טרשת העורקים, 30 ימותו תוך 5 שנים: 15 ממחלת לב כלילית; 5 מאירועים במוח; 10 מסיבות אחרות. ב-25 תהיה הרעה בצליעה לסירוגין; ב-5 מתוכם תתחייב קטיעת גף מתחת לברך או מעליה.
התמותה בחולי צליעה לסירוגין, 10 שנים לאחר תחילת המחלה, היא פי 3 מאשר באוכלוסייה ללא צליעה לסירוגין.
אבחון ובדיקות
טיפולים ותרופות
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: בשנים האחרונות אני חש קור ברגליים, מכפות הרגליים ועד הברכיים. קר לי גם כשאני גורב גרביים עבים ונועל נעליים טובות. שאלתי אנשים אחרים אם גם להם קר ברגליים, ונוכחתי כי הם אינם סובלים כמוני. רופא המשפחה בדק את הדופק ברגליים (בקרסוליים), ולדבריו הדופק בסד
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
-
בדיקת דופלר
-
אלקטרו-קרדיוגרם (אק"ג)
טיפולים וניתוחים קשורים
-
טיפול תרופתי
מחלות קשורות
-
מחלת קאוואסקי
-
קשרי אוסלר
-
חסם במערכת ההולכה של הלב
-
כאבים ובצקות ברגליים
-
פקקת דופנית
מאמרים בנושא מחלת כלי דם היקפיים

מאת: ד"ר רון ארבל 09/06/2010רצועות הברך עלולות להימתח, להיקרע באופן חלקי או לגמרי. שלא כמו רצועות הקרסול, רצועות קרועות בברך דורשות תיקון בניתו... לכתבה המלאה

מאת: רועי שני מערכת אינפומד 01/08/2013מחלות לב וכלי דם מזיקות למוח וקשורות לסיכון מוגבר לדמנציה והידרדרות קוגנטיבית, כך על פי מחקר חדש לכתבה המלאה










תשובת מומחה 




