דלג לתוכן

מחלת כלי דם היקפיים

PVD | Peripheral Vascular Disease

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 2 דקות

המומחים הכי מבוקשים למחלת כלי דם היקפיים:

פרופ' אביגדור זליקובסקי כירורגיה

פרופ' אביגדור זליקובסקי

כירורג כלי דם

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

ד"ר טוני כראם כירורגיה

ד"ר טוני כראם

מנהל המחלקה לכירורגית כלי דם, המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה

ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה כללית והפרעות קצב לב

ד"ר יונתן קוגן

מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

פרופ' סמי ניטצקי כירורגיה

פרופ' סמי ניטצקי

סגן מנהל המחלקה לכירורגיה של כלי הדם והשתלות ברמב"ם

ד"ר עיסאם ראבי כירורגיה

ד"ר עיסאם ראבי

מומחה בכירורגית כלי דם ובכירורגיה כללית.

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

ד"ר ניק טאודורוביץ קרדיולוגיה

ד"ר ניק טאודורוביץ

רופא בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקיצוב בבית חולים קפלן

ד"ר אהרון מדינה קרדיולוגיה

ד"ר אהרון מדינה

מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הלב המשולב - המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא.

פרופ' יורם אגמון קרדיולוגיה

פרופ' יורם אגמון

מנהל לשעבר של היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה למחלות מסתמי הלב במרכז הרפואי רמב"ם, חיפה.

פרופ' טוביה בן גל קרדיולוגיה

פרופ' טוביה בן גל

מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין

ד"ר ארנון קורן כירורגיה

ד"ר ארנון קורן

בעבר סגן מנהל המחלקה לכירורגית כלי דם במרכז הרפואי רבין, קמפוס בלינסון

פרופ' מיכאל אלדר קרדיולוגיה

פרופ' מיכאל אלדר

מומחה לקרדיולוגיה, הפרעות קצב וקוצבים | מנהל (בדימוס) של מרכז הלב שיבא תל השומר

ד"ר אודי חורין קרדיולוגיה

ד"ר אודי חורין

מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב

כשזה מגיע למחלת כלי דם היקפיים לא חושבים פעמיים. זמנו תור עכשיו למומחים שלנו:

המומחים של Infomed מסבירים:
מחלת כלי דם היקפיים (PVD) היא סיבוך של טרשת עורקים והיא נגרמת על ידי היצרות טרשתית (שקיעת רבדים) בעורקים הגדולים והבינוניים ברגליים. קיימות ארבע דרגות חומרה לפי שיטת פונטיין על פי מידת ההיצרות בעורקים, מיקומה, מהירות התפתחותה ולפי נוכחות כלי דם העוקפים את החסימה (Collaterals).
דרגות החומרה:
1. היצרות בעורקים, ללא סימנים או תסמינים;
2. צליעה לסירוגין (Intermittent, claudication - IC), מתבטאת בכאבים בשרירי השוקיים בהליכה במישור החולפים במנוחה. מציינים את מיקום הכאבים, מרחק ההליכה עד להופעתם, זמן היעלמותם אחר הפסקת ההליכה והחמרתם עם התקדמות ה-PVD. חסימות בעורקי המפשעה ובאב העורקים מתבטאות בכאבים בעכוז ובאין-אונות (אימפוטנציה).
3. כאבים עזים בכפות הרגליים (Rest pains) ולעיתים גם קור במנוחה ובשכיבה (בעיקר בלילה). הכאבים מתמתנים בישיבה.
4. פרט ל-Rest pains יש נמק ו/או כיב. חולי סוכרת, עקב פגיעה עצבית תחושתית, אינם חשים כאבים.
דרגות חומרה 3 ו-4 מתבטאות באיסכמיה ניכרת של הגף.

באבחנה מבדלת של צליעה לסירוגין, יש לציין:
1. צליעה לסירוגין בהליכה (כאבים במפשעה או בירך), עקב חסימת ורידים במפשעה או בירך על ידי קרישי דם. אלו חולפים בהדרגה בגמר ההליכה או בשכיבה עם הרמת הרגל;
2. לחץ על שורשי העצבים במותניים עקב פריצת דיסק או בלט דיסק קשה. הכאבים מופיעים במנוחה או בתחילת המאמץ ומקרינים לצד החיצוני של הרגליים;
3. היצרות תעלת חוט השדרה עקב שינויים ניווניים קשים בחוליות המותניים. יש כאבים ונימול בירכיים ובעכוז בעמידה. הנימול חולף לאחר כיפוף הגב קדימה או בישיבה;
4. עוויתות ליליות בשרירי השוקיים כסיבוך שלאחר חסימות ורידיות בוורידי הירך או הברך, המופיעות במנוחה כביטוי להצטברות דם בוורידי השוק;
5. ציסטות בברכיים (שקיות מלאות נוזלים או דם).

שכיחות PVD ללא תסמינים מעל גיל 55 היא כ-10% בגברים וכ-5% בנשים. היארעות צליעה לסירוגין, מעל גיל 60 כ-5% בגברים ו-2.5% בנשים, והיארעות איסכמיה קריטית של הגף היא כ-1% בגברים ופחות בנשים. ההיארעות, השכיחות וחומרת המחלה גבוהות ומואצות בחולים עם סיבוכי טרשת העורקים, בעיקר בקרב מעשנים ובחולי סוכרת, ופחות באלו עם יתר-לחץ-דם, עם שומנים גבוהים בדם ובגיל מעל 70.

מתוך 100 גברים הלוקים בצליעה לסירוגין, 20 ילקו בסיבוכי טרשת העורקים,  30 ימותו תוך 5 שנים: 15 ממחלת לב כלילית; 5 מאירועים במוח; 10 מסיבות אחרות. ב-25 תהיה הרעה בצליעה לסירוגין; ב-5 מתוכם תתחייב קטיעת גף מתחת לברך או מעליה.

התמותה בחולי צליעה לסירוגין, 10 שנים לאחר תחילת המחלה, היא פי 3 מאשר באוכלוסייה ללא צליעה לסירוגין.
  • אבחון ובדיקות

    - בדיקת גורמי סיכון לטרשת העורקים, בדיקות דם ושתן כלליות, אק"ג וריכוז פיברינוגן בדם;
    - בדיקת דופלר של עורקי הרגליים במנוחה ובמאמץ. הבדיקה מצביעה על חסימות בעורקים אצל חולי סוכרת. הבדיקה אינה מהימנה ויש לבצע בדיקת פלתיסמוגרפיה;
    - מומלצת בדיקת לחץ החמצן באצבעות כפות הרגליים וצנתור כלי הדם ברגליים אצל חולים הנזקקים לניתוח.

    רוצים לעבור אבחון מדויק למחלת כלי דם היקפיים? קבעו תור למומחה כבר עכשיו. לחיפוש תור למומחה

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

מאמרים בנושא מחלת כלי דם היקפיים

מתיחה או קרע של רצועת הברך: מה לעשות?
מתיחה או קרע של רצועת הברך: מה לעשות?
ד"ר רון ארבל מאת: ד"ר רון ארבל 09/06/2010

רצועות הברך עלולות להימתח, להיקרע באופן חלקי או לגמרי. שלא כמו רצועות הקרסול, רצועות קרועות בברך דורשות תיקון בניתו... לכתבה המלאה

חולי לב או סוכרת? אתם בסיכון מוגבר לדמנציה
חולי לב או סוכרת? אתם בסיכון מוגבר לדמנציה
רועי שני מערכת אינפומד מאת: רועי שני מערכת אינפומד 01/08/2013

מחלות לב וכלי דם מזיקות למוח וקשורות לסיכון מוגבר לדמנציה והידרדרות קוגנטיבית, כך על פי מחקר חדש לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום כירורגית כלי דם

בניהול ד"ר אסף לבנון
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו