טיפול באסטרוגן בגיל המעבר אינו מונע שבץ

טיפול בתחליפי הורמונים לאחר תום הווסת אינו מונע שבץ בנשים עם
מחלות לב. כך, על-פי מחקר חדש המתפרסם בגיליון פברואר של העיתון
Circulation.

מחקרים רבים אשר נעשו עד היום, הגיעו לתוצאות לא עקביות בנוגע
להשפעת הטיפול ההורמונלי על הלב ועל מניעה של שבץ. במחקר קליני
ראשון מסוג זה, אשר בדק את הנושא, נמצא כי טיפול הורמונלי חליפי
באסטרוגן ופרוגסטרון אינו משפיע על הסיכון לשבץ בנשים לאחר גיל
המעבר הסובלות ממחלות לב.

המחקר אשר נקרא HERS (Heart & Estrogen-Progestin Replacement
(Study נערך ב 20 מרכזי רפואה ברחבי ארה"ב. החוקרים בדקו 2763 נשים
לאחר תום הווסת (גיל ממוצע: 66) אשר סבלו ממחלות לב. חצי מהנשים
קיבלו טיפול הורמונלי משולב של אסטרוגן-פרוגסטרון, והחצי השני קיבל
טיפול באין-בו (פלצבו). תקופת המעקב היתה בממוצע 4.1 שנים. בתוצאות
בסיום המחקר נמצא כי 7% מהנשים אשר קיבלו טיפול הורמונלי סבלו
משבץ, לעומת 5% מתוך אלו אשר קיבלו אין-בו. הפרש זה אינו משמעותי
מבחינה סטטיסטית, ולכן נקבע כי אין קשר משמעותי בין טיפול הורמונלי
חלופי לסיכון ללקות בשבץ בנשים שלאחר גיל המעבר.

מחקר HERS המקורי ביקש לבדוק האם טיפול בשילוב אסטרוגן-פרוגסטרון
ימנע התקפי לב חוזרים. התוצאות הראו כי לטיפול ההורמונלי לא היה
השפעה משמעותית. תוצאות מחקר זה פורסמו ב 1998. המטרה השניה של מחקר
ה HERS היתה לבדוק את השפעת הטיפול ההורמונלי על שבץ ועל התקפים
איסכמיים חולפים (ministroke). שוב, לא נמצאה כל השפעה של הטיפול
ההורמונלי על מניעה של שבץ.

תוצאות המחקר צריכות להבהיר לנשים הסובלות ממחלות לב ולמטפלים שלהן
כי טיפול הורמונלי אינו מהווה תחליף לטיפול תרופתי בבעיות לב, וכי
יש צורך לטפל בגורמי הסיכון כגון לחץ דם וכולסטרול.

אין הדבר אומר כי הטיפול באסטרוגן הוא חסר תועלת לחלוטין, וכי נשים
המקבלות אסטרוגן צריכות להפסיק לקחתו. ישנן סיבות טובות אחרות לקחת
אסטרוגן ,לדוגמה, השפעתו על מניעה של דלדול העצם (אוסטאופורוזיס)
ושקיעת שומנים בעורקים.

השאלה הנשאלת היא האם טיפול באסטרוגן יהיה יעיל לנשים בגיל המעבר
אשר אינן סובלות ממחלות לב? האם טיפול ימנע או ידחה התפתחות של מחלת
לב או שבץ בנשים אלו? מחקרים ותצפיות רבות בחיות הראו באופן ברור כי
לאסטרוגן יש יכולת למנוע את הנזק הנגרם לכלי הדם, כך שעדיין מוקדם
מידי לדחות על הסף את הרעיון שלאסטרוגן יש יכולת למנוע מחלות לב
וכלי דם. מחקרים בנושא עדיין נעשים, ותוצאות של מחקר גדול צפויות
להתקבל בעוד כ 4 שנים.

[08/02/2001]