אתה מצונן והשיעול לא מרפה? ייתכן שאתה חולה בשעלת

בתקופה האחרונה רואים רופאי משפחה, רופאי ילדים ומומחים למחלות זיהומיות יותר ויותר מקרים של מחלת השעלת בקרב תינוקות, מתבגרים ומבוגרים.

"החיסון, שניתן במסגרת תוכנית החיסונים הארצית, מאבד מיעילותו במשך הזמן, כך שבגיל ההתבגרות ומעבר לו יכולים להידבק במחלה גם אנשים שחוסנו מפניה בעבר. מתבגרים ומבוגרים הסובלים משיעול ממושך (מעל שבועיים), סובלים, קרוב לוודאי, משעלת שלא אובחנה", מסביר ד"ר אביהו בר-יוחאי, מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי אסף הרופא.

שעלת היא מחלה מידבקת, הנגרמת ע"י החיידק בורדטלה פרטוסיס. החיידק מחולל התקפי שיעול שעלולים להיות מלווים בתחושת חנק. זמן הדגירה של המחלה הוא בין שבוע ל-3 שבועות. הסימפטומים של המחלה מופיעים לרוב שבוע עד עשרה ימים לאחר ההדבקה, כשהחיידקים חודרים לקנה הנשימה ולנתיבי האוויר וגורמים להפרשה רירית – תחילה דלילה ואחר כך סמיכה. הזיהום אורך, לרוב, כשישה שבועות ומתנהל בשלושה שלבים.

השלב הראשון של המחלה מתאפיין בהפרשת נזלת מרובה והפרשה מהעיניים, ולא פעם נראה שמדובר ב-"הצטננות" או ב-"שפעת". בשלב זה השיעול עדיין לא בולט, והוא מטריד ויבש – בעיקר בלילה. השלב השני של המחלה, מאופיין בהתקפים פתאומיים של שיעול רצוף כמו "מכונת ירייה", המסתיימים בשאיפה שורקנית, כשהחולה שואף אוויר. התקפי השיעול נמשכים כל היום והם כוללים 5-15 שיעולים רצופים. התקף ממושך עלול לגרום להקאה, להאדמת הפנים ובקרב תינוקות – אף לחנק. אצל תינוקות קטנים ההתקף לא תמיד אופיני. בשלב זה החולים סובלים גם מחוסר תיאבון.

בשלב השלישי, כחודש לאחר תחילת המחלה, נעשים התקפי השיעול פחות תדירים ופחות חמורים, אם כי השיעול הטורדני עלול להימשך שבועות רבים. את המחלה ניתן לאבחן סופית באמצעות בדיקת מעבדה של כיח ורוק הנלקחים מהלוע.

"מתבגרים ומבוגרים, שחלו במחלה ולא אובחנו, משמשים לא פעם כמקור המחלה עבור תינוקות מתחת לגיל שנה, שעדיין לא סיימו את תוכנית החיסונים", אומר ד"ר בר יוחאי, "ושעלת בקבוצת גיל צעירה זו עלולה להיות מחלה קשה מאוד עם סיבוכים משמעותיים. כדי להגן על התינוקות והפעוטות, יש למנוע את המחלה במתבגרים ובמבוגרים וזאת ע"י מתן מנות דחף נוספות כנגד שעלת. לאחרונה נוספה מנת דחף בגיל ביה"ס וייתכן שיהיה צורך לשקול מנה נוספת, בהמשך, אצל מבוגרים. חשוב גם לזהות את המחלה בזמן ולתת אנטיביוטיקה למי שחלה בה, כדי שלא ימשיך להדביק את סביבתו. יש גם לטפל במי שהחולה בא איתם במגע קרוב. חיסון קבוצת סיכון אחת (מתבגרים ומבוגרים) יגן על בריאותה של קבוצת סיכון אחרת (תינוקות)".

הידיעה באדיבות מרכז רפואי אסף הרופא

[10/02/2007]