חיסון שפעת: האם דווקא השנה שווה להתחסן?

בכל שנה לקראת החורף, משרד הבריאות מפציר בכלל האוכלוסייה ובייחוד באלה הנמצאים בקבוצת התעדוף להתחסן כנגד שפעת. חיסון השפעת מופק בכל סתיו מחדש כדי להתאים לנגיף שמשתנה. החיסון מכיל לרוב את ארבעת זני השפעת הצפויים להיות השכיחים ביותר חורף הקרוב (1), ומומלץ לקבלו בין חודשי ספטמבר-נובמבר ועד סוף עונת השפעת, בדרך כלל בסביבות חודש מרץ (2). השנה, שבה גם וירוס הקורונה הצטרף, כמות מנות החיסון שצפויה להגיע גבוהה במיוחד ותעמוד ככל הנראה על 4 מיליון מנות חיסון. 

 Image Point Fr | Shutterstock

מה נמצא בקבוצת התעדוף לקבלת החיסון?

הראשונים ברשימה הם בני 65 ומעלה ואחריהם חולים כרוניים מתחת לגיל 65, חברי צוותים רפואיים, תינוקות בגילאי 6-23 חודשים, מטפלות ועובדים זרים המטפלים בקשישים, ולבסוף בני 55-64. למרות שמשרד הבריאות חוזר ומפציר בקרב אלה הנמצאים בקבוצת סיכון לקבל את מנת החיסון,  נתוני ההתחסנות בקרב האוכלוסייה אינם גבוהים ועומדים על כ-20% , נכון לעונות השפעת האחרונות של 2018 /2019 (3). מבין הסיבות לכך שחיסון השפעת נמצא במחלוקת בקרב כלל האוכלוסייה, ניתן לציין את העובדה שנגיף השפעת משתנה משנה לשנה וכי החיסון אינו מכיל את כלל זני השפעת הקיימים, שכן הדבר בלתי אפשרי מעשית. בשל כך יעילות החיסון אינה מוחלטת והאמונה של הציבור בצורך בו יורדת (4). 

כמה השפעת באמת מסוכנת?

השפעת גורמת למקרי פטירה רבים מדי שנה. בעונת החורף אחוז החולים בשפעת עומד על 5-15% מכלל האוכלוסייה בישראל. שפעת היא מחלה שיכולה לגרום לסיבוכים שמובילים בתורם לאלפי אשפוזים מדי שנה. על פי הערכות משרד הבריאות, מספר הנפטרים השנתי המוערך כתוצאה מהנגיף עומד על 400-1000 נפטרים בעונת השפעת.

ארגוני הבריאות שונים בעולם, כמו גם ארגון הבריאות העולמי, קבעו כי חיסון השפעת מהווה את צורת ההגנה הטובה ביותר מפני המחלה וסיבוכיה. כידוע האוכלוסייה המבוגרת (גילאי 50-65) נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות של סיבוכים כתוצאה מהמחלה הנגיפית בשל תגובה חיסונית ירודה. על כן עבורם חיסון השפעת משמעותי במיוחד והוא עשוי להגן על יותר מ-60% מהמתחסנים. בתינוקות בני 6-17 חודשים, החיסון מפחית את התמותה מגורמים הקשורים בשפעת בעד כ-65% (5).

יעילות החיסון

עם תחילת השימוש בחיסון השפעת, בשנות ה-40 של המאה הקודמת, יעילותו הייתה ירודה מאוד. חוקרים גילו כי הווירוס עובר שינויים גנטיים לאורך הזמן שהפכו את החיסון ללא יעיל. תובנה זו הובילה את ארגון הבריאות העולמי לבצע ניטור של תחלואת השפעת ברחבי העולם. המידע שנאסף עוזר בייעול החיסון שניתן בכל שנה (6) . אמנם בארץ לא מתבצע מעקב אחר יעילות החיסון באופן מרוכז, אך לפי נתוני המרכז למחלות מדבקות בארה"ב (DCD) נראה כי בממוצע החיסון מנע את מחלת השפעת בכ-40% מהמקרים. לאורך השנים יעילות החיסון נעה בין 10-60% (7) . 

הגברת יעילות חיסון השפעת

ישנן דרכים רבות אותן חוקרים מדענים כיום בניסיון לשפר את יעילות החיסון: 

בחזית אחת נעשים מאמצים לייעול תהליך ייצור החיסון כדי לספק מרווח זמן גדול יותר לבחינת זני השפעת הנפוצים בעונה הקרובה והכללתם בחיסון שניתן. שינויים בצורת גידול הווירוס הנכלל בחיסון (לאחר שהוא מומת כמובן), עוזרים בייצור מהיר יותר ובשימוש בטוח יותר של החיסון. כמו כן שימוש ב-DNA ליצירת הווירוס באופן מלאכותי קיבל את אישור הרשויות בארה"ב לאחרונה(8). 

חזית נוספת של מחקר מנסה לייתר את הצורך בקבלת חיסון שנתי זאת על ידי מציאת  חיסון אחד אשר יוכל לספק הגנה לאורך זמן כנגד מספר רב של זנים . על מנת להגיע לחיסון שכזה, מדענים שמים למטרה את חלקו היציב של הווירוס שאינו משתנה משנה לשנה. ישנם מספר חיסונים שנמצאים כרגע בשלב השלישי של הניסוי הקליני, ונוסו כבר על אלפי בני אדם (9). 

מה עם תופעות לוואי לחיסון?

כל חיסון, וכך גם חיסון השפעת, נושא עמו סיכון להתפתחות של תופעות לוואי, אך מדובר בתסמינים קלים בלבד. תופעות הלוואי נפוצות שיכולות להופיע לאחר החיסון כוללות כאב, אודם, רגישות או נפיחות באזור הזריקה. כמו כן, חום, כאב ראש וכאבי שרירים עלולים להתפתח גם כן. תופעות חמורות יותר הן נדירות ביותר וברות טיפול. 

כאשר אנו בוחנים את יעילות החיסון אל מול תופעות הלוואי האפשריות שיכולות להתפתח בעקבותיו, חשוב לזכור שהשפעת עצמה מלווה בסיכון לסיבוכים, אשפוז, ואף מוות - אפילו בקרב ילדים ומבוגרים שנחשבים בריאים בדרך כלל וכמובן שבקרב אלו הנמצאים בקבוצות סיכון – זקנים, ילדים צעירים, ואלו הסובלים ממחלות לב, אסתמה או סוכרת (10). 

(1) https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/epidemiology/td/docs/360_Influenza.pdf

(2)  https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/flu.aspx

(3) דוח מסכם - עונת השפעת 2019/2018. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות. אוגוסט 2019. https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Flu2018_2019.pdf

(4)  https://www.cdc.gov/flu/about/viruses/types.htm

(5)  חשיבות ויעילות חיסונים נגד שפעת, משרד הבריאות, 27/11/2017. https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/27112017_1.aspx

(6)  חשיבות ויעילות חיסונים נגד שפעת, משרד הבריאות, 27/11/2017. https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/27112017_1.aspx

(7) חשיבות ויעילות חיסונים נגד שפעת, משרד הבריאות, 27/11/2017. https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/27112017_1.aspx

(8) https://www.cdc.gov/flu/prevent/how-fluvaccine-made.htm

(9)  A Universal Influenza Vaccine: How Close Are We? originally published on asm.org Aug. 23, 2019. https://asm.org/Articles/2019/August/A-Universal-Influenza-Vaccine-How-Close-Are-We

(10) Misconceptions about Seasonal Flu and Flu Vaccines, Centers for Disease Control and Prevention, National Center for Immunization and Respiratory Diseases (NCIRD). September 1, 2020 https://www.cdc.gov/flu/prevent/misconceptions.htm