כך תתגברו על חרדה מבדיקות רפואיות

אף אחד מאיתנו לא נהנה במיוחד מביצוע בדיקות, גם אם מדובר בבדיקת דם או שתן שגרתית. אך כל בדיקה כזו עשויה לספק מידע חשוב לאבחון מחלה או המשך טיפול בה ולפעמים אף להציל חיים. למרות שרובנו עוברים בדיקות אחת לשנה-שנתיים, אנחנו עדיין חוששים וחשים מבוכה וחוסר נוחות. לעתים אנחנו מרגישים במתח ואפילו פחד כשאנחנו נאלצים לעבור בדיקה או הליך רפואי לא מוכר, מה שמוגדר כחרדה מבדיקות רפואיות. 

אבל עם מעט הכנה, הבדיקה הרפואית תהיה מהירה, כואבת פחות ומדויקת ככל האפשר. הכנה טובה לקראת הבדיקה תסייע לרוב האנשים להרגיש נינוחים ושולטים יותר במצב. לכן, אם אתם או יקיריכם מרגישים חרדה או אי נעימות עד כדי אובדן עשתונות, הטיפים הבאים יסייעו להפחית את הלחץ מהבדיקות: 

השלב הראשון: להבין מה אתם עומדים לעבור

קיימת סבירות שאדם יחוש מצוקה רגשית רבה יותר אם חווית הבדיקה אינה תואמת את הציפיות שלו ממנה. לכן, אם יודעים מראש מה הולך לקרות - קל יותר לשמור על השלווה וקור רוח. בדיקות דם ובדיקות רפואיות אחרות משמשות לסריקה ואבחון מחלות או מצבים שעלולים לפגוע בבריאותכם ואת צפי התקדמותם ולקבוע טיפול ומעקב. למרות שלפעמים נדמה שבדיקות רפואיות הן טרחה וכאב ראש, חשוב לברר מדוע יש לבצע אותן, כיצד עושים אותן ומה הרופא מצפה ללמוד מתוצאותיהן. 

כדאי לשאול את הרופא מה צריך לדעת או לעשות לפני הבדיקה, אילו גורמים עלולים להשפיע עליה, מה קורה במהלכה ולאחריה. בררו עם הרופא גם כמה זמן נמשכת הבדיקה, מתי עדיף לערוך אותה והאם היא עלולה לגרום לכאב או לאי-נוחות ובאיזו מידה. בנוסף, רצוי שתוודאו מתי אפשר יהיה לקבל את התוצאות, כדי לא להיות במתח.

הגורם המתאים ביותר לענות על השאלות בנוגע לבדיקות דם ושתן או בדיקות אחרות הם כמובן הרופא המטפל או האחות במרפאה. אם תרצו להעמיק, תוכלו לחפש מידע נוסף בספרי רפואה או אתרי אינטרנט מקצועיים.

גם טכנאי מעבדה או האחות שלוקחת את בדיקות הדם יכולים לענות על השאלות שיכולות להתעורר אודות מהלך איסוף הדגימה. עם זאת, לא תמיד הם יוכלו לפרט את כל המטרות של הבדיקה וכיצד מפרשים את תוצאותיהן. אל תהססו לשאול לגבי מקורות מידע שזמינים עבור המטופלים במרפאות או במרכז הרפואי בו נערכת הבדיקות.

כיום, רוב הבדיקות הרפואיות נוחות יותר, בהשוואה לאלה שהיה בעבר. לדוגמה, ברוב המקרים של סריקת סרטן הערמונית, בדיקת דם עדיפה על בדיקה רקטלית ידנית. מטופלים רבים שנוטלים קומדין (תרופה לדילול הדם) וצריכים לנטר את רמתה בדם יכולים להסתפק בבדיקות קרישת הדם, שנעשות מהאצבע, במקום להזדקק לדקירות חוזרות בוורידים. גם ספירת דם מלאה או ספירת טסיות ניתן לעשות בימינו באמצעות דקירת האצבע בלבד. מטופלים רבים שוורידיהם קטנים, מצולקים או קשים לגישה חווים פחות חוסר נוחות כשמשתמשים במחט "פרפר". בנוסף לכך, גם הציוד שנועד לאיסוף מגוון רחב של דגימות, שמיוצר בימינו, לוקח בחשבון כיצד אפשר להקל על המטופל שצריך לעבור את הבדיקה.

עדיין חוששים? 5 שיטות להרפיה והרגעה

רוב אנשי הצוות הרפואי המבצעים את בדיקות הדם ובדיקות רפואיות שונות מיומנים בניהול שיחות קלילות שיסיחו את הדעת מהמתח המתלווה לבדיקות ויעזרו להירגע. כמה שיטות הרפיה ומיקוד פשוטות, שהמטופל יכול לתרגל בעצמו, עשויות להפחית חרדה או למנוע כיווצי שרירים ואפילו התעלפות במהלך ההליך הרפואי. אם אתם מרגישים חרדים לפני הבדיקות, כדאי להתאמן מראש בבית כדי שתוכלו לשלוט טוב יותר בשיטות אלה כשתצטרכו ליישמן.

1. נשימות

קחו שלוש נשימות איטיות וספרו עד שלוש בכל פעם שאתם שואפים את האוויר דרך האף. הוציאו את האוויר דרך הפה לספירה של שש. דחפו את הבטן החוצה בזמן שאתם מכניסים אוויר (כך הנשימה עמוקה יותר). הפסיקו אם אתם מרגישים סחרחורת.

2. הרפיית שרירים

הרפו את השרירים באופן מודע ותנו להם להישאר רפויים. עשו זאת בכל פעם עם קבוצת שרירים אחרת לפי סדר שתקבעו, למשל מלמעלה למטה.

3. מיקוד

מצאו נקודה שתוכלו להתמקד בה ולהסתכל או לדמיין משהו נעים.

4. ספרו עד עשר

ספרו לאט ובשקט עד עשר. עדיף לספור בסדר הפוך, כיוון שזה מצריך יותר ריכוז ומסיח טוב יותר את הדעת מהליך הבדיקה.

5. שיחה

שוחחו עם מישהו שנמצא בחדר. הסחת הדעת עשויה להרגיע.

פתרונות נוספים

אם אתם סובלים מחרדה משמעותית בנוגע לבדיקות הדם או בדיקות רפואיות אחרות, כדאי שתשתפו את הרופא המטפל בבעיה. בהחלט ניתן לצפות מאנשי המקצוע שאחראים על לקיחת בדיקת הדם או איסוף הדגימות שיהיו רגישים וקשובים למטופלים שמפגינים סימני חרדה או שיש להם צרכים מיוחדים. אל תהססו לבקש ממי שעורך לכם את הבדיקה לבצע שינויים או לנסות גישה אחרת שיתאימו טוב יותר לצרכיכם. 

אם החרדה מפריעה לעבור את הבדיקה, הרופא עשוי להמליץ תרופה שתסייע להרגעה. תרופות רבות נגד בחילה מפחיתות גם חרדה כחלק בלתי נפרד מהשפעתן המקורית.