המדריך המלא: מה גורם לשיהוקים - ואיך אפשר להיפטר מהם

שיהוקים הם תוצאה של התכווצות בלתי רצונית של הסרעפת, שריר גדול המתוח לרוחב במרכז הגוף ומפריד את הריאות מאיברי הבטן. לסרעפת יש תפקיד בתהליך הנשימה וכשהיא מתכווצת, אגב טלטלה של בית החזה, מתרחשות סגירה מהירה של בית הבליעה ותנועה מהירה של האוויר דרך מיתרי הקול, הגורמות לצליל ה"היק" האופייני. חלק מהגורמים לתנועה הבלתי רצונית של הסרעפת ולשיהוקים הם פעילות של מערכת העצבים האוטונומית (עצמונית), ששולטת גם על קצב הלב, הרחבת אישונים ותפקודים בלתי רצוניים אחרים של הגוף.

ישנן כמה תיאוריות שמנסות להסביר את השיהוקים, בין היתר גם הוצאת אוויר שהצטבר במערכת העיכול או דרך לעזור לתינוק שעומד לצאת לאוויר העולם להתכונן לנשום בכוחות עצמו. יתכן גם שהתכווצות הסרעפת נועדה לעזור לגוף להיפטר מהאוויר הלכוד במערכת העיכול ולדחוף את האוכל שבלעתם מטה, לכיוון הקיבה. עם זאת, עדיין לא ידוע למה אנחנו משהקים. מה שברור הוא שהשיהוקים מפריעים הרבה יותר ממה שהם עוזרים.

מה גורם לשיהוקים?

לעתים קל לזהות את הסיבות לשיהוקים. ברוב המקרים, התקף שיהוקים יכול לנבוע מהרחבה של הקיבה לאחר אכילה מרובה או שתיית משקה מוגז, מבליעה מהירה מדי של המזון, חדירת חומצת הקיבה חזרה אל תוך הוושט (רפלוקס) ואפילו לעיסת מסטיק. 

סיבה שכיחה נוספת להופעת שיהוקים היא שתיית אלכוהול, כיוון שהוא עלול לגרות את הוושט ואת עצב הווגוס (vagus), היוצא מהמוח ועובר לאורך מערכת העיכול ואיברים נוספים בחזה ובבטן. אפילו שינוי פתאומי בטמפרטורה של רירית הקיבה לאחר שתיית מים קרים או גורמים רגשיים כמו לחץ או התרגשות עלולים לגרום להתפרצות התקף שיהוקים. 

השינויים במערכת העיכול או בסביבה "משודרים" אל המוח ומעוררים שיהוקים בתגובה. גם שינויים שמתרחשים במוח עצמו יכולים לגרום לשיהוקים. בין השינויים ניתן למנות פגיעות ראש או שבץ מוחי, שעלולים להוביל לשיהוקים חמורים. גם תרופות מסוימות לטיפול בסרטן, מחלת פרקינסון או הפרעות פסיכיאטריות עלולות לשבש את פעילות המוח ולגרום למטופלים שנוטלים אותן לשהק.

אבל לפעמים השיהוקים מופיעים פשוט ללא סיבה. 

מתי שיהוקים צריכים להדאיג?

ברוב המקרים שיהוקים נמשכים דקות בודדות, ואפילו מספר שעות בתדירות משתנה, עד ל-15 שיהוקים לדקה. אך במצבים נדירים שיהוקים עלולים להימשך ימים ואף יותר. שיהוקים שאינם עוברים בתוך 48 שעות מכונים שיהוקים כרוניים. יש אנשים שממשיכים לשהק אפילו במהלך השינה. אך מתי השיהוק צריך להדאיג?

שיהוקים כרוניים שלא מגיבים לטיפול עלולים לגרום לירידה במשקל, עייפות, התייבשות וחוסר שינה. ישנן מחלות רבות שעלולות להוביל לשיהוקים ממושכים וכרוניים, כמו מחלות בהן יש גירוי של עצבי הסרעפת והווגוס, החל מדלקת באוזן או בלוע, רפלוקס ושטי-קיבתי, מחלות שיוצרות לחץ על אזור הצוואר כמו גויטר (זפק), גידולים במייצר או בצוואר וכלה במחלות, פציעות או גידולים מסוימים במוח, הפוגעים ביכולת הגוף לשלוט על רפלקס השיהוק. 

בנוסף, הפרעות מטבוליות, שעלולות להתפתח עקב השפעת אלכוהול או חומרי הרדמה כללית וכן בשל ליקויים בחזה ובבטן ואי ספיקת כליות, עלולות לגרום לשיהוקים בלתי פוסקים. מבין התרופות שעלולות לגרום לתופעת לוואי של שיהוקים הידועות ביותר הן נגזרות של קורטיזון, תרופות נגד דיכאון, תרופות נגד פרקינסון, תרופות הרגעה מסוימות ומשככי כאב חזקים. כמו כן, מחקרים מעריכים שעד 9% מחולי הסרטן בשלבים המתקדמים מפתחים שיהוקים כרוניים.

לכן, אם אתם סובלים משיהוקים שנמשכים יותר מ-48 שעות - מומלץ לפנות לרופא כדי לשלול מחלות קשות שעלולות לגרום להם. במקרה כזה, יש צורך בבירור רפואי מעמיק שכולל הערכה גופנית, בדיקות דם, בדיקות הדמיה ועוד.

מהי הדרך הטובה ביותר להיפטר משיהוקים?

במקרים הקשים, מטפלים בעזרת מכשירי CPAP, שיוצרים לחץ אוויר חיובי מתמשך. העלאת לחץ האוויר בגרון עשויה להפסיק את השיהוקים. השיטה העתיקה להקלה על שיהוקים, שבה פשוט מפסיקים לנשום ומחזיקים את האוויר, מבוססת על אותו מנגנון.

כמו כן, העלאת רמות הפחמן הדו חמצני בגוף יכולה לסייע להפסקת שיהוקים. לכן, לפעמים, חלק מהאנשים נוהגים לנשום לתוך שקית נייר כשהם נתקפים שיהוקים.

יתכן שפעילות שיכולה לגרום להפסקת רפלקס השיהוק עשויה לעזור. מהידועות ביותר הן דגדוג או בהלה (כן, פשוט להבהיל את האדם המשהק) או לתת לאדם המשהק לשתות מים כשהוא נמצא הפוך. חשוב לציין שאין לשיטות אלה להן גיבוי מדעי.

במקרים מסוימים, רופא עשוי לנסות טיפול תרופתי בטרוקטיל, בקלוזל, פרמין ועוד. 

מחקר שנערך במשך חמש שנים גילה שאף אחת מהשיטות, לא התרופות, לא הפסקת נשימה ולא אחרות, אינה יעילה בכל המקרים. עם זאת, תרגילי נשימות, יוגה, פילאטיס וטיפול קוגניטיבי התנהגותי, כשהן משולבות ביחד, עוזרות בערך ברבע מהמקרים.

ישנן עוד מספר דרכים להיפטר משיהוקים שהראו תועלת, אם כי מספר המשתתפים במחקרים שבדקו אותן היה קטן מאוד:

-אכילת כף סוכר, שכנראה גרמה לגירוי של עצב הווגוס, הפסיקה שיהוקים אצל 95% ממשתתפי המחקר.

-אכילת חתיכת לימון טבולה במשקה על בסיס צמחים מרירים עזרה ל-85% מהמטופלים בניסוי.

-עיסוי רקטלי הצליח לרפא שיהוקים כרוניים בכל שבעת המטופלים, כנראה בזכות גירוי של העצבים במערכת העיכול. 

-לעתים, גם מציצת סוכריות חמוצות עשויה להפסיק את רפלקס השיהוקים.

אנשים מוכנים להישבע שאמצעים מסוימים, מוזרים ככל שיהיו, עוזרים לפטור את בעיית השיהוקים. כפי שציינו כבר – שיטות אלו לא הוכחו מחקרית כיעילות: 

-אכילת כף חמאת בוטנים (או חמאת שקדים במקום).

-לחיצה על ציפורן הזרת במשך 10 שניות.

-גרגור או לגימת מים קרים מאוד.

-היפנוזה.

-אקופונקטורה.