כריתת גלגל העין (Enucleation of the eye)

תשובה: ניתוחים מוצעים בדרך כלל לקרעים בשרירים הסובבים את הכתף (Rotator cuff) לאחר תקופה של מספר חודשים בהם טיפול הכולל פיזיותרפיה, מנוחה ותרופות נוגדות כאבים או דלקת אינן מסייעות בהפחתת הכאבים ובשיפור התפקוד. לאחר ניתוח לתיקון קרע תישאר הזרוע מקובעת למשך מספר שבועות. לאחר מכן תתחילי בפיזיותרפיה עם הפעלה גוברת והולכת של הכתף. תפקוד מלא מושג על פי רוב תוך מספר חודשים, בהתאם לאופיו של הקרע ומידת ההצלחה של ניתוח התיקון. הצלחת הניתוח תלויה גם במצבו של המטופל, בתוך כך במצבו הבריאותי, בגילו ובדבקותו בהליך השיקום. אחוזי ההצלחה, הנמדדים בהיעדר כאבים ומידת תפקוד טובה לטווח הארוך, עשויים להגיע למעל 90 אחוזים. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: איני מכיר קשר ישיר בין שינה על הצד לבין כאב בלסת, וגם אם ישנו קשר מעין זה, ברור שהוא לא רלוונטי, שכן אנו משנים את תנוחת השינה מספר פעמים בלילה. במצב כזה מומלץ ללכת לבדיקת רופא שיניים אשר בשלב ראשון ימליץ לך, ככל הנראה, על סד לילה. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים

תשובה: "פצעי בגרות" זהו שם לא מדויק לאקנה, שכן פצעים אלה אכן שכיחים יותר בגיל התבגרות, אך מופיעים גם בגיל מאוחר יותר, 30 ו-40 (יותר בנשים), וגם בילדים ואף בתינוקות לאחר הלידה. היווצרות הפצעים מתחילה בהפרשה מוגברת של בלוטת החילב. חוסר ניקוז של חילב זה גורם לו להצטבר מתחת לפני העור, דבר שנראה כפצעון עם ראש לבן. הפרשה זו מהווה קרקע פוריה לצמיחת חיידקים הגורמים לזיהום ומוגלה. התרופה רואקוטן היא נגזרת של ויטמין A, וזוהי תרופה יעילה מאוד לטיפול באקנה. אכן חשוב המינון המצטבר של התרופה, כלומר סך כל הכמות של התרופה שנלקחת על ידי המטופל במשך תקופת השימוש ביחס למשקל גופו. מינון מצטבר של 150-120 מ"ג לק"ג משקל גוף הוא המינון המומלץ, או אם ההתייחסות היא למינון למנה, עליו להיות 0.5 עד 2 מ"ג לק"ג משקל גוף. תוכלי לקרוא תשובה מפורטת יותר בנושא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_080608_14.asp

תשובה:

לא. כל טיפול הוא טיפול פרטני, כלומר רק לאחר תשאול מקיף אני יכול לבחור בשיטת הטיפול או בשיטות הטיפול כלומר האם לשלב בניהם, לרוב הטיפול הוא משולב יחד אך כמובן כל מקרה הוא לגופו למרות שישנם מטפלים שהם רק מדקרים וישנם מטפלים שרק נותנים צמחי מרפא (הרבליסטים).

תשובה: ישנם סוגים שונים של סידן הניתנים דרך הפה: קלציום כלוריד, קלציום גלוקונאט, קלציום קרבונט, קלציום ציטראט, פוספאט, קלציום לקטאט ועוד. הקלציום לקטאט נחשב לסביל יותר למערכת העיכול בנטילה דרך הפה. הקלציצ'ו מכיל סידן מסוג קרבונאט. יש לקחת אותו אחרי האוכל או יחד עם מזון. אחת מתופעות הלוואי השכיחות ביותר של סידן היא עצירות. מומלץ להרבות בשתייה, להוסיף מזון עשיר בסיבים או להחליף את פורמולת הסידן הנלקחת. אם יש תת-פעילות של בלוטת התריס, יש סיכון לפתח היפרקלצמיה, כלומר רמת סידן גבוהה בדם, שיכולה לגרום לעצירות. בקשי מרופא המשפחה לעבור בדיקת קלציום בדם לבדיקת תפקודי בלוטת התריס. לבסוף אוסיף כי עצירות חדשה, או בכלל שינוי בהרגלי יציאה מעל גיל 50, מצריך בדיקת דם סמוי בצואה וספירת דם על מנת לשלול מקור אחר לעצירות. תמצאי מידע נוסף על כך כאן: http://www.tevalife.com/article.asp?id=2319

תשובה: האם נכדתך נעמדת על רגליה ונעזרת בשולחן או כסא? האם היא זוחלת? האם היא מזהה את אמה וקשורה אליה? השיניים החותכות הצדדיות אמורות לבקוע עד גיל 13 חודשים. טווח הגיל בו אמורים ילדים להתחיל ללכת נע בין גיל 9 חודשים ל-17 חודש, ולכן אם זו הבעיה היחידה, לא הייתי מתחילה עדיין בבירור רפואי. מכיוון שהיא מעט מתעכבת באופן כללי, את יכולה לפנות לרופא הילדים שיעריך ויבדוק אותה. עם זאת, אין צורך לדאוג בינתיים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: בשל גילך הצעיר, ותוצאות הבדיקות שעשית, סביר לחשוב שאין לך בעיה רצינית בברכיים, מלבד מאמץ יתר. העובדה שהכאבים מופיעים בעיקר לאחר מאמץ מחזקת השערה זו. נסי להימנע מכל מאמץ לתקופה של שלושה חודשים לפחות, כלומר הפסיקי כל פעילות גופנית, ומלבד הליכה רגילה, אל תאמצי את הברכיים. אם הכאבים יחלפו, סביר שמאמץ יתר הוא הבעיה. בהצלחה, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית

תשובה:

כן. השיטה הנוספת הקיימת לניתוח הסרת משקפיים בלייזר נקראת שיטת ה- ASA (Advanced Surface Ablation), או- הסרת תאים שטחיים בצורה מתקדמת. בשיטה זו, מבוצע תיקון של החלק החיצוני של הקרנית, מבלי לבצע חיתוך או הסטה של הרקמה אחורנית. החיסרון של שיטה זו על פני שיטת הלאסיק הוא במשך ההחלמה הארוך יותר, בשל אי נוחות גדולה יותר בימים לאחר הניתוח. למרות זאת, שיטה זו נחשבת עדיין כבטוחה יותר ועם פחת סיבוכים ניתוחיים. קיימות טכניקות לייזר ניתוחיות נוספות כגון: PRK, EPI-K.

תשובה: מומחה במחלות זיהומיות

תשובה: ניקוב של כל המקומות שבהם ניתן לעשות פירסינג, ובמיוחד באזור הטראגוס באוזן, כרוך בסיכונים, כגון זיהומים שיכולים להחמיר עד כדי מוות ללא טיפול, צלקות גדולות, תגובות אלרגיות, מתיחת העור הסמוך לעגיל ודחייה של העגיל. כדאי לשקול את הסיכונים האלה.אם את בכל זאת מחליטה לעשות את העגיל, כדאי פשוט להיות ערנית. אם יתפתח סיבוך, גשי מייד לרופא כדי לקבל טיפול. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד