מי החלטי יותר- גברים או נשים? 9 טיפים לקבלת החלטות מוצלחת

מידי יום אנו נדרשים לקיים אינספור החלטות כחלק בלתי נפרד משגרת יומנו: היכן נשתה את הקפה של הבוקר בבית או בדרך לעבודה? האם נקבע עם חבר או שנשלים התחייבויות קודמות? מהו הזמן הנכון לבקש העלאה בשכר? ישנן החלטות אותן אנו מבצעים באופן אוטומטי ואילו אחרות, דורשות מאיתנו כוחות גדולים ותעצומות נפש, במיוחד כאשר אנו מעוניינים להוביל לשינוי המצב הקיים בתחום מסוים בחיינו. מה מונע מאתנו לנוע קדימה ולבצע את השינוי המיוחל? מהם השלבים בתהליך קבלת החלטה וכיצד עושים זאת בתנאי אי ודאות? מומחית מסבירה.

"אדם הנמנע מקבלת החלטה כתוצאה מפחד, חוסר ודאות וכדומה יוצר מצב בו ההחלטה מתקבלת עבורו, ולו עצמו יש מעט מאוד השפעה אם בכלל, על התוצאה על כל המשתמע מכך" מסבירה אודליה אלכסנדרוביץ מאמנת אישית ועסקית, מרצה ומגשרת מוסמכת, מחברת הספר 'להיות אני במיטבי - המדריך למציאת הייעוד', ומוסיפה: "החשש לקבל החלטה נובע מהאפשרות שלא נקבל את התוצאה הרצויה וגם מהלא נודע. אדם שאינו מאושר במקום עבודתו ואינו מסופק מבחינה אישית, כלכלית ומקצועית מעוניין לעזוב, אבל יותר חושש מהשינוי ולכן נשאר במקומו. חוסר הסיפוק עלול לגרום להיעדר מוטיבציה המובילה לתפקוד לקוי, שבסופו של דבר יכול ליצור מצב בו העובד יפוטר ללא כל יכולת להשפיע על המצב החדש. במידה והיה מחליט בעצמו להתחיל תהליך של שינוי, היה יכול לבצע תהליכים מקבילים בזמן שהוא עדיין שייך למקום העבודה הנוכחי כגון: חיפוש במודעות דרושים, חישוב מצבו הכספי ובחינת האפשרויות העומדות בפניו מבחינה מקצועית". 

כולנו מקבלים עשרות החלטות ביום רובן נעשות באופן אוטומטי ונובעות כתוצאה משיקול דעת שהפעלנו בעבר, מוסיפה אלכסנדרוביץ ומבהירה: "הבעיה מתעוררת כאשר החלטה שקיבלתי או שמישהו אחר קיבל עבורי בעבר, שירתה אותי בנקודת זמן מסוימת וכיום אינה מתאימה לי יותר. במטרה להתמודד עם קיבעון, מומלץ מידי תקופה לעצור, לחשב מסלול מחדש ולבדוק מספר פרמטרים: באיזו מידה ההחלטה משרתת אותי כיום, האם היא אכן נאמנה לערכים שלי ומתאימה לנסיבות חיי נכון לרגע זה".

החלטה על שינוי: איך עושים זאת נכון?

תהליך של קבלת החלטה משמש כמנוף לשינוי, במטרה להשיג תוצאה אחרת מהמצב בו אני נמצא כיום. אלכסנדרוביץ מציגה תשעה שלבים כחלק מתהליך קבלת החלטה - שיאפשרו לצמצם עד כמה שניתן את אי הודאות ולקיחת סיכון מחושב.

1. דמיינו את התוצאה הרצויה 

לפני שמתחילים להכין טבלאות של 'בעד' ו'נגד' או 'יתרונות' ו'חסרונות', חשוב להבין מה אני רוצה לשנות ומהי התוצאה שאני רוצה להשיג, מה אני מייחלת שיקרה. 

במידה ואני מעוניינת לעזוב את מקום עבודתי עלי לדמיין קודם כל את המצב החדש בו אני רוצה להיות. במידה ואני מרוצה מהעבודה אבל מעוניין בהעלאה בשכר או בשעות גמישות יותר, חשוב שאבדוק האם ניתן לעשות זאת במסגרת לה אני שייכת, לפני שאני מחליטה עבור למקום אחר. בשלב הזה חשוב להתייחס לעובדות האובייקטיביות: האם אני מעוניין בקידום? בהעלאת שכר? בשינוי בתפקיד? 

קראו עוד: מדריך מעשי לקבלת החלטות טובות יותר

2. איסוף העובדות האובייקטיביות 

כעת עלי לערוך תחקיר רחב ואובייקטיבי על המצב הקיים, כבסיס לפעולה עתידית. כך לדוגמה, כאשר אני מעוניין לקבל העלאה בשכר עלי לבדוק האם התוספת שאני מבקשת אכן ריאלית ביחס לשוק ולתפקידים דומים לשלי, בנוסף להתחשבות במצבה הכלכלי של החברה בנקודת הזמן בה אני מעוניין לפנות לממונה עלי. 

3. קביעת מספר תרחישים אפשריים

קיימות מספר דרכים להשיג את התוצאה הרצויה. חשוב לבחון שניים שלושה תרחישים אפשריים במטרה להכין לעצמנו מגוון אפשרויות לפעולה ולתגובה וגם כתוכנית מגירה, במידה והתרחיש האופטימלי לא מתאפשר.

דוגמה למספר תרחישים במקרה הנדון: קבלת העלאה בטווח של שלושה חודשים מהיום בו פניתי למנהל, מעבר לחברה אחרת במטרה להשתכר טוב יותר או שילוב בתפקיד נוסף בחברה הקיימת. 

4. בחירת התרחיש שיביא אותי הכי קרוב לתוצאה הרצויה 

לאחר שדמיינתי מספר תרחישים אפשריים והקדשתי לנושא חשיבה נוספת, עלי לבחור את הדרך הטובה ביותר אשר סבירות גבוהה כי תביא לתוצאה הרצויה.

5. תחושת הבטן כמנגנון נוסף בתהליך קבלת ההחלטה

חשוב לתת מקום, בנוסף להגיון גם לרגש ולאינטואיציה. גם אם קיבלנו החלטה הגיונית המבוססת על עובדות אובייקטיביות, ייתכן ולא נרגיש נוח עם התרחיש האופטימאלי ולכן, נחליט לבחור בתרחיש השני עליו חשבנו. 

לדוגמה, גם אם החלטתי להציב אולטימאטום המתנה את המשך עבודתי בהעלאת שכר, ייתכן כי הוותק שלי בחברה ואהבתי לתפקיד ולקולגות שלי, יגרמו לי לפנות לבוס בצורה מתונה יותר ולגלות גמישות. 

6. בחירה וקבלת ההחלטה 

 בשלב הזה החשש והפחד מפנים את מקומם ולו במעט, להרגשה טובה ונוחה לגבי הבחירה אותה עשיתי. כעת אני יודעת מהי התוצאה הרצויה, מהו התרחיש שיקרב אותי ליעד הסופי וכיצד אני פועלת במטרה להתחיל בדרך בה בחרתי ללכת. 

7. שלב הביצוע

גם אם נראה שדרכנו מעתה סלולה, רוב האנשים נעצרים ומנסים לבדוק שוב את ההחלטה שהתקבלה, החל מגילוי עובדות אובייקטיביות חדשות ועד בחינת תרחישים אפשריים נוספים.

חשוב לזכור, במיוחד בשלב הזה, כי החיים דינמיים ולאורך הדרך נמשיך לפגוש במידע חדש, דעות מגוונות ותרחישים נוספים ולכן, לאחר שעברנו את ששת השלבים הראשונים, הצגנו את כל העובדות האובייקטיביות, בחנו מספר תרחישים ועברנו תהליך המשלב הגיון, אינטואיציה ורגש, קיבלנו החלטה שקולה ומחושבת ולכן עלינו ולנוע איתה קדימה. החלטה טובה לא בהכרח תנבא תוצאה טובה וזאת בשל העובדה כי אין לנו שליטה מוחלטת על כל מה שמתרחש. המציאות דינאמית ולעיתים ישנן עובדות להן לא היינו מודעים אותן לא יכולנו לנבא בשלב ההחלטה.

8. בחינה לאחור 

לאחר שקבלנו את ההחלטה והתחלנו ליישם את השינוי, עלינו לבדוק תוך כדי תנועה כי הדבר אכן משרת אותנו. במידה ועולה הצורך או שנכנסו נתונים חדשים, חשוב שנפעל בהתאם ונשנה מעט את המסלול אותו בחרנו.

9. שלב  אחרון – מקצה שיפורים

בשלב זה, נקיים מקצה שיפורים ונהיה עם היד על הדופק, במטרה לוודא שההחלטה שקיבלנו  מתאימה בכל שלב בחיינו. 

"הימנעות מקבלת החלטות נובעת גם מהחשש לחרטה מאוחרת או חשש מקבלת אחראיות על התוצאה " ממשיכה אלכסנדרוביץ ומעניקה טיפ חשוב כחלק בלתי נפרד מהתהליך: "במסגרת תהליך קבלת ההחלטה, תקבלו עצות רבות בין אם תשאלו או לא. חשוב שתלמדו להפריד בין דעות לעובדות. ישנם אנשים שללא כוונה רעה נוטים לייעץ מתוך המצב האישי בו הם נמצאים, שלא בהכרח מתאים לכם, דבר שעלול לערער את ההחלטה שאתם עומדים לקבל. עדיף להיעזר באנשי מקצוע החל מיועץ עסקי מאמן אישי, פסיכולוג או יועץ תעסוקתי, במטרה לקבל החלטות טובות כמנוף לשינוי משמעותי בחיים, שיאפשר לחיות בסיפוק והגשמה".

קראו עוד: מחקר: מצב רוח טוב משפר את יכולת קבלת ההחלטות שלכם

"כך לדוגמה, כאשר אדם מעוניין לעזוב את מקום עבודתו, יהיו שייעצו לו להמשיך הלאה ואחרים דווקא יתמכו במסגרת הקיימת, כל אחד בהתאם ליחסו למקום שלו בעבודה ולמעמדו המקצועי והאישי. אתם מוזמנים תמיד להקשיב לאנשים שאתם מעריכים את עמדתם תוך סינון העובדות האובייקטיביות". מציינת אלכסנדרוביץ ומוסיפה: "לפני שאנו נגשים לשלב קבלת ההחלטה, חשוב שנחיה על פי הייעוד ומהות שלנו, דהיינו, תמצית האישיות שלנו כיחידים, אליה אנו נאמנים. ישנן החלטות שעשויות להיות נכונות באופן אובייקטיבי אך הן אינן מתאימות לכל אחד באופן אישי.

האם ההחלטיות תלויה בגיל או מגדר?

אלכסנדרוביץ מספרת כי הניסיון המקצועי והאישי שלה לימד אותה כי לא קיים הבדל משמעותי ובסופו של דבר - כולם מביעים חשש ופחד מתהליך של שינוי. עם זאת, גברים נוטים יותר להמר על עצמם ולקחת סיכון גדול יותר ובאופן שכיח יותר מנשים, שאינן נוטות לשים עצמם במקום הראשון וחוששות לקבל החלטה שתהיה בעל השפעה טובה פחות על סביבתן. גם הגבר שם את המשפחה במקום הראשון אך מאמין בוודאות גדולה יותר, שכל שינוי שיהיה טוב עבורו, ישפיע לטובה גם על הסביבה.  

"אם נדבר על גיל, אין ספק כי הביטוי 'משבר גיל 40' אינו בהכרח קלישאה ולעיתים יכול למנף לטובה שינויים. שלב הזה רבים עוצרים ובוחנים היכן הם נמצאים בכל אחד מהתחומים של חייהם הבוגרים ומה השינויים ההכרחיים בנקודת זמן זו של חייהם".

כיצד אופן קבלת ההחלטה משתנה בהתאם לאופיו של האדם הרוצה בשינוי?

האימפולסיביים
בדרך כלל ישלפו מהמותן את ההחלטה, לא יתכננו את התוצאה הרצויה ולכן עלולים להגיע למצבי קיצון לטובה או לרעה.

הנמנעים
 אלו שלא מקבלים החלטות אלא מתאימים את עצמם אל המציאות חיים עם ההחלטות שהתקבלו עבורם. הם בבחינת שורדים שעלולים להפסיד הזדמנויות רבות לצמיחה.

הרובוטים
קיבלו החלטה לפני זמן רב או יותר איתה הם חיים גם כאשר נסיבות חייהם משתנות ונוספות עובדות חדשות.

אלכסנדרוביץ מסכמת ואומרת כי כל אחד מאיתנו יקבל אינספור החלטות במהלך חייו, משמעותיות פחות או יותר. חשוב שנהיה נאמנים לעצמנו, נחשוב בהיגיון וגם נקשיב לתחושות הבטן וזאת במטרה לאפשר לעצמנו לפעול ולשנות, במצבים בהם אנו רוצים לכבוש יעדים שירשתו אותנו באופן אישי ומקצועי. זכרו כי לא תמיד ניתן לצפות את התוצאה ויחד עם זאת, כדאי לקבל יתרון של שחקן ולעלות למגרש במקום לעמוד ביציע.