המזונות מהם צריך להימנע כשסובלים מצרבת, ריפלוקס או תסמונת הוושט של בארט

מה שמונח על צלחתכם יכול להשפיע על צרבת, ריפלוקס ותסמונת הוושט של בארט. אכילת מזונות מסוימים, כולל בצל, מנטה ומזונות עתירי שומן, כמו גם שתיית אלכוהול, עלולים לגרום לשריר האוטם התחתון של הוושט, השולט במעבר בין הוושט לקיבה, להתרפות. בדרך כלל נותר שריר זה סגור היטב למעט בעת בליעת מזון. אולם כאשר השריר אינו מצליח להיסגר, תכולת הקיבה החומצית עלולה לנוע בחזרה במעלה הוושט וליצור תחושת צריבה המכונה הלשון העם צרבת.

משקאות ומזונות המכילים קפאין (כגון קפה, תה, משקאות קולה ושוקולד) עלולים אף הם להחמיר את הצרבת ואת מחלת הריפלוקס. עגבניות, פרי הדר ומיצים מביאים עמם אף הם חומציות נוספת העלולה לגרות את הוושט. בנוסף, גם העישון מרפה את אוטם הוושט התחתון, ותורם בכך לצרבת ולריפלוקס.

שיפור בהרגלי האכילה שלכם עשוי להפחית את הריפלוקס. לאחר אכילה, שמרו על תנוחה זקופה. אכלו מנות מתונות וארוחות קטנות יותר. לסיום, אכלו לפחות שלוש או ארבע שעות לפני שאתם הולכים לישון, והימנעו מחטיפים לפני השינה.

מהי תסמונת הוושט של בארט וכיצד מטפלים בה?

תסמונת הוושט של בארט היא שינוי בחומר הציפוי הפנימי של הוושט התחתון והיא מתפתחת בחלק מהאנשים הסובלים מריפלוקס כרוני או מדלקת הוושט.

תסמיני תסמונת בארט זהים לאלה של הריפלוקס, אם כי הם חמורים יותר. בין תסמינים אלה נכללים תחושת צריבה מתחת לחזה והעלאת חומצה מהקיבה לושט. תסמינים אלה פוחתים בדרך כלל בעקבות לקיחת תרופות המפחיתות את שיעור החומצה בקיבה. יש אנשים שיש להם תסמונת הוושט של בארט ואינם חשים בכל תסמינים שהם.

הדרך היחידה לוודא את קיומה של תסמונת הוושט של בארט היא בבדיקה המכונה אנדוסקופיה עילית. בדיקה זו כרוכה בהחדרת צינור קטן המצויד בפנס (אנדוסקופ) דרך הגרון כדי לחפש אחר שינויים בציפוי דפנות הוושט. בעוד שהופעת הוושט עשויה לרמז על קיומה של תסמונת בארט, את האבחון ניתן לאשר בוודאות רק באמצעות דגימות רקמה זעירות (ביופסיה) שיושגו באמצעות האנדוסקופ.

הטיפול בתסמונת הוושט של בארט דומה לטיפול בריפלוקס. זה אומר שינויי אורח חיים, כמו הימנעות ממזונות מסוימים, הפסקת ישון ולבישת בגדים רפויים, בנוסף לשימוש בתרופות שיפחיתו את ייצור החומצה בקיבה.

מטופלים הסובלים מתסמונת הוושט של בארט זקוקים לרוב לתרופות PPI כדי להפחית את החומציות. תסמונת הוושט של בארט עלולה להוביל להתפתחות סרטן הוושט אצל מטופלים מסוימים, על אף שסכנה זו קטנה משחשבו המומחים בעבר. עד 0.5% מאלה הלוקם בתסמונת הוושט של בארט יפתחו סרטן הוושט בכל שנה.

סרטן הוושט מתפתח בעקבות סדרה של שינויים בתאי הוושט המכונה דיספלאזיה. דיספלאזיה ניתן לאבחן רק באמצעות ביופסיה המושגת באנדוסקופיה. מטופלים הסובלים מתסמונת הוושט של בארט צריכים לדבר עם רופאיהם על עריכת בדיקות סריקה קבועות כדי לגלות סרטן בשלב מוקדם ואולי בר-ריפוי.

בימים אלה נערכים מחקרים לפיתוח תרופה יעילה יותר לתסמונת הוושט של בארט. טיפול אחד, המכונה טיפול אבלציה (ablation) מסיר את התאים החריגים באמצעות חום או אור לייזר. טיפולים חדשים אחרים מפותחים בימים אלה.