מחלת הצליאק: הגורמים, דרכי האבחון והטיפול

מחלת הצליאק (הנקראת גם דגנת) היא מחלה אוטואימונית (מחלה בה הגוף תוקף את עצמו) הפוגעת בעיקר במערכת העיכול אך משפיעה גם על איברים אחרים בגוף. מקורה הוא בשילוב של גורמים גנטיים, חשיפה לגלוטן (חלבון המצוי בעיקר בקמח החיטה אך גם בשעורה ושיפון) וגורמים סביבתיים שונים. אם זאת, צליאק הינו אחת המחלות הבודדות, בהן דיאטה מתאימה (נטולת גלוטן במקרה הנוכחי) מחזירה את המעי לבריאות שלמה.

חיטה היא הגידול החקלאי הנפוץ בעולם, ולמעשה, קיימים כ-25,000 זנים שונים שלה. עיקר גידולה מופנה ליצירת לחם, דברי מאפה, פסטות ומזונות רבים אחרים. תכונותיו של חלבון החיטה, בעיקר הדבקה והתפחה, הפכו אותו לרכיב פופולארי בכל הקשור לייצור של מזונות מעובדים. 

הגלוטן הוא קומפלקס של חלבונים, הכולל את חלבון הגליאדין שרעיל בצליאק וחלבונים הנקראים גלוטנינים, שחלק מהם גם הם רעילים עבור חולי הצליאק.  שילוב החיטה בתזונת האדם לפני כ-10,000 שנים, הביא גם להתפתחות מחלות שונות הקשורות במערכת החיסונית, כמו אלרגיה לחיטה וצליאק. 

מהם הגורמים לצליאק?

כאמור, מחלת הצליאק נגרמת בשל שילוב של מספר גורמים, כשהגורם העיקרי הוא הגורם התורשתי. רוב חולי הצליאק הם נשאי הגנים HLA DQ2 או HLA DQ8. למרות שמדובר בגנים המצויים בכ-30% מהאוכלוסייה הכללית, רק אחוז מהאוכלוסיה יחלה בצליאק. חשיפה לגלוטן והפעלת מערכת החיסון כתוצאה מכך מביאות להתפתחות המחלה. בבסיס הפגיעה עומד השילוב בין הגנטיקה והעובדה שמעי האדם עמיד בפני פירוק הגליאדין  במעי (הידרוליזה). 

מחלת הצליאק נגרמת בשל שילוב של מספר גורמים, כשהמרכזי בהם הוא זה התורשתי

איך ניתן לאבחן צליאק?

באופן פרדוקסלי הדרך לאבחון המחלה היא בעזרת דיאטה המכילה גלוטן. אבחנת המחלה מתבצעת באמצעות בדיקת דם פשוטה המשמשת לאיתור הנוגדנים TTG ו-EMA, כשהנוגדנים הם מסוג IgA (אימונוגלובולין A  ). עם זאת, בדיקה זו אינה יעילה בכל מקרה בו יש צורך לאבחן את המחלה. בקרב חלק מהאנשים קיים מחסור מולד באימונולגלובולין A  ועל כן לא ניתן לאבחן את הצליאק באמצעות בדיקה זו. במקרים רבים מומלץ לבצע גם ביופסיית מעי דק , אך חשוב להתייעץ עם רופא מומחה כדי לבחור בבדיקה המתאימה ביותר. 

בשנת 2017 התפרסמה עבודה גדולה שהראתה כי בקרב חולים המתאפיינים בתסמינים רבים ורמת נוגדנים גבוה ניתן לוותר על ביופסיית המעי. מאידך, הוויתור על בדיקה זו מחייב הערכה של רופא המתמחה בצליאק. 

לאחרונה הצטרפה אבחנה חדשה לספקטרום המצבים הקשורים לצליאק והיא הרגישות לגלוטן ((gluten/wheat sensitivity. בניגוד לאלרגיה לחיטה ולמחלת הצליאק המאופיינות במכלול סימפטומים חריגים או ניתנות לאבחון באמצעות בדיקות ייעודיות המחייבות צריכת גלוטן עקבית, אבחנת רגישות לגלוטן (שעשויה להיות גם מצב חולף) מאופיינת רק על ידי תחושת הקלה בסימפטומים, זאת באמצעות הוצאת הגלוטן מהתפריט. אך כאמור, אבחנת מחלת הצליאק מחייבת הימצאות של נוגדנים תוך כדי צריכה עקבית של גלוטן. כך למעשה, אבחון שגוי של רגישות לגלוטן וכתוצאה מכך היצמדות לדיאטה נטולת גלוטן, מונעת את היכולת לאבחון מחלת הצליאק ומביאה אף לאבחון שגוי של רגישות לגלוטן. 

טבלה: אבחון המחלות הקשורות בקמח החיטה

כיצד ניתן לטפל במחלת הצליאק?

למרות שדיאטות שונות נטולות גלוטן, הפכו לטרנד בריאותי רחב היקף, יש לדבוק בהן רק לאחר שלילה של מחלת הצליאק באמצעות דיאטה המכילה גלוטן.

הדיאטה נטולת הגלוטן היא הטיפול, נכון להיום, בצליאק ובהיעדר טיפול תהיה המשכיות של התלונות ואף התפתחות תופעות שונות, כמו הפרעות גדילה בילדים, שלשולים, כאבי בטן, אנמיה הנובעת מחוסר בברזל, צפיפות עצם נמוכה, הפרעות פוריות, הפרעות נוירולוגיות ועוד. בנוסף, היעדר טיפול במחלה עלול להביא להתפתחות סיבוכים שונים, לרבות עליה בשכיחות מחלות אוטואימוניות אחרות, כגון בעיות תת פעילות בלוטת התריס ודלקת אוטואימונית של הכבד, אוסטיאופורוזיס והיארעות מוגברת של סוגי סרטן שונים.

ההיענות לדיאטה נטולת גלוטן בחולי צליאק מאובחנים אינה מושלמת. מבחר המזונות מוגבל, ביחוד במסעדות, בנסיעה לטיולים ובאירועים חברתיים, וחולים רבים אינם דבקים בשיטת התזונה הזו בשל חוסר הרצון לחשוב כל הזמן על התזונה המותרת. בנוסף, קיים זיהום משני (קונטמינציה) של מזונות שונים שאמורים להיות נטולי גלוטן, אך דבק בהם קמח החיטה (במיוחד במזונות שאינם מסומנים). 

מה ניתן לעשות כדיי להגביר את ההיענות לדיאטה ללא גלוטן?

פתרון אחד הוא חינוך והסברה, הן לגבי מבחר המוצרים והן בכל הנוגע לדרכי ההתמודדות  (לעמותת הצליאק בישראל יש קו טלפוני ופתרונות אינטרנטיים שעוזרים לאוכלוסיית הצליאק בבחירת אורח חיים ומזונות מתאימים).

פתרונות אפשריים כוללים שימוש בתחליפי גלוטן שאינם מכילים את החלבון הטוקסי. הבעיה היא שחלבונים אלה מאבדים את התכונות שגורמות לגלוטן להיות פופולארי (טעם והתפחה). לאחרונה נעשו ניסיונות עם שימוש בסורגום, אך זהום משני מהווה בעיה גם בשימוש זה.

מכיוון ומנגנון הקשר בין הגלוטן והופעת המחלה פוצח ברובו, קיימות מספר חברות בעולם העוסקות ביצור תרופה שלא תחליף לחלוטין את הדיאטה נטולת הגלוטן, אך תאפשר לחולי הצליאק לצרוך מוצרים המכילים מעט גלוטן. נכון להיום , אף אחת מהתרופות לא הוכחה כיעילה, ופרט לחיסון שנבדק במסגרת מחקר במבוגרים בארצות הברית, לא קיימת תרופה שתוכל להחליף את הדיאטה.

דיאטה נטולת גלוטן אינה מועילה רק עבור החולים בצליאק, וקימות עדויות שונות כי אנשים הסובלת מתסמונת המעי הרגיז מוצאים בשיטת תזונה זו תועלת, זאת בשל העובדה שדיאטה נטולת גלוטן מכילה כמות נמוכה של FODMAPS הכוללים לקטוז, פרוקטוז, פרוקטאנים, גאלאקטאנים ופוליולים (סוגי סוכרים הנמצאים בממתיקים, ופירות שונים).