צליאק

צליאק,  יכולה להופיע אצל בני אדם אשר רגישים לגלוטן.

בדרך כלל, המעי הדק שלך מצופה בבליטות דקות, דמויות שיער, המכונות סיסים.בדומה לשטיח שעיר מאוד הנבחן תחת מיקרוסקופ, כך הסיסים פועלים על מנת לספוג את הויטמינים, המינרלים ושאר מרכיבי המזון אשר מקורם במזון אותו אתה אוכל. מחלת צליאק יכולה לגרום להופעתם של נזקים בסיסים. 

ללא הסיסים, דפנות הפנים של המעי הדק הופכים דומים פחות לשטיח קטיפתי עשיר ודומים יותר לרצפה חלקה. כתוצאה מכך הגוף שלך לא מסוגל יותר לספוג את מרכיבי המזון החיוניים לו על מנת לתפקד ולגדול. במקום זאת, מרכיבי המזון החיוניים, כגון: שומנים, חלבונים, ויטמינים ומינרלים יוצאים את גופך יחד עם הצואה.

הגורם המדויק להופעתה של מחלת צליאק אינו ידוע, אך על פי רוב הגורם לה הוא תורשתי. במידה ומישהו מבני משפחתך חולה במחלת הצליאק, הסבירות שגם אתה תחלה בה נעה בין חמישה לחמישה עשר אחוזים.

במרבית המקרים, מסיבות שאינן ברורות לגמרי, מחלת צליאק פורצת לאחר סוג מסוים של הלם או טראומה: זיהום בגוף, פציעה גופנית, לחץ נפשי בעקבות הריון, לחץ נפשי חמור או בעקבות ניתוח.

למרות שמחלת צליאק יכולה לפגוע בכל אחד ואחד, היא נוטה יותר להופיע אצל בני אדם אשר סובלים מ:

• סוכרת מסוג 1
• בעיות תפקוד של בלוטת התריס
• קוליטיס מיקרוסקופית (Microscopic (colitis, בייחוד קוליטיס קולגנזית (collagenous colitis)

יתר על כן, נמצא כי לקבוצות גנים מסוימות, כגון HLA-DQ2 ו- DQ8 - קשר ישיר להעלאת רמת הסיכון לחלות במחלת צליאק. אולם, המומחים חושדים כי גם גנים נוספים, שאינם ידועים עדיין, מהווים גורם מרכזי בהתפתחות המחלה.

התגלה כי צליאק נפוצה הרבה יותר ממה שנהוג היה לחשוב עד כה. חלק מן הסיבה לתת האבחנה של מספר החולים בצליאק נעוצה בכך שהמחלה מלווה בתסמינים, היכולים להצביע על מגוון רחב של מחלות אחרות, אשר יכולות לגרום לחוסר ספיגה במעי.
 
יתר על כן, בדיקות דם מיוחדות הקיימות כיום, יכולות לסייע בקביעת אבחנה מדויקת של מחלת הצליאק אצל בני אדם אשר מצביעים על תסמינים ברמה מתונה מאוד או שאינם מצביעים על תסמינים כלל וכלל.

בני אדם החולים במחלת צליאק נושאים בגופם רמה גבוהה יותר מן הנורמה של נוגדנים מזן מסוים (נוגדני גליאדין - anti-gliadin, נוגדני אנדומיסיום - anti-endomysium ונוגדני רקמה טרנסגלוטמינאזית - anti-tissue transglutaminase). 

הנוגדנים הללו הם חלבונים ייעודיים שהם חלק בלתי נפרד מן המערכת החיסונית שלנו, תפקידם למנוע חדירת חומרים זרים אל תוך המערכות שלך בגוף. אצל בני אדם החולים בצליאק, המערכת החיסונית שלהם עלולה לזהות את הגלוטן כחומר זר ועקב זאת לייצר רמה גבוהה של נוגדנים על מנת להיפטר ממנו.

כיום ניתן לזהות רמות גבוהות של נוגדנים אלה על ידי ביצוע בדיקת דם, וזאת על מנת לאתר בני אדם שהסבירות שלהם ללקות במחלת צליאק הינה גבוהה, והם אלה אשר יצטרכו לפנות ולבצע בדיקות נוספות. על מנת לאשר את האבחנה, על הרופא המטפל בך לבחון תחת המיקרוסקופ חלק קטן מרקמת המעי הדק שלך, על מנת לבחון האם נגרם נזק לסיסים המצפים את הדפנות של המעי הדק שלך. 

על מנת לבצע בדיקה מעין זו יש צורך בהחדרת צינור דק וגמיש (אנדוסקופ) דרך הפה, הושט והקיבה שלך, אל עבר המעי הדק, על מנת ליטול פיסה מדגמית מדופן המעי לצורך ביצוע הבדיקה.

כאשר מחלת צליאק אינה מטופלת, היא יכולה להוביל להופעתם של מספר סיבוכים, וביניהם בין השאר:

תת תזונה. מחלת צליאק אשר אינה מטופלת יכולה לגרום לחוסר ספיגה, אשר יכולה להוביל עד לכדי תת תזונה. דבר זה מתרחש חרף כל המאמצים לשמור על מה שנראה כתזונה בריאה ומאוזנת. מכיוון שמרכיבי המזון החיוניים אינם נספגים במעי הדק והולכים לאיבוד בצואה, חוסר הספיגה יכולה להביא לידי מחסור בויטמינים ומינרלים, כגון ויטמין 12 B,  ויטמין D,  חומצה פולית וברזל. דבר זה מוביל לאנמיה ואובדן משקל.

איבוד סידן וירידה בצפיפות העצם. כאשר יש איבוד מתמיד של שומנים דרך הצואה, סידן וויטמין D הולכים לאיבוד בכמויות גדולות. דבר זה יכול להוביל לכדי הפרעה ברקמת העצם, המכונה רככת העצמות (osteomalacia), שבאה לידי ביטוי בהופעת ריכוך ברקמת העצם וירידה בצפיפות העצם (אוסטיאופורוזיס), מצב רפואי אשר גורם לעצמות שלך להיות פריכות עם נטייה להופעתם של שברים. 

יתר על כן, הפרעות חמורות של ספיגת הסידן יכולה להוביל להופעתו של סוג מסוים של אבנים בכליות (אבנים אוקסלטיות oxalate stone).

רגישות ללקטוז (סוכר החלב). בעקבות הנזקים שהגלוטן גרם לדפנות המעי הדק שלך, גם מזונות אשר אינם מכילים גלוטן כלל עלולים לגרום להופעתם של תסמינים שונים, כגון: כאבי בטן ושלשולים. בני אדם מסוימים החולים במחלת הצליאק רגישים מאוד לסוכר החלב (לקטוז) הנמצא במוצרי החלב. במקרה כזה יהיה צורך שתצמצם או תמנע לחלוטין גם ממזונות ומשקאות המכילים לקטוז בנוסף להימנעות שלך ממזונות המכילים גלוטן. 

ברגע שהמעי הדק שלך השלים את תהליך ההחלמה שלו ייתכן ותוכל שוב לצרוך מוצרים המכילים לקטוז. אולם חלק מן החולים במחלת צליאק ימשיכו לסבול מרגישות ללקטוז למרות שהצליחו להגיע לידי שליטה על מחלת הצליאק שלהם.

סרטן. בני אדם החולים בצליאק, ואינם מצליחים לשמור על משטר תזונה שאינו מכיל גלוטן, נמצאים בקבוצת סיכון לחלות באחד מזני הסרטן, בעיקר בסרטן המעי ולימפומה של מערכת העיכול.

סיבוכים נוירולוגיים. נמצא כי מחלת צליאק קשורה גם בהופעתן של הפרעות במערכת העצבים, הכוללות בין השאר את הופעתם של התקפי כיפיון (אפילפסיה) ונזקים שנגרמים למערכת העצבים ההיקפית (peripheral neuropathy)

מחלת צליאק אינה ניתנת לריפוי, אך יש ביכולתך לשלוט על המחלה על ידי התאמה של משטר התזונה שלך.
ברגע שהתזונה שלך תכיל מזונות ללא גלוטן, הדלקת אשר נוצרה במעי הדק שלך תתחיל לרדת, בדרך כלל תוך פרק זמן של שבועות מספר. עם זאת הרגשתך הכללית תתחיל להשתפר כבר מספר ימים לאחר שינוי משטר התזונה שלך. 

במידה והחסכים התזונתיים שלך חמורים במיוחד, ייתכן ותצטרך ליטול תחליפים תזונתיים המכילים ויטמינים ומינרלים על פי רשימת המלצה שתקבל מן הרופא המטפל או התזונאי שלך. החלמה מלאה של דופן המעי ושיקום מרבד הסיסים יכול לקחת שבועות מספר אצל בני אדם צעירים ושנתיים עד שלוש שנים אצל בני אדם מבוגרים.

ההימנעות מגלוטן היא הכרחית

על מנת לשלוט במחלה ובכדי למנוע את הופעתם של סיבוכים שונים, עליך להימנע מכל מזון אשר מכיל בתוכו גלוטן. גם כמות גלוטן מזערית מספיקה בכדי לעורר את התסמינים ולהביא לידי סיבוכים שונים – כלומר יש להימנע מכל מזון או מרכיבי מזון המכילים דגנים כלשהם, כמו: חיטה, שעורה ושיפון. 

קבוצת המזונות האסורים כוללת בתוכה את כל סוגי הדגן באשר הם: סולת, חיטה מלאה, סמולינה, דורום, שעורה, שיפון, בורגול, קמוט, כוסמת, קמח מצה, כוסמין וחיטפון.

במידה ובטעות תאכל מזון כלשהו המכיל בתוכו גלוטן, ייתכן ותסבול מכאבי בטן או שלשולים. חלק מן החולים במחלת צליאק לא יסבלו מתסמינים כלשהם לאחר שצרכו גלוטן, אך אין זה אומר שהגלוטן לא משפיע עליהם. גם שרידים מזעריים של גלוטן בתזונה שלך יכולים להזיק לך, גם אם הם אינם גורמים להופעתם של תסמינים כלשהם.

מרבית בני האדם החולים בצליאק, אשר מקפידים על משטר תזונה אשר אינו מכיל בתוכו גלוטן, יחלימו באופן מלא. לעיתים נדירות, בני אדם אשר המעי הדק שלהם נפגע קשות, לא ירגישו שיפור כלשהו למרות הקפדתם על משטר תזונה שאינו מכיל בתוכו גלוטן. במידה ומשטר התזונה ללא גלוטן אינו יעיל, הטיפול במחלה יהיה מבוסס בדרך כלל גם על טיפול תרופתי, על מנת לסייע לגופך לשלוט על הדלקת במעי הדק שלך ובתסמינים האחרים המלווים את אי הספיגה במעי.

מכיוון שמחלת צליאק עלולה להוביל למספר סיבוכים, החולים אשר אינם מגיבים בחיוב לשינוי במשטר התזונה שלהם, יזדקקו למעקב רפואי צמוד על מנת לבחון אפשרות להימצאותן של מחלות אחרות.