7 דברים שכדאי לדעת על התקן תוך רחמי

אמצעי מניעה יש הרבה, אבל אם לא מתמידים בשימוש בהם או לא משתמשים בהם נכון, שכיחות ההריונות הלא מתוכננים היא גבוהה. זו בעיה מוכרת שמאתגרת את רשויות הבריאות בכל העולם וגם בישראל. נתוני ארגון הבריאות העולמי מראים כי מחצית מההריונות בעולם אינם מתוכננים. בישראל נתוני משרד הבריאות זהים.

לפיכך, האיגוד הגינקולוגי האמריקני בדק איזה הוא אמצעי מניעה הוא היעיל ביותר לצעירים ובני נוער (Adolescents) מבחינת יעילות, התמדה, ושביעות רצון. אלה, מתברר, הם הגורמים המשמעותיים לשימוש נכון ומתמשך, לא פחות מיעילות ובטיחות.

הבדיקה השוותה בין אמצעי מניעה לטווח ארוך - התקן תוך רחמי, לעומת אמצעי מניעה לטווח קצר – גלולות למניעת הריון, בקרב בני נוער וצעירים. תוצאות הבדיקה היו חד משמעיות. בעקבות כך, פרסם  האיגוד האמריקני נייר עמדה חדש ובו המלצות מעודכנות לגבי השימוש באמצעי מניעה בקרב בני נוער וצעירים. 

לפניכם 7 מסקנות העולות מתוך הבדיקה ונייר העמדה של האיגוד האמריקני לגינקולוגיה: 

1. שימוש בהתקן תוך רחמי עשוי למנוע הריונות לא מתוכננים: 

כאמור וכידוע, אחד מגורמי הסיכון המוכרים, בישראל ובעולם, להריונות הלא מתוכננים הוא שיעור ההתמדה הנמוך (קומפליינס) בנטילת גלולות נגד הריון ובשימוש בקונדומים, במיוחד בקרב נערות ונשים צעירות. "הן שוכחות לקחת גלולה או שאמצעי המניעה אינן זמין להן ברגע מסוים, חלקן מפסיקות את השימוש בגלולות על דעת עצמן בגלל תופעות הלוואי השונות, כמו בחילות, כאבי ראש, מצבי רוח, ירידה בליבידו, דימומים. אלה תופעות לוואי שמפריעות להן בחיי היומיום. כך או כך, התוצאה זהה: הריונות לא מתוכננים בגיל צעיר. בנוסף, ישנן הרבה תקלות בשימוש בקונדומים, כמו שימוש לא נכון שנגרם בגלל חוסר ניסיון, או שבני הנוער אינם משתמשים בכלל", מסביר ד"ר דגנית סמואל אביטל, רופאת נשים בכירה במרכז הרפואי "שיבא" ומנהלת מנהלת מרפאת נשים ברמת אביב. 

המסקנה המרכזית העולה מתוך הבדיקה ונייר העמדה של האיגוד האמריקני היא, כי שיעור ההתמדה בשימוש בהתקן תוך רחמי  ושביעות הרצון ממנו הם הגבוהים ביותר.  על כן, זהו אמצעי מניעה יעיל יותר במניעת הריונות לא מתוכננים. 

נערות צעירות שוכחות לקחת גלולה או שאמצעי המניעה אינן זמין להן ברגע מסוים

2. שיעור הסיבוכים בשימוש בהתקן תוך רחמי הוא נמוך:

אחד החששות הגדולים מפני שימוש בהתקן תוך רחמי הוא מפגיעה בפוריות, כך קובעים מומחי האיגוד האמריקני. ואולם לדברי עורכי המבדק המידע הקליני והמחקרים מראים כי הסבירות לפגיעה בפוריות בשימוש בהתקן תוך רחמי דומה לסבירות לפגיעה בפוריות בשימוש בכל אמצעי מניעה אחר. 

"כבר לפני 17 שנים רופאי הנשים בישראל, ואני בניהם, המלצנו להתחיל להחדיר התקן תוך רחמי לנערות ולנשים צעירות. בעבר היה חשש שהחדרת ההתקן יגרום לזיהום דלקתי ויסכן את הפריון, וזאת משום שבעבר החוט שהיה קשור להתקן היה רב סיבי, מה שהעלה משמעותית את הסיכון לזיהום ברחם. כאמור, ב-17 השנים האחרונות יש התקנים חדשים, בהם הסיכון נמוך משמעותית כך שהחשש מפני זיהומים קטן יותר. במילים אחרות: החדרה של ההתקן על ידי רופא שמיומן מונעת את הסיכון שהפריון ייפגם בעתיד", מדגישה ד"ר סמואל אביטל. 

לדברי ד"ר סמואל אביטל יש להתקן תוך רחמי יתרון נוסף: הפחתה בדימום הוויסתי שעשוי להיות משמעותי עבור נערות ונשים צעירות. 

3. בחירה מושכלת של המטופלת היא חיונית: 

לדברי מחברי נייר העמדה, על הרופא להציג מידע אודות התקן תוך רחמי לצד מידע אודות אמצעי מניעה אחרים, ולכבד את בחירת המטופלת, בין אם היא בוחרת באמצעי מניעה ארוך טווח ובין שלא. 

4. מומלץ להרחיב את הידע של מטפלים, יועצים, רופאים והורים: 

באיגוד האמריקני סבורים, כי צעירות וצעירים מקבלים מידע שגוי וכי ישנם לא מעט "מיתוסים" סביב השימוש בהתקן תוך רחמי שכדאי להפריך, שמהווים חסם לשימוש בו. לכן, המלצת האיגוד הגינקולוגי היא להעמיק את הידע המקצועי והציבורי בנוגע לבטיחות וליעילות של ההתקנים.

5. השימוש בהתקן תוך רחמי אינו גורם לעלייה במשקל: 

שימוש באמצעי מניעה הורמונליים, וביניהם התקן הורמונלי, נתפס כמוביל לעלייה במשקל ולכן מרתיע מתבגרות וצעירות. ואולם חשוב לציין, כי כלל המחקרים מעידים על כך שההתקן ההורמונלי אינו גורם בדרך כלל לעלייה במשקל, וכי נצפתה עלייה קלה בשיעור נמוך של מקרים שנבדקו, בקרב צעירות שמלכתחילה סבלו מעודף משקל.

ד"ר סמואל אביטל: "כפי שאין גלולה למניעת הריון שטובה לכולן, כך גם בשימו בהתקן תוך רחמי המכיל הורמונים, התגובה היא מאד אישית. יהיו נשים שיחושו בתופעות כאלה ואחרות, בהן תחושת מלאות, גודש בשדיים, פצעי בגרות או דימום. לכן, זה התפקיד שלנו להציע התקן תוך רחמי בצורה מושכלת, למשל, התקן ללא הורמונים לנערות הסובלות מפצעי בגרות". 

6.

בנוסף לחמש המסקנות שלעיל, חיוני להדגיש, כי נייר העמדה הרשמי של איגוד הגינקולוגים הישראלי עודכן עוד קודם לעדכון נייר העמדה האמריקני. בנייר העמדה הישראלי נכתב במפורש כי: "ההתקן הוא אמצעי מניעה בטוח ויעיל גם למתבגרות ונשים בגיל העשרה שטרם ילדו ולרוב זקוקות להגנה ארוכת טווח".

7. ההתקן המתאים במיוחד לנערות ולנשים צעירות נקרא ג'נס: 

ג'נס הוא התקן תוך רחמי עשוי פלסטיק, בצורת T, מכיל פרוגסטרון (לבונוגסטרל) המשתחרר אל חלל הרחם. ההורמונים שמופרשים ממנו מעכבים את צמיחת רירית הרחם, מעודדים התעבות רירית עבה בפתח צוואר הרחם, כמחסום לתאי הזרע, ואף פוגעים בזרע עצמו. ההתקן לא מעכב את הביוץ, שממשיך כסדרו.

התקן ג'נס אושר לשימוש על ידי ה-FDA האמריקאי, ה-EMA  האירופי, ועל ידי משרד הבריאות בישראל ונחשב מתאים במיוחד לנערות ולנשים צעירות בזכות תכונותיו המיוחדות. בהן: 

• מכיל רבע מהמינון ההורמונלי שיש בהתקנים אחרים

• רוחב ההתקן קטן יותר מזה של התקנים אחרים

• קוטר המוליך צר יותר מזה של התקנים אחרים

• משך הפעילות – שלוש שנים

קראו עוד!