מפתיע: שינה רבה מדי עלולה לפגוע בביצועים הקוגניטיביים

עם העלייה בכמות המחקרים, משתפרת גם ההבנה על אודות השינה. השינה מהווה אמנם כשליש ממהלך חיינו, אך זמן המנוחה נותר רצוף תעלומות. קיימים גורמים רבים הנובעים מאורח החיים המודרני, ומביאים לכך שאיננו זוכים לשינה מספיקה ואיכותית, לרבות זמן מסכים רב, צריכת קפאין מוגברת, ומצבי סטרס קיצוניים. למעשה ככל שאיכות וכמות השינה מתדרדרות, השלכות השינה על הבריאות הכללית הופכות משמעותיות יותר. חוקרים מאוניברסיטת Western University's Brain and Mind Institute in Canada, ערכו את מחקר השינה הגדול ביותר עד כה, כדי לנסות ולהבין טוב יותר את השפעת השינה על הבריאות שלנו. 

המחקר שהושק ביונה 2017, כלל נתונים של יותר מ-40,000 משתתפים בימי המחקר הראשוני בלבד. מטרת המחקר הייתה לאסוף מידע רב לגבי הרגלי השינה של אנשים מכל רחבי העולם, כדי להבין את אופן השינה בעולם האמתי ולא בתנאי מעבדה.

מספר המשתתפים הרב והגיוון בין מושאי המחקר, אפשרו לבצע השוואה בכל הנוגע להשלכות של השינה על אנשים מגילאים, מוצאים וסגנונות חיים שונים. המשתתפים ענו על שאלון נרחב אשר כלל שאלות בנוגע לתרופות אותם אנשים נוטלים וגורמים מסוימים שעשויים להשפיע על התוצאות. באמצעות שאלות אלה הצליחו החוקרים לבחון מגוון תיאוריות כדי להבין כיצד כמות השינה יכולה להשפיע על הבריאות הכללית. בנוסף, נבדקים מסוימים עברו סדרה של 12 בדיקות קוגניטיביות כדי לבחון את הקשר בין היכולת המנטלית לבין כמות שעות השינה. כחצי ממשתתפי המחקר ישנו בממוצע 6.3 שעות או בכל לילה - כשעה פחות מהזמן המומלץ. 

המחקר בחן את הקשר בין כמות השינה לרמת הביצועים הקוגניטיביים

שינה ארוכה מהמומלץ גורמת לירידה בביצועים הקוגניטיביים

התוצאות היו מפתיעות במיוחד: שינה של 7-8 שעות בכל לילה, נקשרה לרמת הביצועים הקוגניטיביים הגבוהה ביותר. מנגד, שינה קצרה וארוכה יותר, גורמת לירידה משמעותית בביצועים. השפעה זו הייתה עקבית, ללא תלות בגיל הנבדקים. עם זאת, משתתפי המחקר המבוגרים היו מצויים בסבירות גבוהה יותר לזמן שינה קצר מהנדרש, וכתוצאה מכך השפעות השינה על הביצועים הקוגניטיביים בקרב משתתפים אלה היו משמעותיות יותר. 

 החוקרים גילו כי ההשלכות הקוגניטיביות המתפתחות כתוצאה ממצבים של שינה מעטה מדי, דומות לאלה הקיימות במצבים של שינה רבה מדי. למרות שהחוקרים ציפוי לראות מגבלות קוגניטיביות רק בקרב המשתתפים שנוהגים לישון מעט מדי, העובדה שמגבלות אלה הופיעו בקרב נבדקים שישנים יותר שעות מהכמות המומלצת הייתה מפתיעה למדי. 

שעות שינה מעטות או רבות יותר מהנדרש משפיעות על מגוון פונקציות קוגניטיביות, בהן זיהוי של דפוסים מורכבים ושימוש במידע קיים לצורך פתרון בעיות. היכולת הוורבלית הייתה הנפגעת העיקרית מכמות השינה. אחד מהממצאים המפתיעים ביותר שעלו מהבדיקות הקוגניטיביות אותן ביצעו החוקרים, היה כי אנשים אשר ישנים ארבע שעות או פחות בכל לילה, הפגינו ביצועים קוגניטיביים הדומים לאלה אשר מאפיינים ילדים בגיל 8. 

נמצא כי כמות השינה האופטימלית לשם שמירה על ביצועים מוחיים תקינים, היא 7-8 שעות בכל לילה, מסקנה זו תואמת להמלצות הרפואיות הקיימות כיום.  בנוסף, כאשר החוקרים בחנו לעומק את תוצאות המבדקים הקוגניטיביים הם מצאו כי הזיכרון לטווח קצר אינו מושפע מזמן השינה באופן משמעותי, ממצא זה מפתיע במיוחד, שהרי ידוע כי שינה מסייעת בעיבוד והטמעת הזיכרונות. מחקרים קודמים שעסקו במניעת שינה, שבמהלכם הנבדקים לא ישנו במשך לילה שלם, הראו ירידה ביכולת הזיכרון. המחקר החדש מעלה תהיות לגבי השאלה - האם התוצאות של הרגלי השינה ארוכי הטווח הם בעליה השפעה קוגניטיבית שונה, מאשר מניעת שינה לתקופת זמן קצרה. 

החדשות הטובות הן כי לילה אחד של שינה מספקת, עשוי לשפר חלק מהנזקים אשר נגרמו משינה מעטה או רבה מדי. החוקרים מצאו כי אלה ששינו את הרגלי השינה שלהם לפני המבדקים הראו הפגינו ביצועים טובים יותר, מאשר נבדקים שהתמידו בהרגלי השינה שלהם.