זאבת או פסוריאזיס: איך מבדילים?

יש לא מעט תסמינים המשותפים לזאבת (לופוס) ופסוריאזיס, או דלקת מפרקים פסוריאטית. עם זאת, הטיפולים, הגורמים והסיבוכים בכל מחלה, שונים. כתבה זו בוחנת את קווי הדמיון וההבדלים בין שתי המחלות.

מה זה פסוריאזיס?

פסוריאזיס היא מחלה אוטואימונית כרונית המשפיעה על עור הגוף. המחלה גורמת לתאי העור להתרבות בקצב מהיר באופן חריג. הדבר מוביל להצטברות של תאי עור בחלקים מסוימים של הגוף, ולהופעה של אדמומיות וכתמי קשקשים בעור. האזורים הנפוצים שפסוריאזיס נוטה להשפיע עליהם הם הקרקפת, הברכיים והמרפקים.

אנשים הסובלים מפסוריאזיס בדרך כלל חווים תקופות של התלקחויות לאורך חייהם. התלקחות מתאפיינת בהופעת תסמינים באופן חריף יותר, אך אלה שוככים בשלב מסוים למשך זמן.

מה זה זאבת?

זאבת, המכונה גם לופוס, היא מחלה אוטואימונית שגורמת למערכת החיסונית לתקוף את רקמות הגוף, וגורמת להן נזק. הנזק יכול להתבטא כמעט בכל מערכת בגוף, כגון העור, המפרקים, האיברים.

זאבת היא מחלה כרונית שאין לה מרפא, אך ישנם טיפולים שעשויים לעזור לסובלים ממנה להקל על התסמינים.

פסוריאזיס כוללת הופעה של כתמים אדומים המכוסים בקשקשים בקרקפת הנוטים לגרד

תסמינים

תסמינים של פסוריאזיס משתנים בהתאם לסוג הפסוריאזיס, אך תסמינים אופייניים כוללים: כתמים אדומים המכוסים בקשקשים לבנים הנוטים להופיע בקרקפת, בברכיים, במרפקים, לעיתים גם באזורים שונים בגוף. הכתמים יכולים לכסות חלקים קטנים או נרחבים של העור והם נוטים לגרד.

 אנשים הסובלים מזאבת גם יכולים לסבול מנגעים על העור, אך המחלה עלולה להיות מלווה בתסמינים נוספים: חום, עייפות, בלבול ובעיות זיכרון, פריחה בצורת פרפר על הפנים, פריחות על הגוף (בעיקר לאחר חשיפה לשמש), אצבעות ובהונות כחלחלים או לבנים עם חשיפה לקור, כאב בחזה, קוצר נשימה, כאבי ראש.

קראו עוד: זאבת: מה גורם לה ואיך ניתן לטפל?

טיפול

הטיפול בפסוריאזיס בדרך כלל יכלול הימנעות ממצבי לחץ, תרופות קורטיקוסטרואידים, חומצה סיליצילית, טיפול מקומי בויטמין D, רטינואידים, טיפול ביולוגי, פוטותרפיה לקרני UVB, ניקוי העור ושמירה על הלחות שלו, הימנעות מכוויות שמש. במקרה של דלקת מפרקים פסוריאטית, יומלץ על שימוש בתרופות אנטי דלקתיות ואנטי ראומטיות.

הטיפול בזאבת כרוך בדרך כלל בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) לטיפול בכאבים, קורטיקורסטרואידים להפחתת הדלקתיות, תרופות לדיכוי המערכת החיסונית כדי למנוע ממנה פגיעה באיברים, תרופות אנטי ראומטיות לטיפול במפרקים ותרופות בלימומאב המעכבות את החלבון BLyS, שהפרשתו מוגברת בזאבת. בנוסף, בדרך כלל יומלץ לחולי זאבת להימנע ממצבי לחץ, לנוח מספיק ולשמור על תזונה מאוזנת. במקרים מסוימים אף יומלץ להימנע מחשיפה לשמש ככל שניתן.

אמנם נדיר לסבול משתי המחלות יחדיו, אך זהו מצב אפשרי. במקרה כזה, הטיפול לרוב יהיה על ידי אותו איש מקצוע, שינסה לאזן את תסמיני שתי המחלות.

זאבת היא מחלה אוטואימונית הגורמת למערכת החיסונית לתקוף את רקמות הגוף, בהן העור והמפרקים 

הדומה משמעותי, אך השונה גם

זאבת ופסוריאזיס חולקות כמה קווי דמיון משמעותיים, אך קיימים גם כמה הבדלים מרכזיים:

שכיחות

זאבת היא מחלה הרבה פחות נפוצה מפסוריאזיס. לפי הקרן האמריקאית לזאבת, ישנם כ-1.5 מיליון איש בארה"ב הסובלים מהמחלה, וזאת לעומת הנתון של הקרן הלאומית לפסוריאזיס, לפיה יש 7.5 חולי פסוריאזיס בארה"ב, כאשר 10%-30% יפתחו דלקת מפרקים פסוריאטית.

מי מושפע

פסוריאזיס יכולה להתפתח בכל גיל. לרוב, אנשים מפתחים את המחלה בגילאים 15-35. מרבית האנשים שיפתחו זאבת יהיו בגילאים 15-45.

השפעות אוטואימוניות

גם זאבת וגם פסוריאזיס הן מחלות אוטואימוניות, כלומר בשתיהן המערכת החיסונית תוקפת בטעות תאים בריאים בגוף. עם זאת, בעוד שזאבת עלולה לגרום למערכת החיסונית לתקוף חלקים רבים של הגוף, בהם העור, המפרקים והאיברים, פסוריאזיס בדרך כלל תתרחש בעור ובציפורניים (ידיים ורגליים). חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית יסבלו גם מתסמינים במפרקים.

קראו עוד: פסוריאזיס: כל הטיפולים שיסייעו בהתמודדות עם המחלה 

גורמים

לא ידוע מה גורם לפסוריאזיס או לזאבת. חוקרים מאמינים שמרכיב גנטי הוא הגורם להתפתחות כל אחת מהמחלות, כמו גם שהגורמים סביבתיים מסוימים מהווים טריגר להתלקחות המחלות.

מרפא

לשתי המחלות אין כיום מרפא ידוע, אך הן ניתנות לטיפול באמצעות מגוון טיפולים ותרופות. שתי המחלות מתאפיינות בתקופות התלקחות שיתבטאו בתסמינים בינוניים. עם זאת, זאבת היא מחלה בעלת פוטנציאל מסכן חיים.

לסיכום, זאבת ופסוריאזיס, שתיהן מחלות אוטואימוניות שעלולות לגרום לבעיות עור, אך הגורמים והתסמינים לרוב שונים, וזאבת נחשבת למחלה חמורה יותר. לצד זה, בעזרת טיפול ותרופות ניתן לאזן תסמינים ולמנוע התלקחויות בשתי המחלות.