מה סטרס עושה למוח שלנו?

סטרס, ובעיקר כשאנו חווים אותו על בסיס קבוע, עלול לגבות מחיר יקר מבריאות הנפש והגוף שלנו. הוא יכול לגרום לנו להיות עצבניים יותר, עייפים יותר ופחות מרוכזים, הוא גם יכול להשפיע על איכות השינה שלנו, על התיאבון, על הליבידו, ואף להביא להחמרה של מצבים בריאותיים מסוימים, בהם סוכרת, מחלות לב ובעיות במערכת העיכול. 

אך מהי השפעתו של הסטרס על המוח, במונחים פיזיולוגיים וקוגניטיביים? חוקרים מאוניברסיטת הווארד בדקו שאלה זו ופרסמו את מחקרם החדש בכתב העת Neurology.

יותר סטרט, פחות זיכרון 

לצורך מחקר זה, היה חשוב גם למדוד את רמת הקורטיזול של כל משתתף, המכונה גם הורמון הסטרס, אשר לרוב משתחרר בגוף כתגובה למצבי לחץ. קורטיזול משפיע על תפקודים שונים בגוף, ולכן חשוב לבדוק כיצד רמות גבוהות של הורמון זה משפיעות על המוח.

המחקר מצא כי אנשים עם רמות גבוהות של קורטיסזול, הורמון המשתחרר בגוף כתוצאה ממצבי לחץ, הם בעלי זיכרון גרוע יותר

בהתאם לרמות הקורטיזול, חולקו המשתתפים לקבוצות: רמות גבוהות, בינוניות ונמוכות של קורטיזול. רמת קורטיזול נורמלית הוגדרה בטווח שבין 10.8 ל-15.8.

החוקרים גילו כי אנשים עם רמות גבוהות של קורטיזול היו בעלי זיכרון גרוע הרבה יותר בהשוואה לאנשים עם רמות קורטיזול בינוניות. חשוב לציין כי הזיכרון הגרוע היה נוכח באנשים אלו גם לפני הופעת התסמינים המובהקים של אבדן זיכרון. כמו כן, תוצאות אלו נשארו עקביות גם לאחר שהחוקרים ערכו התאמה לגורמים משתנים שעלולים להשפיע על הזיכרון, כגון גיל, מין, הרגלי עישון, ו-BMI.

למצוא דרכים להורדת סטרס

המחקר למעשה מזהה אבדן זיכרון ואיבוד נפח המוח באנשים בגיל העמידה, עוד לפני שהתסמינים לכך הופיעו. ולכן, מסקנת החוקרים היא שחשוב מאוד למצוא דרכים להפחתת המתח, כגון שינה מספקת, פעילות גופנית מתונה, טכניקות הרפיה, ובמידת הצורך אף פנייה לרופא לצורך טיפול תרופתי להורדת הקורטיזול.

קראו עוד: בחנו את עצמכם: האם אתם יודעים מה סטרס עושה לגוף שלכם?

ממגבלות המחקר: בדיקות הקורטיזול בדם נעשו רק פעם אחת, וייתכן כי הבדיקה אינה מייצגת בכל המשתתפים את הרמות בטווחה הארוך. בנוסף, מרבית המשתתפים היו ממוצא אירופאי וייתכן שהממצאים אינם משקפים במדויק את השפעות הסטרס על אוכלוסייה שונה.