דלג לתוכן

7 בעיות נפוצות בתפקוד המיני - והפתרונות

פעילות מינית היא חלק חשוב מהחיים הזוגיים ואף תורמת לתחושת הביטחון והדימוי העצמי. הפרעות בתפקוד המיני בגברים או בנשים עלולות להוביל לפגיעה ניכרת בזוגיות, בביטחון העצמי ואף להתפתחות מצבים נפשיים שונים: מהן ההפרעות השכיחות בגברים ובנשים, אילו גורמים יכולים להוביל להתפתחות הפרעות אלה וכיצד מתבצע הליך האבחון והטיפול? התשובות בכתבה הבאה

מאת: ד"ר ליאורה אברמוב
תאריך פרסום: 07/05/2019
5 דקות קריאה
חסות

פעילות מינית מהווה מרכיב חשוב ביחסים הזוגיים והיא לוקחת חלק בעיצוב תחושת הביטחון והדימוי העצמי. הפרעות בתפקוד המיני בגברים ובנשים כאחד עלולות לגרום לבעיות נפשיות, לקשיים בתפקוד הזוגי, עד כדי הימנעות מוחלטת ממגע עם המין השני ולפגיעה ניכרת באיכות החיים. על ההפרעות הנפוצות בגברים ובנשים, הגורמים להן והאבחון בכתבה שלפניכם. 






מהן ההפרעות הנפוצות בתפקוד המיני בנשים?

תפקודה המיני של האישה עלול להיפגע עקב סיבות שונות פיזיולוגיות או רגשיות. מבין הסיבות הפיזיולוגיות המובילות להתפתחות הפרעות בתפקוד המיני ניתן למנות מחלות כרוניות שונות, לרבות סוכרת, מחלת הסרטן ומחלות לב, שימוש בתרופות, כמו תרופות פסיכיאטריות, ניתוחים מסוימים וכן גם שינויים הורמונליים. הסיבות הרגשיות להתפתחות הפרעות אלה כוללות מצבים נפשיים, לרבות דיכאון, מתח (סטרס) מוגבר, עייפות כרונית, קשיים זוגיים וירידה במשיכה לבן הזוג. 

1. ירידה בהתעוררות מינית

התעוררות מינית באישה מאופיינת בהופעת נוזל סיכה כתגובה לגירוי מיני ממשי או דמיוני (תופעה זו מקבילה לזקפה הגברית).  הפרשת הנוזל  מדפנות הנרתיק מופיעה תוך 


שניות מהתחלת הגירוי והיא יכולה להתגבר, או להעלם כתוצאה ממידת המוכנות של האישה לקבל את הגירוי המיני ולהיענות לו. כ-20% מהנשים סובלות מירידה בהתעוררות המינית המתבטאת בהיעדר הפרשת נוזל סיכה כתוצאה מהגירוי המיני.

מהם הגורמים האפשריים לירידה בהתעוררות המינית?

הגורם העיקרי לירידה בהתעוררות המינית בנשים צעירות הוא זה הרגשי ומתבטא לרוב בחוסר חשק מיני. ירידה בהתעוררות המינית בנשים צעירות יכולה להתפתח גם עקב נטילת תרופות פסיכיאטריות. 


בנשים בגיל המעבר ואחריו, הפגיעה בהתעוררות המינית נובעת מירידה ברמות האסטרוגן, פגיעה בזרימת הדם הנרתיקית וברגישות העצבית. ירידה בהתעוררות המינית בגיל המבוגר היא תופעה נפוצה שעלולה להופיע בכ-50% מהנשים. 

איך ניתן לטפל?

קיים קושי לבודד את הפרעה זו מהפרעות של אורגזמה או ירידה בחשק המיני . הטיפול בהפרעה מגוון וכולל טיפול סקסולוגי רגשי, טיפול בתכשירים הורמונליים מקומיים או סיסטמיים, שינוי בטיפול התרופתי הנלקח בשגרה ועוד. יש לציין כי אסטרטגיית הטיפול תיבחר לאחר אבחון מקיף ואיתור הגורם לבעיה. 



קראו עוד: את לא חייבת לסבול: כל הסיבות - והפתרונות לכאבים בקיום יחסי מין 



2. ירידה בחשק המיני 

ירידה בחשק המיני מהווה את ההפרעה השכיחה ביותר בקרב נשים בכל טווח הגילאים ולמעשה כ-35% מהנשים צפויות לסבול ממנה. שכיחות התופעה עולה באופן משמעותי לאחר גיל המעבר. 


קיימים שני סוגים מרכזיים של ירידה בחשק המיני : 

- היעדר חשק מיני באופן קבוע
מצבים בהם הירידה בחשק המיני היא קבועה ולא מתפתחת כתוצאה מטריגר מסוים. 


- ירידה בחשק המיני בשלבים מסוימים של החיים
יכולה להופיע מסיבות שונות, כמו לדוגמה ירידה הדרגתית בחשק המיני לאחר גיל המעבר. 



מהם הגורמים האפשריים לירידה בחשק המיני?

גם הפרעה זו עלולה להתפתח עקב גורמים נפשיים, לרבות דיכאון, ירידה ברמת המשיכה לבן הזוג, בעיות זוגיות כמו כעסים או שחיקה,מתחים הקשורים לתחומים אחרים בחיים, עייפות ועוד. מבין הסיבות הפיזיולוגיות לבעיה ניתן למנות מחלות שונות, תרופות, ניתוחים ושינויים הורמונליים. 

איך ניתן לטפל?

לאחר שמאתרים את מקור הבעיה, הטיפול המומלץ יכול להיות נפשי, פרטני או זוגי, או טיפול תרופתי.


3. בעיות חדירה

כ-16% מהנשים סובלות מבעיות חדירה, המתחלקות לשני סוגים מרכזיים של הפרעות:

- קושי בחדירה הנובע מחרדה (וגיניזמוס)
כולל תגובה לא רצונית של רצפת שרירי האגן המופיעה כתוצאה מחרדה מחדירה. 


- משגל כואב (דיספראוניה)
שעלול לנבוע מגורמים נפשיים או פיזיולוגיים. קיימת הבחנה בין שתי צורות של דיספראוניה: דיספראוניה שטחית המאופיינת בכאב אשר מופיע מיד עם החדירה, או דיספראוניה עמוקה המאופיינת בתחושת כאב המתפתחת לרוב באזור הבטן התחתונה ותופיע בהדרגה עם תנועות המשגל. 


איך ניתן לטפל?

במצבים של דיספראוניה שטחית חשוב לשלול סיבות גופניות, כמו רגישות יתר עצבית בפתח הנרתיק, שיכולות להוות את המקור לבעיה. אם קיימת דיספראוניה עמוקה, יש לוודא שמקורה אינו נעוץ בממצאים גופניים, כמו הידבקויות, גידולים או שרירנים בחלל הרחם, ציסטות שחלתיות או אנדומטריוזיס. 


בעיית חדירה הנובעת ממקור נפשי תטופל לרוב באמצעות טיפול זוגי. במקרים מסוימים שבהם ההערכה היא שיש גירוי עצבי הגורם לכאב כרוני, הטיפול יהיה עם תרופות להעלאת סף הכאב העצבי, הורמונלי מקומי או הפניה לפיזיותרפיה של רצפת אגן. 


4. קשיי אורגזמה

קשיי אורגזמה הם מצב בו במהלך הגירוי המיני, למרות תחושות עוררות מינית גבוהה, האישה אינה חווה אורגזמה או שקיימת ירידה בעוצמות התחושה של האורגזמה או קושי בהשגתה. כ-30% מהנשים צפויות לסבול מבעיה זו שנובעת לרוב ממקור נפשי. 

איך ניתן לטפל?

בשל העובדה שמדובר בבעיה  שהגורם השכיח לה הוא זה הנפשי, ברוב המקרים יבחר טיפול רגשי והתנהגותי שיסייע לבירור הגורם שמביא להיעדר אורגזמה וכן גם מתן כלים התנהגותיים שיאפשרו לאישה לחוות אורגזמה באוננות תחילה ואז עם בן הזוג. הטיפול הזוגי מספק גם לבני הזוג כלים שיאפשרו שיפור של התקשורת המינית. אם הבעיה מופיעה בגיל מבוגר, חשוב לשלול סיבות רפואיות שעלולות לגרום להתפתחותה. 





מהן ההפרעות השכיחות בגברים?

1. הפרעות זקפה

הפרעות זקפה מאופיינות בקושי מתמשך בהשגה ובשמירה על זקפה מספקת לשם קיום של יחסי מין תקינים. שכיחותן של הפרעות הזקפה עולה עם הגיל: כ-8% מהגברים בעשור השני לחיים יסבלו מבעיות זקפה. בעשור השביעי לחיים, כ-70% מהגברים צפויים לסבול מהפרעה זו. 


מהם הגורמים להתפתחות הפרעות זקפה?

הפרעות זקפה יכולות להתפתח עקב סיבות רגשיות או על רקע בעיות רפואיות שונות. בגילאים הצעירים, מקורן של הפרעות זקפה נעוץ לרוב בבעיות רגשיות, כמו חרדת ביצוע. מנגד, במטופלים מבוגרים יותר בעיות רפואיות שונות, לרבות סוכרת, מחלות של כלי הדם, טרשת עורקים ואף שימוש בתרופות מסוימות עלולים להוביל להתפתחות הפרעה זו. 

איך ניתן לטפל?

אופן הטיפול נקבע בהתאם לגורם לבעיה. ברוב המקרים יבחר טיפול תרופתי בשילוב עם טיפול רגשי המיועד כדי למתן את החרדה המתפתחת בעקבות קשיי הזקפה. 

2. הפרעות שפיכה

קיימים שני סוגים של הפרעות שפיכה: 

שפיכה מהירה 

שפיכה חוזרת ונשנית המופיעה לאחר גירוי מיני מינימאלי לפני, תוך כדי, או מיד לאחר חדירה ולפני שהאדם מעוניין בכך. רוב הגברים הסובלים מהפרעה זו יחוו שפיכה לאחר דקה או פחות מרגע החדירה. מדובר בתופעה שכיחה מאוד בעיקר בגברים צעירים, ולמעשה כ-30% מקבוצת גיל זו צפויים לסבול ממנה. 

כיצד ניתן לטפל?

הטיפול יבחר בהתאם לסיבה אשר גורמת לשפיכה מהירה – מולדת, התנהגותית ונסיבתית והוא עשוי לכלול טיפול התנהגותית ללימוד שליטה בשפיכה וטיפול תרופתי שנועד כדי לעכב את המנגנון האחראי על השפיכה במוח או משחות מקומיות שמסייעות בהעלאת סף הרגישות העצבי בראש הפין. 


שפיכה מעוכבת 

האטה או חוסר יכולת להשיג אורגזמה בעקבות גירוי והתעוררות מינית בזמן פעילות מינית קבועה או משתנה. שפיכה מעוכבת היא תופעה נדירה יחסית המתרחשת ב


-10-15% מהגברים. הסיבות העיקריות להתפתחותה הן נפשיות וקשורות בחרדה מתהליך השפיכה, הרגלי אוננות או צפייה מרובה בפורנו. שפיכה מעוכבת הנובעת מסיבות רפואיות נדירה יותר וצפויה להופיע בעיקר במטופלים מבוגרים או בקרב אלה הסובלים ממחלות שונות, לרבות פגיעה עצבית, סוכרת וירידה הורמונלית. 

כיצד ניתן לטפל?

הטיפול בשפיכה מעוכבת נקבע בהתאם לגורם לבעיה: אם מדובר במצב שמתפתח כתוצאה מגורמים פיזיולוגיים, כמו ירידה ברמות הטסטוסטרון יבחר טיפול באמצעות מתן טסטוסטרון ממקור חיצוני. במקרים בהם השפיכה המעוכבת נובעת מסיבות רגשיות, כמו חרדה מהשפיכה יבחר טיפול פסיכותרפי. אם הבעיה נובעת מהרגלי אוננות, יבחר טיפול התנהגותי לשינוי הרגלים. 



3. ירידה בחשק המיני

כ- 10-15% מהגברים סובלים מירידה בחשק המיני, הנובעת לרוב בשל ירידה ברמות הורמון הטסטוסטרון (הורמון המין הגברי). תופעה זו נפוצה בעיקר בקרב גברים מבוגרים. בגברים צעירים יותר נראה כי בשנים האחרות קיימת עלייה בשכיחות ההפרעה, ככל הנראה בשל גורמים נפשיים שונים אם כי הפרעות הורמונליות יכולות להתפתח גם בגילאים צעירים יותר. 



כיצד ניתן לטפל?

גם במצב זה, אסטרטגיית הטיפול מתוכננת בהתייחס לגורם לבעיה: אם הירידה בחשק המיני נובעת משינוי הורמונלי, כמו מצבים של תת פעילות בלוטת התריס, עודף הפרשת הורמון החלב או ירידה ברמת הטסטוסטרון בדם, יתבצע טיפול לאיזון הורמונלי.


אם הגורם לירידה בחשק המיני הוא נפשי, יבחר טיפול סקסולוגי הנועד כדי לברר את הגורמים לבעיה (ירידה במשיכה לבת הזוג, אוננות מרובה ועוד). הטיפול הסקסולוגי יכול להתבצע באופן פרטני או זוגי. 

איך מתבצע הליך הבירור והאבחון?

הטיפול במרפאת מור לאישה ברמת אביב יעסוק בברור ואבחון הגורמים לקושי המיני הן בגברים והן בנשים. פגישת האבחון יכולה להתבצע באופן פרטני או זוגי. בשלב הראשון, יבחן הרופא המטפל את ההיסטוריה הרפואית של הנבדק/ת. במידת הצורך תתבצע גם בדיקה גניקולוגית. אם עולה חשד לבעיה רפואית שעלולה להוביל להתפתחות הפרעות בתפקוד המיני, הרופא המטפל יפנה להמשך בירור רפואי במרפאת האם ולביצוע בדיקות שונות, לרבות בדיקות הדמיה, בדיקות דם ועוד. לאחר קבלת אבחנה סופית יינתן טיפול רפואי מתאים. אם הקושי הוא רגשי  הרופא המומחה יפנה לטיפול פסיכותרפי, טיפול התנהגותי או טיפול סקסולוגי. 




הכותבת, ד"ר ליאורה אברמוב, גינקולוגית מומחית בטיפול מיני, מטפלת במרפאת מור לאשה ברמת אביב. הכתבה בחסות מרפאת מור לאישה.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי
פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מומחה בעל שם בתחום הפריון, פוריות האישה, פוריות הגבר והפריה חוץ גופית
ד"ר נפתלי צוקר
ד"ר נפתלי צוקר יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מנתח בכיר, מומחה במיילדות וגניקולוגיה, מומחה להפסקות הריון. פרטי ההתקשרות מיועדים ללקוחות פרטיים בלבד!
ד"ר גיל באר
ד"ר גיל באר ילדים
5.0
( 3 חוות דעת )
"הגענו אל ד״ר גיל באר עקב ממצא בלב העובר, קיבלנו יחס אישי והסברים מעמיקים הרבה מעבר למצופה !! מעבר לכך שהוא רופא מדהים ומבין בתחומו הוא גם בן אדם אנושי ומקסים שתמיד ישמח לעזור לייעץ ולתת מזמנו האישי ! מומלץ מומלץ מומלץ !!!!!"
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום אורוגניקולוגיה, דליפת שתן ורצפת האגן

בניהול ד"ר יאיר דייקן
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו