הרמת סינוס: מהי השיטה החדשה שעשויה למזער את הסיכונים ולשפר את התוצאה?

הרמת סינוס  היא ניתוח אלקטיבי שנועד להגדיל את נפח העצם בחלק האחורי של הלסת העליונה. הרמת סינוס תתבצע במצבים בהם גובה העצם באזור אינו מספק לשם החדרה של שתלים דנטליים יציבים שיעמדו בעומסים הגדולים המופעלים על השיניים הטוחנות העליונות. השתלת תחליף העצם מתבצעת על חשבון החלק התחתון של חלל הסינוס המקסילרי -  חלל מצופה רירית ומלא אוויר הנמצא בלסת העליונה, מתחת לעיניים ומעל לשיניים. 

קיימות שתי טכניקות עיקריות לביצוע הרמת סינוס: 

1. הרמת סינוס סגורה

הרמת סינוס סגורה מתאפשרת במצבים בהם גובה שארית העצם הטבעית הוא 7 מ"מ או יותר. במהלך הפעולה, מבצע הכירורג קדח על גבי רכס הלסת, במקום בו חסרה השן. דרך הקדח שנוצר מרים הרופא את רירית הסינוס ומחדיר את תחליף העצם ולאחר מכן את השתל. גישה זו מתאימה למצבים בהם יש צורך בשתל בודד ובאמצעותה ניתן להוסיף עד כ- 4 מ"מ לגובה העצם הטבעית. במקרים אלו, החדרת השתל מתבצעת באותו מעמד, ללא תקופת המתנה. 

2. הרמת סינוס פתוחה

הרמת סינוס פתוחה תתבצע במקרים בהם גובה שארית העצם הטבעית אינו עולה על 6 מ"מ. במהלך הפעולה, הרופא המנתח מבצע הסרה של העצם הנמצאת ליטרלית (לצד) לחלל הסינוס, על מנת לאפשר גישה ישירה לרירית הסינוס. לאחר מכן, הכירורג מרים בעדינות את רירית הסינוס ומחדיר את תחליף העצם בחלל שנפער. במצבים בהם גובה שארית העצם הטבעית עולה על 3 מ"מ, ניתן יהיה לבצע החדרה מידית של השתלים. 

מהם הסיבוכים הכרוכים בהרמת סינוס?

הרמת סינוס סגורה ויתר על כן פתוחה, טומנות בחובן סיכונים וסיבוכים משמעותיים, בהם נפיחות מקומית, שטפי דם, קריעה של רירית הסינוס שעלולה להוביל לכישלון הניתוח, התפתחות של סינוסיטיס אקוטי או כרוני, דימומים משמעותיים וזיהומים.

מהם החידושים האחרונים בתחום שעשויים למתן את מהלך הריפוי לאחר הניתוח ולמזער את הסיכונים?
בשנים האחרונות פותחו מגוון טכניקות ומכשור ייחודי, המאפשרים התערבות כירורגית מינימלית לשם קבלת תוספת עצם מקסימלית.  מטרת החידושים היא להקטין את הסיבוכים הכרוכים בהליך הרמת הסינוס, או לכל הפחות למתן את מידת חומרתם במידה והתפתחו. Piezosurgery היא שיטה חדשנית אשר כוללת שימוש במכשיר על קולי הנקרא פיאזו (Piezo). מכשיר זה מבוסס על תנודות על קוליות המאפשרות הסרת עצם וגישה לרירית הסינוס. במהלך הפעולה, מסיר הרופא המנתח כמות עצם מינימלית באמצעות שימוש במכשיר הפיאזו ומשרטט באמצעותו מעין חלון על גבי העצם הנמצאת מעל לרירית הסינוס. שארית העצם שנותרה "נדחפת" פנימה אל תוך חלל הסינוס ותחליף העצם מוחדר בחלל שנפער בין העצם הטבעית לבין הלסת. באמצעות מכשיר זה ניתן לבצע הרמת סינוס סגורה ללא שימוש בפטיש ויתד. שיטה זו עשויה למתן את תחושת אי הנוחות שעלולה להופיע לאחר הניתוח המסורתי.

שיטת ה- Piezosurgery  מאפשרת התערבות כירורגית מינימלית והיא עשויה למזער את הסיכונים הכרוכים בניתוח הרמת סינוס

מהם היתרונות בשימוש במכשיר זה?

ראשית באמצעות שימוש במכשיר זה ניתן להסיר כמות עצם מינימלית ולשמור על נפח עצם מקסימלי. בנוסף, הורדת כמות עצם מינימלית מובילה לתגובה דלקתית מתונה יותר ולהתפתחות בצקת ונפיחות מינימלית, בהשוואה להרמת סינוס סטנדרטית בה מסירים כמות עצם רבה. כמו כן, העובדה שמכשיר הפיאזו מסוגל להסיר רקמה קשה בלבד, מביאה לכך שפעולה זו אינה מסכנת את הרקמות הרכות הסמוכות לרירית הסינוס, לרבות רקמת החניכיים, עצבים וכלי דם. יתרה לכך, השימוש במכשיר מקטין את הסיכוי ליצירת קרעים ברירית הסינוס. בנוסף, הפיזיקה של המכשיר והעובדה כי הוא אינו פולט חום רב (בניגוד לשימוש במקדח בהרמת סינוס סטנדרטית), מובילות לכך ששולי העצם נשארים חיוניים ומשפרים את אספקת הדם לאזור הניתוחי. יש לציין כי מכשיר זה משמש גם לניתוחים המתבצעים בלסת התחתונה לרבות השתלות עצם, שתלים, פחות רכסים ועוד. השימוש במכשיר הפיאזו במסגרת ניתוחים אלה עשוי להקטין את הסיכון לפגיעה בעצב המנדיבולרי (עצב אשר מספק תחושה לשפה התחתונה והחניכיים) באופן משמעותי. 

מהם החסרונות בשימוש בטכניקה זו?
החיסרון העיקרי הוא הארכת זמן הניתוח בכ-10-15 דקות. בנוסף, עלות השימוש במכשיר גבוהה יחסית ועל כן ביצוע הרמת סינוס בעזרתו יכולה לעיתים לגרור עלויות גבוהות יותר.  ללא כל תלות בשיטה הנבחרת לביצוע הרמת סינוס, אין תחליף למיומנות, ניסיון וידע. לפיכך, בכל החלטה לביצוע של ניתוחים מורכבים בחלל הפה, לרבות הרמות סינוס, שתלים דנטליים ועקירות כירורגיות, מומלץ לפנות לכירורג פה ולסתות מומחה.