אחת ולתמיד: האם סרטן צוואר הרחם ניתן למניעה?

בכל שנה מאובחנים בישראל כ-200 מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם, כ-95% מהם נגרמים בשל הידבקות בנגיף הפפילומה האנושי, Human Papilloma Virus) HPV).

למעשה, כ-90% מאלו המקיימים יחסי מין ידבקו בנגיף, אך ברוב המקרים מערכת החיסון מצליחה לגבור עליו והוא יעלם מן הגוף מבלי לגרום נזק. במיעוט המקרים (כ-5-10%), הנגיף עלול לגרום לפגיעה בנשים וגברים. קיימים יותר מ-100 זנים של וירוס ה-HPV. חלקם, בעיקר זנים 6 ו-11, גורמים להופעת קונדילומות – יבלות באיבר המין. זנים אחרים של הווירוס, בעיקר זנים 16 ו-18, עלולים להוביל להתפתחות נגעים טרום ממאירים וממאירים בצוואר הרחם, פי הטבעת, הפה והלוע ,שפתי נרתיק ,הנרתיק ואיבר המין הזכרי. למעשה, מקורם של 3-5% ממקרי סרטן בעולם הוא נגיף הפפילומה האנושי .

תהליך התפתחות סרטן צוואר הרחם הוא איטי וקיימות מספר דרגות לשינוי הממאיר של תאי צוואר הרחם: בשלב הראשון, שיחל עם ההידבקות בווירוס, יופיעו שינויים המעידים על זיהום שהתפתח כתוצאה מהידבקות בנגיף, או שינויים טרום סרטניים בדרגה קלה בתאי צוואר הרחם. בשלב השני, יתפתחו שינויים בדרגה בינונית וקשה .

למרות שבמקרים מסוימים תהליך זה של שינוי התאים בצוואר הרחם יכול לחלוף מעצמו, אם חלו שינויים טרום סרטניים בדרגה 2 ו-3 בתאים, קיים סיכון שהם יתפתחו לכדי נגעים ממאירים ללא טיפול. תהליך שינוי התאים איטי, ולרוב ימשך כ-10-15 שנים, מרגע ההדבקה ועד להתפתחות סרטן צוואר הרחם. בניגוד למחלות ממאירות אחרות, מהלך המחלה הארוך מאפשר במקרים רבים גילוי מוקדם, טיפול ומניעה של התפתחות הנגעים הממאירים. 

קיימות מספר אפשרויות למניעת סרטן צוואר הרחם:

מניעה ראשונית: מתן חיסון כנגד וירוס הפפילומה האנושי

חיסון הגרדסיל (GARDASIL) ניתן במסגרת חיסוני השגרה לנערים ונערות בכיתות ז'-ח'. כאשר החיסון ניתן לפני קיום מגע מיני לראשונה, הוא מסייע במניעת הדבקה מהזנים שבחיסון בכ-99% מהמקרים. בעבר, החיסון שניתן בישראל היה אפקטיבי כנגד ארבעה זנים של וירוס הפפילומה – זנים 6 ו-11, שעלולים כאמור לגרום להתפתחות של קונדילומות, וזנים 16 ו-18 אשר יכולים להוביל להתפתחות סרטן צוואר הרחם. משנת 2019, החיסון מגן מפני תשעה זנים של וירוס ה-HPV: שבעה מהם עלולים לגרום להתפתחות סרטן צוואר הרחם ועוד שניים שיכולים לגרום להתפתחות של קונדילומות. יעילות חיסון כנגד וירוס ה-HPV גבוהה מאוד והוא מסייע במניעת 99% ממקרי הקונדילומות וכ-90% ממקרי סרטן צוואר הרחם. בנוסף, חיסון זה מסייע גם במניעת סוגי סרטן נוספים (לרבות סרטן פי הטבעת, סרטן הפה והלוע, סרטן הנרתיק ושפתי הנרתיק וסרטן של איבר המין הזכרי).

נערות ונערים עד גיל 18 שלא קיבלו את החיסון בבית ספר יכולים לגשת ללשכות הבריאות באזור מגוריהם ולקבל את החיסון ללא עלות. גברים שנמצאים בסיכון להידבק בנגיף, לרבות גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, נשאי HIV וכדומה, יכולים לקבל את החיסון עד לגיל 26 ללא עלות. נשים וגברים יכולים לרכוש את החיסון עד לגיל 45, על מנת למנוע הדבקה מבן זוג חדש ליחסי מין

האם החיסון בטוח לשימוש ומהן תופעות הלוואי שעלולות להתפתח לאחריו?

האינטרנט מלא בתיאורי מקרה של נשים שחלו במחלות שונות בעקבות קבלת חיסון נגד פפילומה. עם זאת, מדובר בתיאורי מקרה בלבד להם אין משמעות מדעית. מחקרים רפואיים שבדקו מיליוני נשים והשוו גילוי מחלות בנשים שקיבלו חיסון, לעומת נשים שלא קיבלו חיסון גילו ששכיחות המחלות בשתי האוכלוסיות זהה. העבודות המדעיות השונות בחנו מחלות רבות, בהן זאבת אדמונית, תסחיפים ראיתים, שיתוק, טרשת נפוצה, מחלות אוטואימוניות שונות ועוד, ובאף מחקר לא נמצאה שכיחות יתר של מחלות בנשים או נערות שקיבלו חיסון  נגד פפילומה.
גם בכל הנוגע לתופעות הלוואי לאחר החיסון, לא נמצאו תופעות משמעותיות. החיסון עלול לגרום להתפתחות של תופעות מינוריות, בהן חום גבוה, כאבי שרירים באזור מתן החיסון ותסמינים מדמי שפעת. כיום לאחר מתן של כ- 300 מיליון מנות חיסון ברחבי העולם, גופי הבריאות השונים ומשרדי הבריאות בעולם קבעו כי החיסון בטוח לשימוש ומוביל להתפתחות של תופעות לוואי זניחות. התועלת בחיסון גדולה לאין שיעור מהסכנות הזעירות הכרוכות בו.

חשוב לציין כי מעבר למניעת סרטן צוואר הרחם, חיסון הגרדסיל מסייע גם במניעת סרטן פי הטבעת הן בגברים והן בנשים, סרטן הפה והלוע הן בגברים והן בנשים, סרטן הנרתיק, סרטן הפין וכן גם סרטן העריה. 

יש לזכור ששימוש בקונדום מונע הדבקה בנגיף HPV רק ב 70% מהמקרים , ולכן מומלץ  להשתמש בקונדום על מנת לא להדבק במחלות מין אחרות לזכור שכנגד נגיף הפפילומה יעילותו מופחתת. 

מניעה שניונית של סרטן צוואר הרחם: בדיקת PAP 

הבדיקה כוללת לקיחת משטח מתאי צוואר הרחם. במצבים בהם מתגלה חשד לשינויים טרום סרטניים, האישה מופנית להמשך בירור באמצעות בדיקה מיקרוסקופית של צוואר הרחם ולאחר מכן ביופסיה. אם בבדיקת הביופסיה התגלו נגעים טרום סרטניים בדרגה 2-3, יומלץ על ניתוח להסרתם לשם מניעת התפתחות הסרטן. 

בדיקת PAP מומלצת לכל אישה בגילאי 25-65 אחת לכל שלוש שנים. עם זאת, המודעות לביצוע הבדיקה בישראל נמוכה מאוד ורק כשליש מהנשים מבצעות את הבדיקה התקופתית, זאת בהשוואה לכ-80% מהנשים בארצות מערב אירופה. לכן, למרות ששכיחות המחלה בישראל דומה לזו הקיימת במדינות האירופאיות, שיעור התמותה כתוצאה מסרטן צוואר הרחם גבוה יותר, זאת בשל היעדר גילוי הנגעים בשלבים טרום סרטניים. בארצות אירופה וארה"ב חלה ירידה של כ- 80% בתמותה מסרטן צוואר הרחם בחמישים השנים האחרונות, בעוד שבישראל לא חל שום שינוי בתמותה.

מהם החידושים בתחום?

בשנים האחרונות פותחה בדיקה נוספת המסייעת באבחון נשאיות הנגיף בדיוק רב יותר בהשוואה לבדיקת ה-PAP. בבדיקה זאת בודקים המצאות של נגיף הפפילומה בצוואר הרחם. רגישות הבדיקה עומדת על כ-90% .בדיקה זו מתבצעת באמצעות איסוף תאים מצוואר הרחם לתוך מבחנה המכילה נוזל. במידה ומתגלה כי האישה היא נשאית של נגיף הפפילומה, מבצעים משטח פאפ ואז  מופנית האישה להמשך בירור. הבדיקה זמינה כרגע במכבי שירותי בריאות ועתידה להיכנס גם לקופות החולים האחרות.  ניתן לבצע את הבדיקה גם במסגרת הפרטית. 

סרטן צוואר הרחם שכיח במיוחד בשתי קבוצות של נשים: נשים צעירות בגיל 35-40 לאחר לידות או אלה המנסות להרות, וכן גם נשים בגיל 60-65. אם המחלה מתגלית בשלבים טרום סרטניים ברוב המקרים ניתן לרפאה באמצעות ניתוח מהיר שמתבצע בהרדמה מקומית. עם זאת, אם הסרטן מאובחן בשלבים מתקדמים, הפתרון המקובל הוא ניתוח לכריתת רחם שישולב לעיתים גם עם טיפולי כימותרפיה וקרינה. טיפולים אלה מונעים כמובן אפשרות להריון עתידי. 

על כן, קבלת החיסון כנגד הנגיף וביצוע בדיקות שגרתיות של משטח מצוואר הרחם ( משטח פאפ או בדיקת זני HPV )  מהוות את הדרך היעילה ביותר למניעת סרטן צוואר הרחם .