קונדילומה

כאמור, הגורם לקונדילומה הוא נגיף הפפילומה, התוקף רקמות ריריות (רקמות אפיתל) המצויות על פני העור, איברי מערכת המין של האישה, פי הטבעת וחלל הפה.

העברת הנגיף מתרחשת לרוב במהלך קיום יחסי מין וגינליים, אנאליים או אוראליים. כיוון שההדבקה מתרחשת באמצעות חיכוך העור, קונדום לא מהווה הגנה מלאה – שכן גם בעת שימוש בקונדום קיים מגע של העור באזור המפשעות שעלול לגרום להדבקה.

עוד דרכים שדרכן ניתן להידבק בקונדילומה[3]:
 

• מגע של עור לעור, כולל מין נרתיקי ואנאלי.
• שיתוף צעצועי מין.
• מעבר לתינוק מאמו במהלך הלידה, אך זה נדיר.

• נשיקה.
• שיתוף דברים כמו מגבות, סכו"ם, כוסות או מושבי אסלה.

כיוון ש-80% מאוכלוסיית העולם הפעילה מינית נדבקה בווירוס הפפילומה האנושי, נשים וגברים המחליפים פרטנרים בתדירות גבוהה נמצאים בסיכון רב יותר להידבק, ועליהם להיבדק באופן סדיר.

רוצים להבין מה גורם להתפרצות קונדילומה? זה הזמן להתייעץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה

תקופת הדגירה של וירוס הפפילומה יכולה להמשך עד שנה, אך לרוב התסמינים יופיעו לאחר 3 חודשים ממועד ההדבקה.

במקרה שבו יש חשד ליבלות באיבר המין, יש לפנות לרופא/ת עור על מנת לשלול מחלות אחרות, למנוע הדבקה ולקבל טיפול, הניתן על ידי צוות רפואי בלבד.

לא תמיד ניתן לגלות את היבלות. לרוב, היבלות ניתנות לזיהוי רק בעזרת קולפוסקופ (מכשיר אופטי מגדיל). במסגרת הבדיקה, הרופא/ה יכול/ה למרוח חומצה חלשה המלבינה את פני היבלות ומאפשרת זיהוי של נגעים קטנים במיוחד. הטיפול אינו כואב.

על מנת לבדוק את סוג היבלות, לעיתים יש צורך לקחת דגימה מהרקמה (ביופסיה).

כל עוד יש חשד לקונדילומה מומלץ להימנע מקיום יחסי מין וגינליים, אנאליים או אוראליים, גם אם מוגנים, על מנת למנוע הדבקה.

רוצים לעבור אבחון מדויק לקונדילומה? קבעו תור למומחה כבר עכשיו. לחיפוש תור למומחה

נגיף הפפילומה יכול לגרום לסרטן צוואר הרחם, כולל סרטן הפות, סרטן הנרתיק, סרטן הפין וסרטן פי הטבעת. HPV יכול גם לגרום לסרטן בחלק האחורי של הגרון, כולל בסיס הלשון והשקדים. לעתים קרובות לוקח לסרטן שנים, אפילו עשרות שנים, להתפתח לאחר שאדם חלה ב-HPV. חשוב לציין שקונדילומה וסוגי הסרטן שצוינו לעיל נובעים מסוגים שונים של HPV.[4] עם זאת, ממחקר דני עולה שגברים ונשים הסובלים מקונדילומה הם בעלי סיכון מוגבר בטווח הארוך לסרטן פי הטבעת-איברי המין וסרטן הראש והצוואר[5].

בנוסף, חלק מהחולים מדווחים על דיכאון, חוסר חשק מיני וחשש מדחייה או דחייה ממשית על ידי הפרטנר עקב התחושות הקשות שעולות בגלל המחלה.
לבסוף, קיים סיכוי קטן שתינוק שנולד דרך תעלת לידה המכילה את הנגיף יפתח יבלות על מיתרי הקול ולאורך קנה הנשימה. היבלות עלולות להתפתח חודשים ואף שנים לאחר הלידה, ובכוחן לגרום לחסימה של דרכי הנשימה.

חוששים מתופעות נלוות או סיבוכים של קונדילומה? אל תחכו שהמצב יחמיר, קבעו תור לרופא מומחה. לחיפוש תור למומחה

ישנן דרכים רבות לטפל בקונדילומה - חלקן כוללות שימוש בתרופות, חלקן כוללות פרוצדורות להסרה. גם לאחר טיפול, ייתכן שהיבלות יחזרו תוך מספר שבועות או חודשים. הסיבה לכך היא שטיפול ביבלות אינו בהכרח מסלק לחלוטין את הנגיף (HPV) הגורם ליבלות. חלק מהתאים בעור איברי המין ובנרתיק נראים רגילים אך עלולים להיות נגועים בווירוס. אין כיום טיפול שיכול להיפטר לצמיתות מנגיף הפפילומה האנושי בכל התאים הנגועים, אך ברוב המקרים הגוף ייפטר מהנגיף ומהיבלות באמצעות מערכת החיסון בתוך כשנתיים. בכל מקרה, יש להיוועץ עם רופא/ת עור לצורך טיפול בקונדילומה[6].

הטיפול מותאם לכמות היבלות, למיקום שלהן, למצבים בריאותיים מסוימים (כגון הריון ומחלות המשפיעות על מערכת החיסון) ולהעדפות של הרופא/ה. הטיפולים התרופתיים המקובלים הם:
 

• אימיקימוד (אלדרה) - משחה המגבירה את התנגודת החיסונית של הגוף כנגד הנגיף.
• תמיסת פודופילוטוקסין (קונדילוקס) 0.5% - מניחים על היבלת באמצעות אפליקטור ושוטפים אחרי מספר שעות.
• חומצה טריכלורואצטית (TCA) - חומר מעכל (קאוסטי) המונח בזהירות על קצה היבלת במינון נמוך. תוך 30 שניות היבלת תלבין, תופיע תחושת בעירה חזקה למשך 30-15 דקות ולאחר מכן היבלת תנשור. החומצה למעשה הורסת את רקמת היבלת.

• יבלות שאינן מגיבות לטיפול רפואי.
• אזורים גדולים של יבלות, בהם טיפול רפואי לבדו לרוב אינו מספק.
• יבלות המערבות את הנרתיק, השופכה או פי הטבעת.
• אזורים שיש בהם שינויים טרום סרטניים בנוסף ליבלות.

• קריותרפיה – שימוש בחומר כימי כדי להקפיא את היבלת. הטיפול יכול להיעשות במרפאה ולרוב אינו מצריך הרדמה כלשהי. הטיפול עלול לגרום לכאב במהלך ההליך, ולתופעות לוואי אחרות כגון גירוי בעור, נפיחות, שלפוחיות וכיבים.
• זרם חשמלי - כריתה באמצעות אנרגיה חשמלית כדי לשרוף יבלות. הטיפול נעשה בדרך כלל בחדר ניתוח באמצעות הרדמה מקומית למניעת כאבים.
• לייזר – שימוש באנרגיית אור אשר גורמת להרס היבלות. טיפול בלייזר מצריך הכשרה ספציפית וציוד מיוחד. הטיפול נעשה באמצעות הרדמה מקומית למניעת כאבים, והוא מומלץ במקרים של יבלות מרובות הפזורות על שטח גדול. הסיכונים של הליך לייזר הם צלקות, כאבים ושינוי גוון העור (בדרך כלל לבהיר יותר).
• כריתה ניתוחית - כריתה על-ידי ניתוח להסרת היבלת. רוב האנשים מטופלים בחדר ניתוח באמצעות הרדמה או אלחוש כדי למנוע כאבים. לעיתים רחוקות, כריתה גורמת לכאב, צלקות וזיהום.

מעקב אחר קונדילומה
כאמור, היעלמות יבלות לא בהכרח מעידה על היעלמות הנגיף. אם היבלות חוזרות בדרך כלל תוך שלושה עד שישה חודשים מהטיפול, יש לחזור לרופא/ה. קונדילומה חוזרת שכיחה יותר אצל אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת (כגון סוכרת, HIV, תרופות מסוימות)[6].

מחפשים את הטיפול היעיל ביותר עבור קונדילומה? התייעצו עכשיו עם מומחה. לחיפוש תור למומחה

• מומלץ לא לקיים יחסי מין בזמן טיפול בקונדילומה. כמו כן, ניתן למנוע את המחלה על ידי הימנעות משיתוף צעצועי מין[3].
• אנשים פעילים מינית יכולים להפחית את הסיכון לקנדילומה באמצעות שימוש בקונדומים – קונדום לא מהווה אמצעי הגנה מלא מפני הדבקה בנגיף, כיוון שכל עוד מתקיים מגע של עור בעור תיתכן הדבקה. עם זאת, קונדום עשוי להפחית את הסיכון.
• קבלת חיסון נגד HPV יכולה למנוע מאדם להידבק בסוגים מסוימים של הנגיף, כולל אלו שעלולים לגרום ליבלות באברי המין או לסרטן[7]. קיימים שלושה חיסונים המאושרים לשימוש בישראל עבור בני ובנות 9-26. החיסונים בעלי יעילות גבוהה והם מגנים מפני מספר זנים. במקרים מיוחדים ניתן לחסן גם עד גיל מאוחר יותר[8].

רוצים להפחית סיכויים להידבקות או למנוע חזרה של קונדילומה? פנו לייעוץ עם מומחה בתחום. לחיפוש תור למומחה