מנינגיומות: האם הגידול המוחי מצריך תמיד ניתוח?

מנינגיומה היא גידול אשר צומח מקרומי המוח וגורם ללחץ על רקמת המוח, שעלול להוביל לתסמינים נוירולוגיים המשתנים בהתאם למיקום בו מתפתח הגידול. ברוב המקרים, הגורם להתפתחות של מנינגיומה אינו ברור, אך ידוע שהיא שכיחה יותר בקרב אלה שעברו טיפול בקרינה באזור הראש. בישראל, הגידול נפוץ יותר בקרב אלה שעברו טיפול בקרינה עקב מחלת הגזזת. קיימים מקרים נדירים של תסמונות גנטיות – משפחתיות אשר מובילות להתפתחות של מנינגיומות, אך לרוב לא מדובר בקשר ישיר. קיום של פגם גנטי בכרומוזום 22 ידוע כגורם מוביל להתפתחות של מנינגיומה, אך לרוב לא מדובר בפגם שעובר בתורשה. שכיחות הגידול עולה בהתאמה עם העלייה בגיל, אך באופן מפתיע זהו גם הגידול השפיר הנפוץ ביותר בקרב מבוגרים צעירים, מתחת לגיל 25. 

קרדיט: Shutterstock |  Shidlovski

מנינגיומה מחולקת לשלוש דרגות חומרה היסטולוגיות:

דרגה 1 
הדרגה השפירה והשכיחה ביותר, ולמעשה כ-85% ממקרי המנינגיומה יסווגו בדרגה זו. 

דרגה 2 ודרגה 3
גידולים בעלי דרגת ממאירות גבוהה יותר. המשמעות העיקרית היא נטייה מוגברת לחזרת הגידול לאחר טיפול. במקרים מסוימים, בעיקר לאחר טיפולים בקרינה או בשל הפרעה גנטית מסוימת, יכולות להתפתח גם מנינגיומות מרובות.

קראו עוד: תסמונת העצב המשולש (נאורלגיה טריגמינלית): תסמינים, אבחנה והטיפול

האם מנינגיומה גורמת לתסמינים שונים שיעלו חשד?

חלק גדול מהגידולים השפירים מתגלים באופן מקרי ללא כל תסמינים, בעקבות ביצוע של בדיקת CT או בדיקת MRI מסיבות אחרות. התסמינים שמתפתחים תלויים בראש ובראשונה במיקום המנינגיומה, כמו גם בגודלה. ככלל, וללא כל תלות במיקומה בקרום המוח, ככל שהמנינגיומה גדולה יותר כך קיימת סבירות גבוהה יותר להתפתחות של תסמינים הקשורים בעליית הלחץ התוך גולגולתי, כמו כאבי ראש, הקאות, טשטוש ראייה, הפרעות התנהגות שונות ועוד. 

אם המנינגיומה התפתחה במיקום ספציפי יותר, גם במקרים בהם גודלה קטן, יתפתחו תסמינים הנובעים מלחץ אשר מופעל על רקמה עצבית סמוכה. כך לדוגמה, מנינגיומות אשר מתפתחות בקרבת עצבי הראייה יכולות להוביל להתפתחות של הפרעה בראייה; מנינגיומות באזור עצב הריח יכולות להשפיע על חוש הטעם והריח;  ומנינגיומות באזור גזע המוח יכולות להוביל להפרעה בשיווי המשקל, הפרעה בתחושה באזור הפנים, חולשת רגל או יד ועוד.

אם עלה חשד למנינגיומה, איך ניתן לאבחן באופן סופי?

כאמור, זיהוי ראשוני של הגידול מתבצע פעמים רבות במהלך בדיקת הדמיה מסיבות אחרות. האבחון הסופי יתבצע באמצעות בדיקת CT  או MRI , לרוב תוך הזרקת חומר ניגוד. 

האם תמיד יהיה צורך בניתוח מוח?

לא, הטיפול במנינגיומות כולל מספר גישות מרכזיות: מעקב פעיל, טיפול כירורגי או טיפול בקרינה רדיו-כירורגית.

- אם התגלתה מנינגיומה קטנה באופן אקראי, ללא קיום כל תסמינים, ברוב המקרים יתבצע מעקב תקופתי בלבד באמצעות בדיקת MRI. חלק מהמנינגיומות אינן משתנות או גדלות במשך השנים ועל כן אינן מצריכות טיפול. 

- במקרים בהם המנינגיומה גדולה/ גדלה במהלך המעקב, או גורמת לסימפטומים, יהיה לרוב צורך בטיפול. 

ניתוח לכריתת הגידול יומלץ במצבים בהם המנינגיומה גדולה או שהובילה להתפתחות של תסמינים נוירולוגיים. מנגד, טיפול בקרינה רדיו- כירורגית מותאם לגידולים קטנים יחסים שאינם גורמים לסימפטומים נוירולוגיים.

כיצד מתבצע הניתוח להסרת המנינגיומה? 

מדובר בהליך כירורגי נפוץ מאוד אשר מתבצע בהרדמה כללית, לרוב תוך שימוש במערכת ניווט אשר מסייעת לרופא המנתח לאתר את מיקום הגידול ולהסירו באופן מדויק, תוך צמצום הסיכוי לפגיעה במבנים הסמוכים אליו. הגישה הניתוחית נבחרת על פי מיקום המנינגיומה, במטרה להשיג כריתה שלמה של הגידול ובמקביל גם לשמור על רקמת המוח הסמוכה. הניתוח עצמו אורך לרוב שעות ספורות אך הוא יכול להימשך יותר, כתלות בגודל ובמיקום הגידול.

במצבים בהם לא ניתן להסיר או לכרות את הגידול בשלמותו, לרוב בשל סכנת פגיעה ברקמת המוח או בכלי דם בסביבת הגידול, תתבצע כריתה חלקית וטיפול משלים בקרינה לאחר הניתוח. אם מדובר במנינגיומה בעלת דרגת ממאירות גבוהה יותר, בשל הנטייה המוגברת להישנות הגידול לאחר הניתוח, מקובל לבצע מעקב תכוף יותר וטיפול בקרינה רדיו כירורגית במידה והתרחשה הישנות. מנינגיומות בדרגה 3 יטופלו בקרינה מיד לאחר הניתוח. 

מהם אחוזי הצלחת הניתוחים להסרת מנינגיומות ובאילו סיכונים הם כרוכים?

ככלל, הסיכונים הכרוכים בניתוחים לכריתת מנינגיומה תלויים במיקום הגידול, בגודלו ובניסיונו של הרופא המנתח. בנוסף, הסיכוי להתפתחות של סיבוכים תלוי גם בגיל החולה, מצב בריאותו הכללי ועוד. באופן כללי, שיעור הסיבוכים בניתוחים אלה עומד על כ-6-8%. עם זאת, יש לציין כי מדובר בנתון כללי המשתנה בהתאם למאפיינים שפורטו לעיל. 

בשנים האחרונות חלה התקדמות בטיפול הכירורגי במנינגיומה, זאת במטרה לשפר את בטיחות הניתוח, להקטין את הסיכוי לסיבוכים ולשפר את היכולת להגיע לכריתה מלאה. שינויים אלה כוללים, הדמיה מדויקת יותר (כולל הדמיית תלת ממדית לפני הניתוח), שימוש במערכת ניווט במהלך הפעולה הכירורגית, שימוש במערכת ניטור נוירו-פיזיולוגית במהלך הניתוח והתקדמות בטכניקות מיקרו כירורגיות. 

מה צפוי בתקופת ההחלמה לאחר הניתוח?

לרוב, אם נבחרה גישה ניתוחית מתאימה ולא התרחשה פגיעה במבנים עצביים או מוחיים בסביבת הגידול, ההחלמה לאחר הפעולה הכירורגית מהירה וכרוכה במספר ימי אשפוז ובתקופת החלמה ביתית של כשבועיים עד לחזרה מלאה לפעילות. בחירה בנוירוכירורג בעל ניסיון בביצוע ניתוחים להסרת מנינגיומות, הבקיא במגוון הטכניקות והחידושים תתרום ברוב המקרים לפעולה מוצלחת ובטוחה. לאחר הניתוח יש צורך בביצוע של בדיקות MRI ומעקב תקופתי כדי לוודא כריתה מלאה של הגידול ולשלול הישנות שלו. 

הכתבה בשיתוף עם ד"ר שגיא הרנוף, נוירוכירורג בכיר, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבית חולים בילינסון מרכז רפואי רבין, מומחה לניתוחי מוח מיקרוכירורגים של בסיס הגולגולת וכלי הדם המוחיים.