קנאביס רפואי ופרקינסון: מה צופה העתיד?

הארכת תוחלת החיים והגידול באוכלוסיית הקשישים הובילו את מערכת הרפואה להתמודדות עם מספר עולה של מחלות הגיל השלישי, בהן מחלות ניווניות. 

פרקינסון היא אחת ממחלות אלו. מספר חולי הפרקינסון מכפיל את עצמו בימים אלו (בחצי היובל שבין 2005 ל-2030) עם הימצאות של 2% בגברים ו-1.3% בנשים. מדובר במחלה נוירולוגית שמאופיינת בהפרעות תנועה: רעד במנוחה, נוקשות שרירים (ריגידיות), איטיות בתנועה (ברדיקינזיה) והפרעות ביציבות. 

המחלה תוארה עוד בכתבים ממצרים העתיקה ומתקופת האימפריה הרומית, אולם אופיינה לראשונה על ידי ד״ר ג׳יימס פרקינסון ב-1817. כיום אנו יודעים שהיא נגרמת בעקבות הצטברות חלבונים פגומים והרס תאים באזור במוח שאחראי בין היתר על דיוק התנועה שלנו ונקרא הגרעינים הבזאליים (הגרעינים הבסיסיים), ובעיקר מערב גרעין אחד מתוכם – החומר השחור (Substantia Nigra, SN).

הטיפול בפרקינסון כיום מתמקד בשחזור התפקוד שנפגע בגרעין ה-SN בין אם בעזרת תרופות שמעלות את ריכוז הדופמין, החומר העיקרי שמתווך את יכולת התנועה באזור זה במוח, ובין אם בעזרת גירויים חשמליים באמצעים ניתוחיים. המטרה העיקרית של הטיפולים היא שיפור תסמיני המחלה, חלק מהטיפולים אף הצליחו במידה חלקית לעכב את התקדמות המחלה.

Shutterstock  | Flapas

קולטני קנאביס באזור התנועה והקשר שלהם לפרקינסון

הקולטנים הללו מופעלים על-ידי האנדוקנבינואידים (קנבינואידים שהגוף שלנו מייצר בעצמו), וייתכן שהם מושפעים גם מהחומרים הפעילים של הקנאביס. בדיקות הדמיה הראו שעם הרס התאים בפרקינסון, גם רמות הקולטנים הקנבינואידים בגרעין ה-SN יורדות. 

עוד לפני שהיו סריקות מוח מתקדמות במאה ה-19, הנוירולוג ויליאם גווארס תיאר שיפור ברעד בעזרתו של תת הזן המפ הודי. במקרה אחד הוא תאר אפילו השפעה לטווח הארוך של ההמפ על הרעד לאחר שנה.

האם מדובר בהשפעה על אותם קולטנים ב-SN או על קשר מקרי בלבד? היום יש בידי הרפואה כלים להבין.

השימוש המותווה בקנאביס רפואי במחלות נוירולוגיות

ההמלצה לטיפול בפרקינסון היא עבור מטופלים הסובלים מכאב – בין אם כרוני ובין אם כאב שנגרם מנוקשות השרירים (הריגידיות) שמהווה אחד מתסמיני המחלה העיקריים – אשר לא הגיבו לטיפול המקובל בכאב.

כלומר, ההתוויה מתייחסת רק להקלה בכאב אך לא מתייחסת לשיפור משמעותי בתסמיני המחלה עצמם כגון הפחתת הרעד, וזאת כנראה בגלל היעדר עדות מחקרית.

המחקרים העדכניים על קנאביס רפואי ופרקינסון

כך למשל מחקר מ-2004 הראה שתמצית מעורבת של THC ו-CBD לא הובילה לשיפור תסמינים בקרב 17 מטופלים שהשתתפו במחקר, אולם 5 שנים לאחריו, מחקר אחר הראה ש-5 מטופלים חוו שיפור בפסיכוזה – הסתמנות מאוחרת יחסית של המחלה. 

מחקרים מהשנים האחרונות הראו שיפור מידי ברעד, בנוקשות ובאיטיות. לדוגמה מחקר ישראלי שבוצע בבית החולים בילינסון ב-2014 הראה ש-22 מתוך 28 מטופלים שעישנו קנאביס דווקא עם THC דומיננטי יחסית, דיווחו על ירידה ממוצעת ב-10 נקודות (מ-33.1 ל-23.2) בדירוג ההפרעות המוטוריות של המחלה שלהם.

בסקר שנערך בקרב 339 מטופלים בצ׳כיה, מתוכם 25% השתמשו בקנאביס, דווח שלאחר טיפול ממושך של 3 חודשים ומעלה 46% מהמטופלים חוו שיפור בתפקוד הכללי, ברעד במנוחה, באיטיות ובנוקשות.

למדע נותרה חובת ההוכחה על שיפור הרעד בפרקינסון בעזרת קנאביס

למרות המסקנות החיוביות שהוצגו בסקירה המקיפה מ-2018, גם כאן, בדומה למחקרים רפואיים קליניים רבים בקנאביס, רובם בוצעו על מדגם מצומצם של חולים ולכן קשה להוכיח קשר מובהק ומשמעותי בין השימוש בקנאביס לבין ההטבה בתסמיני המחלה.

מחקרים רבים ומקיפים יותר יוכלו להראות האם אכן קיימת הטבה בפרקינסון לאחר הטיפול בקנאביס רפואי וכיצד הוא משפיע – אם הוא בכלל מעורב – על התהליכים הפתולוגיים שמתרחשים בהתפתחות המחלה ובהתקדמות שלה.