קורונה : איך מדינות העולם מתמודדות?

נכון לכתיבת שורות אלה למעלה מ-8,000 חולים כבר מתו עקב מגיפת הקורונה המתפשטת ברחבי העולם ושהדביקה בוודאות 200 אלף אנשים לפחות. יחד עם התמודדות מערכות הבריאות ברחבי העולם עם מספרים הולכים ועולים של חולים הנדרשים לבידוד וצוותי רפואה שעושים לילותיהם כימים במטרה להציל חיי אדם, הולך ומתפתח דיון בנוגע למדיניות הציבורית הנכונה ביותר בהתמודדות החברתית-כלכלית עם המצב.

בינתיים ישראל הציגה כמה מהצעדים הקיצוניים והנמרצים ביותר במטרה להגביל ולשלוט על התקדמות המגיפה, לעתים תוך פעילות המזכירה את זו הביטחונית והצבאית בהתמודדות עם איום הטרור: צעדי מנע נרחבים ואגרסיביים.

בעוד שבבית ובעולם רבים דנים על מידת היעילות שבפעילות הממשלה בארץ, במקומות אחרים ניתן לראות גישות שונות שמצליחות יותר או פחות בהתמודדות עם המגיפה והגבלת ההדבקה. אספנו עבורכם את המתרחש במקומות נבחרים ובולטים (לרעה ולטובה) על הגלובוס במלחמה מול הנגיף.

 

 Petia_is | Shutterstock
 

סין: הראשונה לחלות, להטיל סגר ואולי גם להבריא

סין הייתה המדינה בה התפרץ לראשונה נגיף הקורונה, הדביק לפחות שמונים אלף אנשים והביא לתמותה של 3,000 חולים. כחלק מההתמודדות עם המגיפה הטילו בסין עוצר נרחב על יותר ממאה וחמישים מיליון אנשים, כאשר 760 מיליון מתושבי סין חוו הגבלות כלשהן כחלק מהתמודדות הרפובליקה העממית עם הנגיף.

חודשיים אחרי שהסינים נכנסו להסגר, נראה שהוא עובד – לפחות לפי דיווח הרשויות שם שהודיעו שעברו את שיא המגיפה, עם מקרים חדשים בודדים בלבד בכל יום. בארגון הבריאות העולמי ציינו בהערכה את הצלחת הממשל הסיני בעצירת המגיפה שם, תוך זקיפת הזכות לצעדים הקיצוניים שננקטו.
 

דרום קוריאה: סגר נרחב לאוכלוסייה הביא לבידוד אפקטיבי

דרום קוריאה, מדינה שבה הנגיף התפשט מהר מאד בחודשים הראשונים למגיפה הפכה זה מכבר לדוגמה להתמודדות מוצלחת ויעילה עם התפשטותה ולהגבלת התמותה.

עם יותר משמונת אלפים מקרים מאומתים בסוף ינואר השנה, בשבוע שעבר כבר פרסמו רשויות המדינה כי יותר אנשים החלימו מהנגיף מאשר נדבקו בו – והסיבה המרכזית להצלחה המסחררת של המדינה היא בבדיקות הנרחבות שמבוצעות בה ומעקב יעיל אחר חולים מאומתים.

תושבי המדינה נבדקים בעמדות "בדוק וסע" שהוקמו בערים כך שנסקרת אוכלוסיה גדולה תוך הקלה על העומס על בתי החולים ובסיכון לעובדי מערכת הבריאות במדינה. רשת של 96 מעבדות הפזורות ברחבי המדינה והוסבו לבדיקות קורונה מספקות תשובות מהירות לבדיקות אלה.

במקביל, פותחה אפליקציה שמציגה את מיקום ה-GPS של חולים מאומתים וכך מאפשרת לבריאים לשמור על מרחק. השקיפות שהממשל הקוריאני משדר העצימה את הביטחון של האזרחים בהתמודדות עם המגיפה, מה שדוחף מדינות נוספות בעולם לשפר את הנגישות
לבדיקות לקורונה.
 

קראו עוד: אחת ולתמיד: מתי מסכה עשויה למנוע הדבקה 

אירופה: יותר מתים מדי יום, ואין אסטרטגיה מסודרת

אירופה הוגדרה לאחרונה כמוקד הנוכחי של המגיפה בעולם ולאחר מספר חודשי חסד שבהם המגיפה התפשטה במזרח, היא מוצאת את עצמה מתמודדת עם מספר גואה של מקרים במדינות השונות.

בשבוע האחרון הוכרז מצב חירום במספר מדינות יחד עם החלטה על הגבלת התנועה ואף סגירת גבולות. זאת, במקביל למדיניות סגר מתרחבת.

בינתיים איטליה הופכת למוקד הגדול ביותר של המגיפה מחוץ לסין וחווה עליה בלתי פוסקת במספר החולים והמתים, עם יותר 31 אלף חולים מתוכם 2,503 מתים. אחריה ביבשת נמצאת ספרד עם שבעת אלפים חולים ובשתי המדינות אין כרגע סימנים של רגיעה.
 

ארה"ב: משאננות יחסית למצב חירום בעלות עשרות מיליארדי דולרים

אחרי שבשבועות ובחודשים הראשונים להתפרצות המגיפה התייחס אליה הנשיא טראמפ בביטול ואף בזלזול יחסי, הגעת המחלה לארצות הברית עם הדבקה של אלפים ותמותה של כמה עשרות הביאה להכרזה על מצב חירום והזרמה של חמישים מיליארד דולר מכספי הממשל למלחמה בנגיף.

כעת כבר גורמים רשמיים במדינה מצהירים על שינויים נרחבים בשגרת היומיום של האמריקאים, שמתקשים להסתגל לצורכי הבידוד והמניעה הנדרשים כעת – החל ממניעת התקהלויות ועד ביטול הלימודים כפי שנעשה במערכת החינוך הציבורי בניו יורק, הגדולה בארצות הברית.

עם הכרזת הנשיא טראמפ שהמגיפה תחת שליטה ברחבי ארצות הברית, הפחית נגיד הבנק הפדרלי את הריבית לאפס – מהלך שנועד להקל ככל הניתן על התמודדות הכלכלה החזקה בעולם עם השלכות הצעדים הנדרשים בציבור.
 

בריטניה: קובעי מדיניות רגועים ולחץ ציבורי להחרפת הצעדים

בבריטניה הולכת וגוברת הביקורת מצד האזרחים ומצד הקהילה המדעית על אי-נקיטת צעדים נרחבים יותר בהתמודדות עם נגיף הקורונה באי כשבשאר אירופה ואף בארצות הברית החלו בסגירה כללית של המרחב הציבורי בניסיון למנוע הדבקה.

נכון לתחילת השבוע כבר שלושים וחמישה חולים נפטרו בעקבות הדבקה בנגיף וקרוב ל-2,000 אנשים נדבקו בו בוודאות. עם זאת טרם בוצעו צעדים דומים לאלו שננקטו באירופה או בישראל ובתי הספר נותרים פתוחים יחד עם מרחבים ציבוריים רבים אחרים כמו מוזיאונים, מסעדות ומקומות עבודה ופנאי אחרים. יש שרואים במדיניות האנגלית כלי מכוון להדביק את האוכלוסייה ובכך לחסן אותה לקראת התפרצויות עתידיות נוספות של הווירוס, למשל בחורף הבא.
 

ישראל: מקדימה את העולם במרבית הצעדים

עם התקדמות המגיפה בעולם ובישראל אנו עדים לצעדים חריפים מצד הממשלה הישראלית, שאם ננקטו באירופה הוחלו לרוב רק לאחר הופעה של תמותה נרחבת. על כן, ניתן לומר שכחלק מהתמקדותה של הממשלה הישראלית כעת במניעה ישנו מרכיב של תגובת יתר למצב המתפתח, אך בהשוואה למדינות אירופה ולארצות הברית ישראל נמצאת כעת במקום טוב מהן בהרבה.

עניין נוסף שחשוב לזכור בנוגע למדיניות הישראלית הוא השליטה שלנו על גבולותינו: בעוד שבישראל יש נקודות גבול מעטות שקל לשלוט עליהן, ובראשן נתב"ג, ישראל קולטת אליה מדי יום עשרות אלפי עובדים מהגדה המערבית ועזה – עובדים אלה, אשר מחזיקים בתפקידים חשובים בענפי הבנייה והחקלאות, מגיעים מדי יום מתוך מערכת בריאות שאינה בשליטת המדינה ולאחרונה מאפשרת להם המדינה ללון בגבולותיה, כך שיקטן הסיכון שיחזרו לבתיהם, ידבקו ויחזרו שוב לישראל.

צעד נוסף שהממשלה מאמצת, בשיתוף השב"כ, הוא איכון של חולים כך שניתן יהיה לאתר את כל מי שבא עימם במגע. שיטות דומות אומצו בדרום קוריאה ובטאיוואן והן מאפשרות ניטור ובידוד יעיל יותר משיטת המעקב הנוכחית- המסתמכת על שאלונים. החיסרון הברור במהלך זה הוא הפגיעה האפשרית בפרטיות הנדבקים ומי שבא איתם במגע.

עם התקדמות המגיפה בעולם, רק הזמן יעיד האם המדיניות ה"מתירנית" של בריטניה מצד אחד או דווקא הקיצוניות לכיוון השני שנצפתה בסין ועכשיו גם בישראל היא המדיניות הנכונה להתמודדות עם המגיפה. כשחוקרים ופרשנים יעסקו בשאלה זו הם יצטרכו לזכור שצעדי הגבלה נרחבים יכולים לעלות בפגיעה כלכלית קשה, ולהפך- ולעולם אין פיתרון מושלם.