דלג לתוכן

ירידת שמיעה חד צדדית: מהם הגורמים האפשריים ואיך ניתן לשקם את השמיעה?

מה גורם לירידת שמיעה חד צדדית, כיצד ניתן לאבחן את הבעיה ומהו הניתוח שעשוי להחזיר את השמיעה באוזן שנפגעה? התשובות בכתבה

מאת: ד"ר אוהד חילי
תאריך פרסום: 22/04/2020
4 דקות קריאה
ד"ר אוהד חילי בשיתוף עם ד"ר אוהד חילי i אחראי שירות אוזניים במערך אף אוזן גרון, מרכז רפואי רבין 073-7828506


לשמיעה תקינה בשתי האוזניים חשיבות מכרעת בכל הנוגע לבטיחות, להבנת דיבור ברעש ועוד. ירידה שמיעה חד צדדית היא מצב בו יכולת השמיעה באחת האוזניים נפגעת. במקרים קיצוניים אף עלולה להתפתח חירשות חד צדדית. כתוצאה מכך, יכולת ההתמצאות במרחב בעזרת צלילים, כמו גם יכולת הבנת הדיבור נפגעות. 


מכשיר שמיעה באוזנו של אדם לצורך שיקום שמיעה בעקבות ליקוי חד צדדיShutterstock | edwardolive


מהם הגורמים לליקוי שמיעה חד צדדי?

ליקוי שמיעה חד צדדי עלול להתפתח בשל בעיות באוזן החיצונית או התיכונה, כמו פקק שעווה או נוזלים באוזניים. במצבים אלה הטיפול הוא יחסית פשוט ועשוי לסייע בהשבת השמיעה התקינה. 

אולם, במקרים רבים מקורה של הבעיה נעוץ בפגיעה בתפקוד האוזן הפנימית, מצב אשר מכונה גם ירידת שמיעה עצבית תחושתית. ברוב המקרים, הגורם לפגיעה באוזן הפנימית אינו ידוע.  ירידת שמיעה עצבית תחושתית יכולה להופיע בטווח רחב של גילאים, אם כי נצפית עלייה בשכיחות התופעה עם הגיל. הפגיעה באוזן הפנימית יכולה לגרום גם לבעיות נוספות, כמו סחרחורות. מחלות שונות, כמו מחלות אוטואימוניות או זיהומיות עלולות גם הן לגרום לליקוי שמיעה חד צדדי.

מה כולל תהליך האבחון?

בשלב הראשון, מתבצעת בדיקה על-ידי רופא אף אוזן גרון כדי לשלול בעיות באוזן החיצונית או התיכונה. כשאלה נשללו, תתבצע בדיקת שמיעה. מטרת הבדיקה היא לבחון אם אכן קיימת ירידה בשמיעה ואם מדובר בבעיה ממקור עצבי תחושתי. לעיתים יידרש גם בירור נוסף (למשל במקרים בהם יש חשד למחלה אוטואימונית או להפרעה מרכזית במערכת העצבים). כמו כן, תתבצע גם בדיקת MRI כדי לבחון קיום של גידול שפיר (נאורומה אקוסטית) אשר לוחץ על עצב השמיעה ועלול להוביל לירידה בשמיעה. גורמים אלו לירידת שמיעה הם נדירים, ובמרבית המקרים בסופו של הבירור לא ידוע מה המקור לירידת השמיעה הפתאומית. 



רופא אף אוזן גרון מסביר לאישה מבוגרת על פתרונות לשיפור השמיעה
Shutterstock | Monkey Business Images


איך מטפלים בירידת שמיעה עצבית תחושתית פתאומית?

בשלב הראשון יינתן טיפול סיסטמי בסטרואידים. אם טיפול זה לא הועיל לשיפור השמיעה, יינתנו הזרקות סטרואידים דרך עור התוף אל האוזן התחתונה, ממנה יחלחלו הסטרואידים אל האוזן הפנימית. מדובר בטיפול קצר טווח אשר אורך לרוב מספר ימים. מטרתו היא לבלום את הדלקת שהתפתחה "ותורמת" לתהליך הירידה בשמיעה. הטיפול בסטרואידים אמנם לא הוכח כיעיל מעל לכל ספק, אך הוא נחשב כפרוטוקול טיפול מקובל במצבים של ירידה חד צדדית בשמיעה. בקרב שליש עד לשני שליש מהמטופלים צפוי שיפור במצב השמיעה. אולם, חשוב לציין כי קיים קשר בין חומרת הירידה בשמיעה לבין הסיכוי לשיפור. 

טיפול בתא לחץ

טיפול אפשרי נוסף הוא תא לחץ – תא בו הלחץ הסביבתי גבוה מהלחץ האטמוספרי. במהלך הטיפול, המטופל נושם 100% חמצן בעזרת מסיכה מיוחדת. כך ניתן להעביר לדם חמצן במינון גבוה יותר מזה שכדוריות הדם האדומות יכולות לשאת. למרות שהטיפול בתא לחץ לא הוכח מעל לכל ספק כמסייע בשיפור השמיעה, הולכת ועולה הנטייה לשימוש בו. 


שיקום שמיעה

לאחר שהתוצאה השמיעתית התייצבה, בין אם נצפה שיפור או שלא, יישקלו דרכים שונות לשיקום השמיעה: 

- מטופלים ששמיעתם חזרה למצב תקין, לא יזדקקו לשיקום שמיעה. אם זאת, מומלצת בכל זאת בדיקת MRI , כמו גם מעקב אחר מצב השמיעה. 

- במטופלים הנותרים עם ירידת שמיעה חלקית אך עדיין נהנים מהבנה טובה של דיבור, יש לשקול שימוש במכשיר שמיעה. 

- עבור מטופלים הלוקים בירידת שמיעה חמורה או שהבנת המילים שלהם פגועה (שמיעה לא פונקציונלית) , ישנן שתי אסטרטגיות מקובלות לשיקום השמיעה:

1. העברת צלילים מהצד החירש אל האוזן השומעת

שיקום זה מתבצע בעזרת מכשירי שמיעה שונים או שתלים. למרות שמדובר בחלופות בעלות אחוזי הצלחה גבוהים יחסית, חשוב לציין כי הן אינן משפרות את השמיעה הדו אוזנית, וכפועל יוצא אינן מסייעות גם לשיפור ביכולת תפיסת הצלילים במרחב או הבנת דיבור ברעש. בנוסף, שיטות שיקום אלה אינן משפרות את תופעת הטנטון – מצב שכיח הנובע מירידה בשמיעה.

מכשיר שמיעה  CROS 

מכשיר זה מסייע בהעברה אלחוטית של הצלילים מהצד של האוזן החרשת אל זו השומעת. הוא מורכב ממיקרופון המולבש על האוזן החרשת ואוזנייה אשר מוכנסת אל האוזן השומעת. 

מכשיר Bi CROS

במקרים בהם קיימת ירידת שמיעה גם באוזן הטובה יתבצע שימוש במכשיר ה- BiCROS. פעולתו של המכשיר כפולה: הוא מגביר את השמיעה באוזן הטובה ובמקביל גם מעביר אליה את הצלילים מהצד השני. 

מכשירי שמיעה או שתלים מעוגני עצם

מכשירי שמיעה או שתלים המוצבים מאחורי האוזן החרשת, מעל לעצם המסטואיד. מכשירים אלה קולטים צלילים ומייצרים רטט של עצמות הגולגולת. הודות להולכת צליל טובה דרך עצמות הגולגולת, מגיעים הצלילים שנקלטים במכשיר אל האוזן הפנימית (השבלול) באוזן הטובה. כך ניתן לשמוע את הצלילים המגיעים המצד החירש. 

2.  ניתוח להתקנת שתל שבלול

שתל שבלול הוא מכשיר חשמלי המורכב משתי יחידות חיצונית ופנימית. היחידה החיצונית קולטת צלילים מהסביבה ומשדרת אותם ליחידה הפנימית.

היחידה הפנימית שמושתלת בניתוח, כוללת מערך אלקטרודות המושחל לתוך השבלול – איבר השמיעה שבאוזן הפנימית. מערך האלקטרודות מגרה את עצב השמיעה באזורים שונים שלו, ועוקף את תאי השערה הפגועים.

שתל שבלול הוא האמצעי היחיד המאפשר את החזרת השמיעה לאוזן החרשת, וכפועל יוצא גם מסייע בחידוש השמיעה הדו אוזנית.  מחקרים שונים הראו כי השימוש בו משפר את היכולת למקם צלילים במרחב, כמו גם את יכולת הבנת הדיבור ברעש. מעבר לכך, שתל שבלול נמצא כאמצעי אפקטיבי ביותר לטיפול בטנטון המלווה את ירידת השמיעה.

חשוב לציין כי טיפול זה אינו כלול כיום בסל התרופות בישראל. מספר מדינות, למשל גרמניה ואוסטרליה, אישרו שימוש בשתל שבלול גם במצבים של חרשות חד צדדית.

הניתוח להשתלת שתל שבלול מתבצע במרכזי שתל שבלול בבתי החולים תחת הרדמה כללית. מדובר בהליך שגרתי ונפוץ יחסית במצבים של חרשות דו צדדית. אחוזי הצלחת הפעולה במקרים של ירידה פתאומית וחד צדדית בשמיעה גבוהים יחסית.

השיפור בשמיעה לאחר ביצוע הניתוח הוא הדרגתי: חיבור המכשיר החיצוני מתבצע לרוב רק לאחר חודש ממועד ביצוע הניתוח וקיימת תקופת הסתגלות לשמיעה באמצעות השתל ולהפקת היתרונות מהשימוש בו. בשנה הראשונה לאחר ההשתלה יש צורך במפגשים חוזרים במרכז השתל לכיוון השתל ולאימוני שמיעה בעזרתו. מדובר בפתרון אפקטיבי לכל החיים, אולם קיים סיכון נמוך לתקלות ולכן יש להישאר במעקב לאחר ביצוע הניתוח. 

לסיכום, ירידת שמיעה פתאומית שכיחה יחסית ודורשת התייחסות מהירה על מנת שניתן יהיה להשלים את הבירור ולהתחיל טיפול מוקדם. עבור אותם מטופלים בהם הטיפול הראשוני לא הביא לשיפור מלא, קיימים פתרונות שונים לשיקום שמיעה. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי במידה וחווים ירידת שמיעה פתאומית או שסובלים מירידת שמיעה באחת האוזניים.

הכתבה בשיתוף עם ד"ר אוהד חילי, אחראי שירות אוזניים במערך אף אוזן גרון, מרכז רפואי רבין. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.

האם המאמר עניין אותך?

מצאת טעות?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' איתן סודרי
פרופ' איתן סודרי אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
פרופ' רון אלישר
פרופ' רון אלישר אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
פרופ' איתן יניב
פרופ' איתן יניב אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם ד"ר אוהד חילי

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום ערוץ בריאות כללית

שאלות מתוך פורום מכשירי שמיעה

בניהולו של קלינאית תקשורת נטלי ח. אלקסלסי
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו