הנחיות חדשות למניעת דלקת פרקים שגרונית ודלקת גרון חיידקית

איגוד הקרדיולוגים האמריקאי הוציא החודש הנחיות חדשות למניעת דלקת פרקים שגרונית (RF) הנובעת מזיהום של הלוע בחיידק הסטרפטוקוקוס. הנחיות אלו מגובות גם על ידי איגוד רופאי הילדים האמריקאי.

חיידק הסטרפטוקוקוס מקבוצה A (סטרפטוקוקוס פיוגנס - streptococcus pyogenes) הוא החיידק הגורם לזיהומים חיידקיים בגרון בשכיחות הגבוהה ביותר. לזיהום בחיידק זה יש השלכות לטווח קצר (מחלת חום עם כאב בלוע המתגבר בבליעה, מורסה בשקדים) והשלכות לטווח ארוך יותר, ובעיקר דלקת בכליות (גלומרולונפריטיס) ודלקת מפרקים שגרונית (rheumatic fever). דלקת המפרקים עשויה להתבטא במחלה נוירולוגית המאופיינת בהפרעות בתנועה, בדלקת במפרקים ובדלקת בכל שכבות הלב. דלקת הלב עשויה לגרום בטווח הארוך לבעייה אנטומית במסתמי הלב.

ההנחיות הראשונות לטיפול אנטיביוטי למניעת דלקת פרקים שגרונית פורסמו כבר בשנות השישים של המאה שעברה, ואולם בעקבות שינויים שחלו, הן באבחון הזיהום החיידקי והן באפשרויות הטיפול, פורסם כעת עדכון חשוב זה.

זיהום סטרפטוקוקלי של הלוע הוא מחלת ילדים, ורוב הלוקים בו הם ילדים בני 5-15 שנה. נדיר מאוד שזיהום זה והסיבוכים שלו יתרחשו מתחת גיל שלוש שנים.

האבחנה היא בדרך כלל קלינית, כלומר, הרופא חושד על סמך ממצא של חום גבוה, תפליט לבן על השקדים ובלוטות לימפה מוגדלות, אבל כיוון שגם מחלות נגיפיות עשויות לתת אותם תסמינים וסימנים בדיוק - הדרך היחידה להבדיל בין מחלה חיידקית לנגיפית הוא באמצעות בדיקה.
קיימות בדיקות לגילוי אנטיגן החיידק: לבדיקות אלו סגוליות גבוהה אולם רגישות נמוכה, כך שאם הרופא חושד בזיהום חיידקי, עליו לשלוח תרבית גם אם בדיקת האנטיגן שלילית. הבדיקה היחידה שאכן מורה על נוכחות החיידק בצורה רגישה וסגולית היא תרבית הלוע. ואולם, לא תמיד נוכחות של החיידק בלוע מצביעה על כך שמחלת החום נגרמה על ידי החיידק, כיוון שחלק מהאוכלוסייה נושא את החיידק בלוע מבלי שהוא גורם למחלה.
בכל מקרה, אם יש מחלה קלינית מתאימה ובדיקת תרבית או אנטיגן חיוביות - חייבים לטפל באנטיביוטיקה.

למרבה המזל, עד היום לא דווח על עמידות של חיידק הסטרפטוקוקוס פיוגנס לפניצילין, ולכן טיפול הבחירה הוא פניצילין דרך הפה או בזריקה. לאנשים הרגישים לפניצילין אפשר לתת קלינדאמיצין, קלאריתרומיצין או אזיתרומיצין. את כל התכשירים האנטיביוטיים יש לתת לעשרה ימים, מלבד אזיתרומיצין שאותו יש לתת לכמה ימים בלבד. אחד החידושים שבוודאי יקל על הורים האמורים לתת אנטיביוטיקה לילד שאינו בולע כדורים, הוא שניתן לתת סירופ אמוקסיצילין פעם ביום, ולא חייבים לתת שלוש פעמים ביום כפי שהיה עד עתה.
אין צורך לבצע תרבית חוזרת לאחר הטיפול כדי לראות שאכן החיידק נעלם.

אנשים שלקו בעבר בדלקת פרקים שגרונית בעקבות זיהום בחיידק הסטרפטוקוקוס נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בה פעם שנייה, ולכן מומלץ להמשיך ולטפל בהם למניעת זיהום חיידקי.

Circulation. 2009;119:1541-1551
https://circ.ahajournals.org/cgi/content/abstract/119/11/...HWCIT

[20/04/2009]