- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ בריאות כללית
- הנחיות חדשות למניעת דלקת פרקים שגרונית ודלקת גרון חיידקית
הנחיות חדשות למניעת דלקת פרקים שגרונית ודלקת גרון חיידקית
הנחיות חדשות למניעת דלקת פרקים שגרונית ודלקת גרון חיידקית
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה, גריאטריה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לקרדיולוגיה, גריאטריה:
ד"ר אריה לורין שוורץ
רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)
פרופ' מרדכי ואטורי
קרדיולוג המתמחה במחלות מסתמי הלב, אי־ספיקת לב ואקוקרדיוגרפיה
פרופ' אבישג לייש פרקש
מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים
פרופ' ערן לשם
מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה
מרכז רפואי דוד ADMC
רפואה מקצועית ברמה גבוהה, תורים מהירים וחווית מטופל אישית. מגוון רחב של רופאים מומחים, קליניקות מתקדמות
פרופ' עופר חבקוק
מומחה לקרדיולוגיה ואי ספיקת לב
ד"ר אודי חורין
מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב
ד"ר ניק טאודורוביץ
מנהל השירות ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית וקיצוב בבית חולים קפלן, מומחה בקרדיולוגיית ספורט
ד"ר רפאל וולף
קרדיולוג מצנתר מומחה לצנתורים מורכבים וטיפולים לבעיות לב מסתמיות בצנתור (בית חולים העמק, מרכז רפואי הרצליה מדיקל סנטר, מרכז רפואי אסותא רמת החיי...
ד"ר ירון הלמן
רופא בכיר במערך הקרדיולוגי ברמב״ם, מומחה ברפואה פנימית ובקרדיולוגיה. מעל 15 שנות ניסיון, מומחה באי־ספיקת לב ואקו לב.
ד"ר רפאל דיאמנטה
רופא בכיר במחלקת הפרעות קצב לב במרכז הרפואי קפלן
ד"ר אוריאל כ"ץ
מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
ד"ר אמנון איתן
מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם
ד"ר יעקב נובוטני
רופא בכיר מומחה בכירורגיית כלי דם, מנהל שירות מחלות אבי העורקים וסעיפיו. מתמחה בניתוחים וצינטורים של מפרצת, חסימות בכלי דם מרכזיים ופריפארים.
פרופ' שמחה מיזל
קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק
ד"ר גבריאל גרינברג
מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה
פרופ' טוביה בן גל
מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין
פרופ' יורם אגמון
מנהל לשעבר של היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה למחלות מסתמי הלב במרכז הרפואי רמב"ם, חיפה.
ד"ר אהרון גליק
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה, גריאטריה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
חיידק הסטרפטוקוקוס מקבוצה A (סטרפטוקוקוס פיוגנס - streptococcus pyogenes) הוא החיידק הגורם לזיהומים חיידקיים בגרון בשכיחות הגבוהה ביותר. לזיהום בחיידק זה יש השלכות לטווח קצר (מחלת חום עם כאב בלוע המתגבר בבליעה, מורסה בשקדים) והשלכות לטווח ארוך יותר, ובעיקר דלקת בכליות (גלומרולונפריטיס) ודלקת מפרקים שגרונית (rheumatic fever). דלקת המפרקים עשויה להתבטא במחלה נוירולוגית המאופיינת בהפרעות בתנועה, בדלקת במפרקים ובדלקת בכל שכבות הלב. דלקת הלב עשויה לגרום בטווח הארוך לבעייה אנטומית במסתמי הלב.
ההנחיות הראשונות לטיפול אנטיביוטי למניעת דלקת פרקים שגרונית פורסמו כבר בשנות השישים של המאה שעברה, ואולם בעקבות שינויים שחלו, הן באבחון הזיהום החיידקי והן באפשרויות הטיפול, פורסם כעת עדכון חשוב זה.
זיהום סטרפטוקוקלי של הלוע הוא מחלת ילדים, ורוב הלוקים בו הם ילדים בני 5-15 שנה. נדיר מאוד שזיהום זה והסיבוכים שלו יתרחשו מתחת גיל שלוש שנים.
האבחנה היא בדרך כלל קלינית, כלומר, הרופא חושד על סמך ממצא של חום גבוה, תפליט לבן על השקדים ובלוטות לימפה מוגדלות, אבל כיוון שגם מחלות נגיפיות עשויות לתת אותם תסמינים וסימנים בדיוק - הדרך היחידה להבדיל בין מחלה חיידקית לנגיפית הוא באמצעות בדיקה.
קיימות בדיקות לגילוי אנטיגן החיידק: לבדיקות אלו סגוליות גבוהה אולם רגישות נמוכה, כך שאם הרופא חושד בזיהום חיידקי, עליו לשלוח תרבית גם אם בדיקת האנטיגן שלילית. הבדיקה היחידה שאכן מורה על נוכחות החיידק בצורה רגישה וסגולית היא תרבית הלוע. ואולם, לא תמיד נוכחות של החיידק בלוע מצביעה על כך שמחלת החום נגרמה על ידי החיידק, כיוון שחלק מהאוכלוסייה נושא את החיידק בלוע מבלי שהוא גורם למחלה.
בכל מקרה, אם יש מחלה קלינית מתאימה ובדיקת תרבית או אנטיגן חיוביות - חייבים לטפל באנטיביוטיקה.
למרבה המזל, עד היום לא דווח על עמידות של חיידק הסטרפטוקוקוס פיוגנס לפניצילין, ולכן טיפול הבחירה הוא פניצילין דרך הפה או בזריקה. לאנשים הרגישים לפניצילין אפשר לתת קלינדאמיצין, קלאריתרומיצין או אזיתרומיצין. את כל התכשירים האנטיביוטיים יש לתת לעשרה ימים, מלבד אזיתרומיצין שאותו יש לתת לכמה ימים בלבד. אחד החידושים שבוודאי יקל על הורים האמורים לתת אנטיביוטיקה לילד שאינו בולע כדורים, הוא שניתן לתת סירופ אמוקסיצילין פעם ביום, ולא חייבים לתת שלוש פעמים ביום כפי שהיה עד עתה.
אין צורך לבצע תרבית חוזרת לאחר הטיפול כדי לראות שאכן החיידק נעלם.
אנשים שלקו בעבר בדלקת פרקים שגרונית בעקבות זיהום בחיידק הסטרפטוקוקוס נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בה פעם שנייה, ולכן מומלץ להמשיך ולטפל בהם למניעת זיהום חיידקי.
Circulation. 2009;119:1541-1551
https://circ.ahajournals.org/cgi/content/abstract/119/11/...HWCIT
[20/04/2009]
האם המאמר עניין אותך?