חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
ד"ר ערן אלנבוגן
מולוסקום קונטגיוזום: מה גורם ליבלות ומדוע חשוב לטפל בהן?
מהו וירוס המולוסקום קונטגיוזום, בקרב אילו אוכלוסיות הוא נפוץ במיוחד, אילו סימנים יעידו על כך שאכן מדובר ביבלות הוויראליות ומהן אפשרויות הטיפול? התשובות בכתבה שלפניכם
בשיתוף עם ד"ר ערן אלנבוגן i מומחה לרפואת עור ומין, רופא בכיר במחלקת עור בבית החולים איכילוב 053-9956861וירוס המולוסקום גורם למחלת עור מדבקת המתפתחת בעיקר בילדים אך עלולה להופיע גם במבוגרים. המחלה באה לידי ביטוי ביבלות ויראליות דמויות כיפה בצבע העור (פפולות טבוריות) המופיעות לרוב במקבצים או בבודדים. המחלה צפויה לעבור מעצמה תוך כמה חודשים עד שנים, אך לא ניתן לדעת מראש מה יהיה משכה. למרות שהיבלות אינן מהוות סכנה בריאותית, מומלץ לטפל בהן כדי למנוע הדבקה, סיבוכים משניים ואף במקרים מסוימים פגם אסתטי. על הגורם להתפתחות היבלות, האבחון ודרכי הטיפול בכתבה שלפניכם.
Jarrod Erbe | Shutterstock
מה גורם להתפתחות היבלות?
היבלת מתפתחת בשל הידבקות בווירוס המולוסקום ממשפחת הפוקס (POX) והיא יכולה לערב את רוב אזורי הגוף. ההדבקה יכולה להתרחש באמצעות מגע של עור בעור וכן בצורה עקיפה, באמצעות מגע עם חפץ או חומר המכיל את הנגיף, כמו מגבות רחצה או צעצועים.אצל מבוגרים בריאים, יש לשלול הדבקה במולוסקום כמחלת מין. מעבר לכך, קיים קשר בין דיכוי חיסוני להתפתחות נגעי המולוסקום. הנגעים מתפתחים בשכיחות גבוהה יותר בקרב חולי HIV ובחולים אשר מקבלים טיפול תרופתי מדכא חיסון. קיימות השערות כי שכיחות הנגעים גבוהה יותר בקרב ילדים הסובלים גם מאטופיק דרמטיטיס, אולם נכון לכתיבת שורות אלו השערה זו אינה הוכחה מדעית.
אילו תסמינים יעידו שאכן מדובר במולוסקום?
הנגיף גורם למחלה כרונית המאופיינת בפפולות עוריות בקוטר של 2-5 מ"מ בעלות מראה מבריק עם שקע מרכזי. הנגעים עלולים להופיע ברוב שטחי הגוף, למעט הידיים או הרגליים. לעיתים הנגעים יופיעו גם בריריות הגוף, אך מדובר בתופעה נדירה מאוד. בכ- 10-50% מהמקרים מדווחת הופעה של "אקזמה" סביב נגעי המולוסקום, בתופעה זו יש לטפל בהקדם מאחר ועלולה לגרום להדבקה עצמית. מעבר לכך, לעיתים לנגעים מתלווה גם תחושת אי נעימות וגרד. תופעה נוספת אשר מרמזת דווקא על החלמה צפויה היא התפתחות של נגעים "מודלקים" המאופיינים באודם ובצקת מקומית.איך מאבחנים?
לרוב, האבחנה תתבצע באמצעות בדיקה רפואית אצל רופא עור. לעיתים ייעזר הרופא בדרמוסקופ לשם אבחנה סופית של הנגע הטיפוסי. במקרים מסוימים תילקח דגימה מהנגע לשם בדיקה פתולוגית, אולם לרוב היא אינה נדרשת.
מהן דרכי הטיפול?
לפני ההחלטה על אופן הטיפול רופא העור יבצע בדיקה כלל גופנית, יבחן את הנגעים שהתפתחו וישקול את הצורך בטיפול אל מול המהלך הטבעי של המחלה. במקרים בהם ישנן יבלות סביב העיניים הן יטופלו אצל רופא עיניים.
טיפול מוקדם עשוי למנוע התפשטות והדבקה וכן גם את הסיכוי להופעה של צלקת. לעיתים, ריבוי נגעים עלול לגרום לדחייה חברתית ולכן הטיפול אף עשוי להפחית את התחושה הקשה.
ישנן מספר שיטות לטיפול ביבלות מולוסקום:
1. קריותרפיה
טיפול זמין וזול יחסית המתבצע על-ידי רוב רופאי העור. במהלכו, מותז חנקן נוזלי ישירות על היבלות. טיפול זה עלול לגרום לכאבים, בייחוד אם קיימים נגעים מרובים ועלול להוביל לתופעות לוואי, בהן הצטלקות או פיגמנטציה.
2. קורטאז'
הסרה פיזית של הנגעים בעזרת כפית כירורגית. שיטה זו נחשבת לטיפול הבחירה ביבלות מולוסקום בקרב מומחים רבים. ההחלמה לאחר ההסרה הכירורגית מהירה והפעולה אינה מובילה לרוב לתופעות לוואי ולכאבים משמעותיים. לרוב הפעולה מבוצעת לאחר אלחוש מקומי בקרם.
3. טיפול באמצעות קנתרדין
קנתרדין הוא תכשיר כימי חסר ריח וצבע. מריחתו על גבי הנגעים מובילה ליצירת שלפוחיות באזור הנגוע. יש לציין כי טיפול זה עלול להיות רעיל במינונים גבוהים ועל כן הוא מתבצע על-ידי רופא עור בלבד.
4. פודופילוטוקסין
מדובר בתרופה אנטי ויראלית המשמשת לטיפול חיצוני ביבלות באיברי המין מסוג HPV (קונדילומות). בנגעי מולוסקום הטיפול מוביל ליצירת דלקת בנגעים ולהרס שלהם. חשוב לציין כי בטיחות הטיפול בפודופילוטוקסין בילדים לא הוכחה סופית ועל כן בשלב זה הטיפול אינו מומלץ באוכלוסייה זו.
5. טיפולים אחרים אפשריים
אימיקוימוד ( Imiquimod )
טיפול הקיים בסל הבריאות לשימוש בהתוויות אחרות. באשר לטיפול ביבלות מולוסקום, אימיקוימוד לא הדגים יעילות גבוהה.
תרכובות אחרות
חומרים כמו פנול ו- TCA המשמשים לביצוע של פילינג עורי נבחנו גם הם כאמצעי טיפול אפשרי ביבלות מולוסקום. אולם, טיפולים אלה עלולים לגרום לצלקת ופיגמנטציה.
טיפולי לייזר
לייזר מסוג PDL או CO2 , כמו גם טיפול פוטו-דינאמי הוכחו כיעילים בהסרת נגעי מולוסקום במספר מחקרים קטנים. טיפולים אלה מצריכים ביצוע של הרדמה מקומית.
סימטידין (Cimetidine)
תרופה ממשפחת נוגדי היסטמין. השימוש בה נבחן במספר מחקרים ונראה כי יעילותו משתנה, ללא מסקנות ברורות בשלב זה.
לסיכום, למרות שמולוסקום היא תופעה שכיחה יחסית בקרב אוכלוסיית הילדים אשר מובילה פעמים רבות לפניה לרופא עור, חולים רבים אינם מטופלים מסיבות שונות. חוסר הטיפול עלול להוביל לתחלואה משנית, כגון אקזמה, לזיהום משני ולהדבקה שניונית. טיפול מקומי או כירורגי בבעיה אצל רופא עור בעל ניסיון באבחון וטיפול במולוסקום קונטגיוזום עשוי לסייע במניעת התופעות שתוארו .
הכתבה בשיתוף עם ד"ר ערן אלנבוגן, מומחה לרפואת עור ומין, רופא בכיר במחלקת עור בבית החולים איכילוב. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.
האם המאמר עניין אותך?
