אתם שואלים הרופאה עונה: 10 שאלות חיוניות - והתשובות על אפילפסיה בילדים

אפילפסיה, או כפיון, היא הפרעה נוירולוגית שביטוייה העיקרי הוא פרכוסים חוזרים. באפילפסיה ישנה הפרעה בפעילות החשמלית של תאי עצב ( נוירונים) במוח שגורמת להופעת פרכוסים. מחלת האפילפסיה אינה נדירה והיא יכולה להופיע בכל גיל. 

פרכוסים יכולים להתבטא באופנים שונים בהתאם לאזורי המוח המעורבים, לפעילות החשמלית הלא תקינה ולתסמונת האפילפטית. הפרכוסים יכולים להיות קצרים ולהמשך מספר שניות או מספר דקות. הפרכוסים יכולים להופיע באופן יומיומי או בתדירות נמוכה יותר- כל מספר שבועות או חודשים. הביטוי הקליני מושפע ממיקום הפעילות החשמלית במוח, שיכולה להיות מוקדית (פוקלית) או כללית. 

הפרכוסים עלולים להתבטא בדרכים שונות כולל בהתכווצויות שרירים או הרפיית שרירים פתאומית, חוסר יכולת לדבר או להבין,  התקפי ניתוק מהסביבה בהם החולה בוהה למספר שניות, תנועות לא רצוניות בידיים וברגליים או תנועות חזרתיות, נפילה ואובדן הכרה. 

Hafiez Razali | Shutterstock

אבחנה של אפילפסיה בילדים מתבססת על תיאור המקרה והאירועים, הבדיקה הנוירולוגית וההתפתחותית ועל בדיקת EEG – בדיקת אלקטרו- אנצפלוגרפיה המדגימה את האותות החשמליים במוח (הבדיקה אינה פולשנית ונעשית באמצעות הצמדת אלקטרודות לקרקפת מבחוץ). לעיתים גם יש צורך בבדיקת MRI מוח - בדיקת הדמיה המבוססת על תהודה מגנטית. כמו כן במקרים מסוימים מתבצעות בדיקות דם כולל בדיקות גנטיות ובירורים נוספים בהתאם למקרה. לרוב הטיפול מתבצע באמצעות מתן תרופות אנטי- אפילפטיות.  חלק גדול מהילדים מחלימים ממחלת האפילפסיה עד גיל הבגרות.

כדי לעשות לכם סדר בבלגן ולהבין יותר מהם הסימפטומים שיעוררו חשד, אילו השלכות יש להפרעה וכיצד ניתן לטפל באפילפסיה, אספנו יחד עם ד"ר אילת זרם מומחית בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, רופאה בכירה במכון לנוירולוגית ילדים בבית החולים דנה באיכילוב, את התשובות לשאלות שחשוב לשאול. 

1. הילד שלי עבר פרכוס בפעם הראשונה, האם תמיד מדובר באפילפסיה?

2. הילד שלי מרבה לחלום "ולהתנתק" האם זו גם עדות לאפילפסיה?

עם זאת, כפי שהוזכר לעיל, ניתוק יכול להוות התקף אפילפטי או חלק ממנו: ד"ר זרם מדגישה כי ברוב המקרים אם מקור הניתוק הוא אפילפטי, האירועים יחזרו על עצמם פעמים רבות והחולה לא יגיב לקול או למגע בזמן האירוע. 

בחלק מהמקרים יהיו גם סימנים נוספים, בהם קפיצות של העפעפיים, תנועות שפתיים, קפיצות של היד ועוד. אם ישנו חשד שמקור הניתוקים הוא אפילפטי, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי אצל נוירולוג ילדים שישקול גם ביצוע של בדיקת EEG ובירור נוסף בהתאם לצורך. 

3. אם אני סובל מאפילפסיה, האם בהכרח הילדים שלי יסבלו מהמחלה?

4. מה חשוב לעשות בזמן פרכוס?

"בילדים הסובלים מאירועים חוזרים, יש לבקש מראש מהרופא המטפל הנחיות בנוגע לדרך הפעולה בזמן פרכוס ולהעביר אותן גם לצוות החינוכי" ממליצה ד"ר זרם. "לעיתים, אם מתרחשים פרכוסים ממושכים, הרופא המטפל עשוי להמליץ על מתן תרופה בזמן ההתקף המשמשת לעצירת הפרכוס". 

5. מלבד הפרכוסים, האם המחלה עלולה להוביל להשלכות נוספות?

6. האם תמיד חייבים לטפל באפילפסיה באמצעות תרופות?

7. הילד שלי מתחיל לקבל טיפול לאפילפסיה, האם הוא יזדקק לו כל החיים?

8. האם הילד שלי יוכל לתפקד כמו כל הילדים?

9. איך יודעים אם המחלה חלפה?

10.מה לגבי קנאביס רפואי לטיפול באפילפסיה בילדים?

"קנאביס רפואי אכן מהווה אפשרות טיפולית נוספת בתסמונות אפילפטיות מסוימות וכאשר האפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי מתאים" מאשרת ד"ר זרם. " באשר לאפילפסיה בילדים, קנאביס רפואי נחקר כחלופה לטיפול ואף הראה יעילות במצבים מסוימים. עם זאת, יש לזכור כי בדומה לכל טיפול גם לטיפול באמצעות קנאביס רפואי יכולות להתפתח תופעות לוואי, ויש להתייחס למכלול השיקולים לפני התחלה בטיפול זה. ישנם תכשירים שונים של קנאביס רפואי, המכילים ריכוזים שונים של קנבינואידים. לכן, על הרופא המטפל לבחור בתכשיר המותאם ובטוח לשימוש בילדים, זאת לאחר קבלת רישיון ממשרד הבריאות לשימוש בקנאביס רפואי". 

הערה: אפילפסיה בימי קורונה. במידה ומטופל עם אפילפסיה חולה בקורונה יש ליידע את הצוות המטפל במחלה ובטיפולים אותם הוא מקבל. בעיקר חשוב לציין שחלק מהתרופות הניתנות כיום לחולי קורונה עלולות להשפיע על יעילות התרופות האנטי אפילפטיות ויש צורך בהתייחסות מיוחדת לכך.